מסורתית ולאורך שנים מכבי ת"א מרבה ליפול בין שני משחקים גדולים: הפועל ירושלים בשבוע שעבר, סיינה בפתיחת הטופ 16 בשבוע הזה. איפשהו בין לבין הראש של השחקנים הולך לאיבוד, הרגליים לא זזות והאדישות משתלטת. כבר היינו בסרטים האלה, אבל נתניה לא. עבורה זה ניצחון ראשון בהיסטוריה על מכבי ת"א.
הפתיחה הטובה הספיקה לנתניה להבין, שבערב כזה ניתן לקחת את מכבי ת"א עד הסוף ולנצח, אבל כדי שזה יקרה צריכה לעמוד ממול קבוצה שרוצה, שמקריבה, שנלחמת ועובדת קשה למען ניצחון כזה. הקבוצה הנכונה, עם האנשים הנכונים והרוח הנכונה, התייצבה בזמן. ובאופן מרשים, היא ניצחה את מכבי דרך ההתקפה ולא דרך ההגנה.
לברק נתניה יש את הלב הכי גדול בליגה נכון להיום, או ככה לפחות זה מתבטא על המגרש, ולכן היא זו שבטיימינג נפלא תקטוף השבוע את מרבית תארי הסיבוב הראשון של הליגה. מאריק אלפסי, דרך שמוליק ברנר ועד מרקו קילינגסוורת', או טוני וושהאם או דנילו פינוק. כל אחד משלושה הזרים האלה עונה לכל קריטריון שתציבו.
ערן אסנטי ושון ויינשטיין, שחקנים כמעט אנונימיים בליגה הזו, הפכו להיות אלה שמכבי ת"א לא הצליחה להפוך ליתרון שלה במהלך שתי ההארכות, אלא נדהמה לגלות שהם גורמים לה נזק גדול, הרבה מעבר למה שציפתה. אסנטי קלע 12 נקודות. ויינשטיין לא איבד אף כדור תחת הלחץ.
נתניה נכנסה רשמית למשבצת הקבוצה שעושה לנו את הליגה, כמו שקרה בעונות הקודמות עם העולות החדשות הפועל חולון ומכבי חיפה. היא לא רק יוצרת עניין בליגה, היא גם מצילה אותה. עד למשחק הזה מכבי ת"א ניצחה בכל משחקי הליגה ויצרה רושם שהכדורסל בליגת העל חוזר שנים אחורה, אל הימים של 20 הפרש בממוצע למשחק. גם במובן הזה, נתניה באה בזמן.
האמת שהיא באה בזמן גם למכבי ת"א עצמה, שלפני המשחק בסיינה צריכה לתפוס את עצמה מהר ולשאול שאלות. האם באמת לא סומכים שם על הגבוהים עד כדי כך, שדייויד בלות'נטל הוא ה-4 הרשמי של מכבי כיום? האם הגבוהים, שבעיקר ממלמלים לעצמם בכל פעם שהם יורדים לספסל, איבדו ביטחון וכבר לא ממש סומכים על עצמם?
ומדוע אחרי משחק מצוין נגד ירושלים רביב לימונד לא מקבל הזדמנות ממשית, וגיא פניני לא מביא את עצמו בריכוז מלא? והאם ניגוד הסגנונות הבולט בין פרקינס לויז'נייבסקי ימשיך להרים ולהוריד את מכבי ת"א בטלטלות עזות למעלה ולמטה פעמים רבות בתוך משחק אחד? ואם דריק שארפ הוא זה שצריך לתת את הפוש בסיום גם בגיל 38 ויותר, כנראה ששום דבר לא השתנה פה לעומת העונות האחרונות והחלשות של מכבי ת"א.
פיני גרשון מרבה לדבר על תקציבים, ועל הקושי של מכבי ת"א להתמודד מול קבוצות שמגלגלות הון עתק. כדורסל מצוין הוא לא ממש מצליח להעביר לשחקנים שלו העונה, אז בואו נלך לשלב ב': האם גרשון מסוגל לקחת את תוצאות המשחק בנתניה, ובעיקר את האופי והדרך והלחימה של היריבה שלו, ולהחיל אותם על השחקנים שלו לקראת המפגשים של מכבי נגד פילזן, סיינה וריאל מדריד ביורוליג? אין הרבה ציפיות ממכבי, למען האמת, על סמך מה שהראתה עד כה בעונה הזו, ומכאן יש בעיקר מה להרוויח ופחות מה להפסיד.
