>>הרגעים הגדולים של 2011 - הפרוייקט המלא
רגעים אחרי ההפסד הכואב לפאנאתנייקוס בגמר גביע אירופה, זורזו שחקני מכבי תל אביב לתוך חדר ההלבשה בהיכל הכדורסל "פלאו סנט ג'ורדי" בברצלונה. אף אחד לא דיבר על ההפסד. מישהו הוציא טלפון סלולרי, התקשר לישראל והפעיל ספיקר. צפירת יום הזיכרון התרוננה בחלל החדר. השחקנים נמתחו לדום.
תוך דקות ספורות כבר לא נותר שום זכר לכדורסל. השחקנים והאוהדים הצהובים יצאו מאווירת הספורט ונסעו לבית כנסת מקומי כדי לכבד את יום האבל הלאומי. לבית הכנסת הקטן של ברצלונה הצליחו להיכנס רק כמה עשרות צהובים, אבל אלפים עמדו בחוץ ויצרו צפירה ספונטנית עם וובוזלות וזמבורות. דיבורים על כדורסל לא שמעו שם. אוהדים החלו במעגלי סיפורים, כל אחד סיפר בתורו על קרוב משפחה או חבר שאיבד במערכות ישראל או בפעולת איבה.
אוהד יווני אחד, עם הרבה קעקועים על הזרועות ולא פחות אלכוהול בגוף, רואה את הצהובים האבלים ומנסה להקניט אותם. הם מסבירים לו את משמעות הרגע הזה בשבילם, הוא מחייך בחוסר הבנה. כשאומרים "זר לא יבין זאת", מתכוונים בדיוק לזה. בתוך בית הכנסת ליאור אליהו קורא "יזכר". אבא של ליאור מקריא "קדיש". בחוץ, האוהדים שרים בקול רועם את התקווה, ונטמעים בשקט לתוך הלילה הקטאלוני הגועש.
