ניקולה וויצ'יץ' במדי מכבי תל אביב (צילום: עודד קרני)
גל מקל עשה לנו בי"ס? עזבו שטויות ותסתכלו על וויצ'יץ' | צילום: עודד קרני
ספין טוב, יספר לכם כל יועץ תקשורת, הוא נושא שדורש הרבה הכנה ומחשבה מוקדמת. צריך לעבוד בזה כדי להעריך את התזמון והמינון הנכונים, לרקוח את כל התבשיל המבעבע הזה כך שיהיה מספיק עסיסי מצד אחד אבל שלא יחזור לפגוע ביוצר שלו מנגד. מכל הבחינות האלה ועוד הרבה נוספות, הטיפול התקשורתי של הנהלת מכבי ת"א בכדורסל בסיפור אובדן האליפות היה מושלם. ולראייה, מאז יום שישי בצהריים, אף אחד לא מדבר על חיפה, פלאניניץ' או על אובדן התואר. כולנו מבכים את גורלו המר של גור שלף.

שלא יובן לא נכון, גור שלף הוא אכן הקורבן הגדול בסיפור הזה. אני לא מכיר אותו אישית ולא מודע לאיכות עבודתו כמנהל, אבל שאף אחד לא יטעה כאן: לכישורים שלו לא היו כל קשר לפיטוריו המהדהדים מעל כלי התקשורת. אובדן אליפות במכבי דורש ראש מתגלגל, את זה כבר למדנו היטב לאורך השנים. המועמד הטבעי ביותר הוא המאמן כמובן, אבל האיש שמחזיק בעמדה הזאת כיום הוא נכס כל כך גדול עבור המועדון עד שקשה מאד לנקוט בצעד הזה. בלאט הוא ג'נטלמן אמריקאי שלעולם לא יוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, ישאף להוציא מכל תקציב זעום ושחקן בינוני 200 אחוז יכולת ובעיקר לא יערער על סמכויות הממונים עליו.

הבאים בתור הם כמובן חברי ההנהלה, שחתומים על שורה ארוכה מאד של מחדלים בשנים האחרונות (נציין רק אחד מפאת קוצר המקום: ההסכמה לכך שהקבוצה שסיימה ראשונה בפער עצום את הליגה וניצחה 6 מ-6 משחקי הפלייאוף שלה, "תזכה" להתמודד על התואר במשחק אחד בביתה של היריבה). אבל זה הרי לא באמת אפשרי. נשארנו עם הצורך בשם גדול מספיק אחר וכאן כל הדרכים הובילו אל גור שלף. עכשיו זרקו פנימה את שמו של ניקולה וויצ'יץ', המתינו שהתבשיל ירתח במשך כ-12 שעות, הוציאו והגישו חם לכלי התקשורת.

השמות מתחלפים, רק הגימיק נשאר

לזכותם של הוגי הספין ורבים אחרים בתקופה האחרונה, ייאמר שהם באמת מבינים בסיפור הזה. ההסתערות עליו הייתה מידית והורידה מיד מהשולחן כל דיון בסיבות שהובילו את מכבי ת"א לאחת העונות היותר מבישות בתולדותיה. זה לא אובדן האליפות ולא הסוויפ מול ריאל מדריד כמו התחושה שאי אפשר היה לבנות תלכיד קבוצתי גרוע יותר גם בהרבה מאד מאמצים. לכאורה לא אמורה להיות כאן כל סיבה להסתרה מצד בכירי המועדון, אבל הם הרי יודעים כמה עמוקה המעורבות שלהם במתרחש בקבוצה וגם שהיא לא עומדת להיפסק בעתיד הקרוב.

סיפור וויציץ'-שלף הוא רק הרצועה האחרונה בטקטיקה שהשתרשה בשנים האחרונות במכבי. במקום ניסיונות אמיתיים להתמודד על השחקנים הטובים בשוק, מעדיפים בקבוצה לשחרר אחת לתקופה שם מוכר מהעבר לתקשורת: שאראס, פארגו, הלפרין, תיוס ועוד רבים אחרים הפכו לגימיק הקבוע של השנים האחרונות. בזמן שכולנו התעסקנו באם כן או לא, מתאים או לא מתאים, המשיכו בחדרי החדרים במדיניות של הבאת שחקנים מהדרג הרביעי.

מדי פעם הגימיקים האלה גם מתגשמים, כדי שלא לגרום לנו לפקפק באמינותם. הלפרין ותיוס כנראה יגיעו יום אחד, וויצ'יץ' יגיע ושלף ילך רק כדי לחזור בתפקיד אחר או שלא. קטש יגיע ואז פיני, אפילו שמו של אובראדוביץ' ייזרק לאוויר. העניין הוא כבר מזמן לא בניית קבוצה טובה. העניין הוא לייצר מספיק סיפורים תקשורתיים טובים שיסייעו למטרה. בין אם מדובר במכירת מנויים או הסטת האש מהכיוונים הנכונים.

בשורה התחתונה הנהלת מכבי שוב ניצחה. כולנו מתעסקים במינוי של תפקיד די מינורי במערכת, שגם אם דרש שינוי, בוודאי לא הצדיק הכרזה דקה אחרי אובדן אליפות. אבל מאחורי הקלעים ממשיך המועדון הצהוב להתפרק מהמאפיינים שהפכו אותו למה שהוא כיום: הרעב הבלתי נגמר לתארים, הרצון להיות הטוב ביותר ולהחתים את הטובים ביותר. במכבי של היום הכל קר, מחושב ומנותק מהאמוציות והרגש שמבדילים קבוצת ספורט מחברת הייטק. השקט הזה מאפשר לה להצניע בסופ"ש הזה את המשך הסטטוס קוו הבינוני של השנים האחרונות עם הארכת חוזה לשני שחקנים שלעולם לא יובילו אותה גבוה יותר. כשמחברים לזה את השלד הישראלי שיישאר כאן מתוקף חוקי הזרים הגזעניים והייחודיים לכדורסל המקומי בלבד, נשאר רק לקבוע להיפגש כאן גם בעונה הבאה עם הספין הגדול הבא.