ועכשיו למשהו שונה לגמרי: הקאמבק של זאיון

איך אתם מחכים לזה. מהרגע בו הגיח זאיון וויליאמסון לתודעה, התופעה רק צמחה וגדלה. השמועה על הפלא פשטה עוד כשהיה בתיכון. כשהגיע לאוניברסיטת דיוק, כבר משך תשומת לב ששקולה לכוכב ב-NBA. ואז הגיע הדראפט, ואחריו הניתוח המפורסם בברך, שהעביר את כולנו שיעור בדחיית סיפוקים. לפנות בוקר (ב-04:30 ב-SPORT5) סוף סוף נקבל הצצה ראשונה לאיך הליגה עומדת להיראות בשנים הקרובות.

וויליאמסון ישאיר את כל מה שעבר עליו בחודשים האחרונים מאחור ויעלה לראשונה לפרקט כשהספרה 1, הכל כך סימבולית, תתנוסס על גבו. מה באמת אנחנו עומדים לראות ממי שנבחר ראשון בדראפט וגרם לכל מי שנבחר אחריו (לפחות באותה נקודת זמן) להיראות לא רלוונטי? הנה עוד כמה סיבות לקום ולחזות ברוקי של הפליקנס.

לא כמו כל שאר הפרארי
אחרי הניתוח בברכו הימנית ב-12 באוקטובר, בניו אורלינס נהגו בו ובפציעה שלו במשנה זהירות. "לכל אחד יש דעה לגביו ואף אחד לא מכיר אותו באופן אישי", שיתף ג'וש הארט, חברו לקבוצה של הרוקי, את דעתו על ההפתעה שצפויה לכולם ואפף את 128 הק"ג של וויליאמסון במסתורין מסוים. "הם לא יודעים איזה דרך הוא עבר על מנת להשתקם ולחזור להיות מה שהוא היה לפני הניתוח. הוא נראה הרבה יותר טוב היום ממה שנראה לפני שלושה חודשים".

המסה העולה והקשר למג'יק
כשלושה שבועות לפני תחילת העונה הנוכחית החליטו בפליקנס לנסות שיטת אימון חדשה שכללה הרמת משקולות, במובן התחרותי של המילה, לשבוע אחד בלבד. וויליאמסון שהיה עדיין חלק משגרת האימונים של קבוצתו, העלה קרוב ל-4 ק"ג של מסת שריר באותו שבוע, מספר בלתי נתפס שאפשר למצוא רק אצל מפתחי גוף לפני תחרויות רשמיות. כולם בקבוצה נדהמו מהניסוי שהדגיש כמה צריך להיות זהיר כשמתעסקים עם וויליאמסון הלא שגרתי.

"הוא לא נורמלי" אמר עליו גריפין אחרי אותה עלייה חדה במסת השריר, "למצוא איזון עם הגוף שלו זה האתגר האמיתי שעומד בפנינו. הוא בן 19. הוא עדיין גדל. איתו זה לא הולך להיות בנוגע למשקל הסופי, אלא שילוב של גמישות, כוח וכל מה שאנחנו יכולים למדוד, חוץ ממשקל". מאמן כושר שעובד עבור אחת מקבוצות ה-NBA אישר את דבריו של גריפין: "אם אתה לא זז כמו שצריך אז זה לא משנה אם את שוקל 150 ק"ג או 75 ק"ג. זאת לא תהיה הבעיה שלך. התנועה חייבת להיות איכותית ומשוחררת. המכניקה צריכה להיות פשוט נכונה וניכר שזה הסיפור שלו (וויליאמסון)".

פרק הזמן הארוך בו ישב זאיון בחוץ חיזק אותו מבחינה פיזית, כמו גם את הרעיון שהוא מסוגל לשלוט בליגה בשנים הקרובות. הפליקנס זכו למחמאות מכל עבר על אורך הרוח בה נהגו ברוקי בן ה-19. דבר דומה התרחש גם בעונת 80/81, בה שחקן מבטיח החמיץ את 45 המשחקים הראשונים של הלייקרס בעקבות פציעה, איך לא, בברכו השמאלית. לאותו בחור צעיר קראו אירווינג ג'ונסון ולמרות שהיה בשנתו השנייה בליגה, הדימיון בין הסבלנות, שמגיעה מלואיזיאנה, לכפפות המשי בהן נהגו הלייקרס במי שלימים הפך למג'יק, גדול מאוד.

אלווין ג'נטרי, מי שעל כתפיו מוטלת משימת האיכות המורכבת של לנהל את הדקות של וויליאמסון סיפר כי הוא יוגבל למקסימום של 30 דקות למשחק. המאמן ניסה להנמיך את הציפיות מהתקשורת כשנשאל על איך זאיון ישתלב במרקם המבוסס של הפליקנס: "זה לא ייקח חמש דקות כמו שאתם חושבים. יש תהליכים שצריך לקחת בחשבון".

עם גישת הסבלנות הבלתי נגמרת כלפיו וכשהוא רק בן 19, יעלה וויליאמסון למשחק הבכורה המסקרן ביותר אי פעם ב-NBA. סמוטי קינג סנטר (אולמה הביתי של הפליקנס) יתמלא ב-17,774 ברי מזל שיחזו בצעד הראשון שלו בבמה הגדולה מכולם. עולם הכדורסל יעצור את נשימתו. כמו שברור שכל תהליך הפיכתו של הבחירה הראשונה בדראפט האחרון לסופרסטאר הולך לקחת זמן (אבל לא יותר מידי זמן כן?), ברורה כשמש העובדה שמעולם לא ראינו משהו כמו זאיון וויליאמסון.