ביחס לקבוצה שמגרדת את הפלייאוף מלמטה, הייתם מצפים מוושינגטון לבצע טרייד שישנה את התמונה כולה, או לפחות להתחיל לחשוב על העונה הבאה - אבל הטרייד דדליין של ה-NBA אמש (חמישי) היה לא עוד מאשר מיקרוקוסמוס של הבינוניות שאופפת את המועדון בשנים האחרונות. ולראייה, וושינגטון שוב הודתה בטעות - ושיחררה בחירת הדראפט כושלת נוספת לדרכה.
ב-NBA המודרני, קיימים שלושה מנגנונים לשיפור קבוצה: צירוף שחקנים חופשיים, ביצוע טריידים והדראפט. לוויזארדס היה מזל בין השנים 2010-2013 והם הצליחוח לשים את ידם על ג'ון וול ובראדלי ביל, שניים שמשנים קבוצה, אלא שמאז ועד רוי האצ'ימורה - אף שחקן שנבחר בדראפט לא הצליח לשמור על מקומו בקבוצה. בארה"ב כינו זאת כ"מעגל בלתי נגמר של בינוניות".
אמש, היה זה טרוי בראון ג'וניור, הבחירה ה-15 בדראפט 2018, ששילם את המחיר - אך לפניו היו גם את אוטו פורטר ג'וניור שנבחר במקום השלישי של דראפט 2013 ואת קלי אוברה ג'וניור שנבחר במקום ה-15 בדראפט 2015 על ידי אטלנטה והועבר לוויזארדס. וזה בלי להזכיר ניסיונות מחטף שלא הצליחו דוגמת תומאש סטורנסקי או ג'ריאן גרנט, ששיחק שישה משחקים בוושינגטון והמריא ליוון.
"וושינגטון התעלמה מהכישרון של בראון, מעולם לא איפשרו להשיג מעמד בבירה", נכתב על הטרייד של הווזיארדס בארה"ב. "בכמעט שלוש עונות, הוא שיחק פחות מ-2,800 דקות - והרבה מהאשמה טמונה בסקוט ברוקס, שמעולם לא סמך על בראון בעקביות. לבראון לא היה סיכוי להשיג את אמונו, מה גם שהוא לא בחירה של שפרד".
בחירות הדראפט של וושינגטון בעשור האחרון
2010 - ג'ון וול, לזאר הייוורד, נמניה בייליצה
2011 - יאן וסלי, כריס סינגלטון, שלווין מאק
2012 - בראדלי ביל, תומאש סטורנסקי
2013 - אוטו פורטר, ארסלאן קזמי
2014 - ג'ורדן קלארקסון
2015 - ארון ווייט, ג'ריאן גראנט
2018 - טרוי בראון ג'וניור, ייסוף סאנון
2019 - רוי האצ'ימורה
2020 - דני אבדיה
