במשך כל העונה, סטף קרי וגולדן סטייט היו בשליטה בכל מה שהם עשו. אבל הלילה (בין שבת לראשון), הווריירס למדו שלא הכל שושנים. הפסד 99:89 לממפיס בחוץ, הכניס את הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה לפיגור של 2:1, ואפשר להגיד שמשחק מספר 4 הוא בבחינת להיות או לחדול עבורה.
"איבדנו את קור הרוח שלנו", הסביר המאמן סטיב קר, "אני חושב שהמאמץ שלנו הלילה היה יותר טוב מבמשחק מספר 2, למרות הכל. העובדה שהזריקות לא נכנסו לנו, בילבלה אותנו קצת. זה תהליך למידה, אנחנו קבוצה צעירה. זה רגע האמת שלנו, אתה חייב ללמוד בפלייאוף. מה שהיה בעונה הסדירה לא נחשב עכשיו. נגד קבוצות מנוסות כמו ממפיס, אתה משלם על כל הטעויות הקטנות".
המאמן יודע שמצופה מגולדן סטייט ליותר: "הם קולעים 90-ומשהו נקודות. אנחנו אמורים להצליח לקלוע 100. אבל בגלל שאנחנו ממהרים יותר מדי במשחק שלנו, יש 6 או 7 איבודי כדור בכל משחק שמונעים מאיתנו הזדמנויות לקלוע בצד אחד ומובילים לליי-אפים בצד השני".
סטף קרי, ה-MVP החדש שהחטיא 8 מתוך 10 זריקות מעבר לקשת, לקח אחריות על ההופעה המאכזבת: "אני חייב לשחק טוב יותר כדי שננצח משחקים, במיוחד בחוץ. אני דורש מעצמי הרבה מאוד, ועדיין לא הגעתי לרמה שאני מצפה. אני מצפה לאתגר הזה, להגיע לרמה הזו במשחק מספר 4, להכתיב את הקצב ואז אולי תהיה תוצאה שונה".
אצל הגריזליס ניסו להסביר מה עובד לטובתם. "אנחנו מבינים מה נקודות החוזק שלנו, וכמובן שבסוף המשחק אנחנו לא הולכים להיכנס לפאניקה", סיפר מארק גאסול, שקלע 21 נק' וקלט 15 ריב', "אולי לא תמיד נשחק נהדר, או שלא נקלע את הזריקה, או שנעשה טעויות, או שנשחק לאט. אבל תמיד אנחנו נמשיך לחיות את הרגע. נשחק את הפוזשן הבא תמיד, וננסה להשיג עצירות".
ממפיס אמנם ניצחה, אבל היא יצאה בשן ועין ממשחק מספר 3. מייק קונלי, שממשיך לשחק עם מסיכה על פניו זכר לשברים באיזור עין שמאל, החל לדמם מהמקום - הוא הסביר שהלחץ מהמסיכה גרם לאחד התפרים להשתחרר. מה שיותר מדאיג בטווח הארוך, הוא שטוני אלן סיים את המשחק עם כאבים בשריר הירך. הסטופר ההגנתי יקבל טיפולים וינסה לעלות למשחק הבא בין שני לשלישי למרות זאת.
