זאת לא שאלה של כדורסל בכלל, ג'ורדן פארמר הוא שחקן כדורסל מצוין ואחד הגארדים המוכשרים ביותר שנחתו כאן אי פעם. אז איך זה שבכל זאת מומחים מטעם עצמם יוצאים בפומבי נגד החתמתו במכבי תל אביב?
על הנייר, יש המון מקום לביקורת. הצהובים הרי לוקחים על עצמם הימור ענק. הרי במידה והשביתה ב-NBA תיגמר אחרי חודשים ספורים, מספיק זמן בשביל שפארמר יהפוך לחלק אינטגרלי מהקבוצה, ויותר מדי זמן מכדי שאפשר יהיה למצוא לו מחליף ראוי – מכבי תישאר עם חור שיהיה לה קשה מאוד למלא.
מכרו כמעט את כל המנויים גם בלי פארמר
דיויד בלאט הצהיר בכל מקום שהוא לא יביא סתם שחקן NBA לזמן בלתי ידוע. הצהיר וצדק. העניין הוא שג'ורדן פארמר הוא לא סתם שחקן NBA. מדובר ביהודי כשר, בן לאמא יהודיה ובן חורג לישראלי, במקור מתל אביב. אבל גם זאת לא הסיבה לכך שההחתמה שלו מוצדקת.
נכון, יהדותו של פארמר תאפשר לו לשחק בליגת קופל כישראלי, אבל את האמת, מכבי לא מביאה שחקני NBA בשביל השלב הראשון בליגה הישראלית, זה שלא קובע כלום ולא מביא נקודת רייטינג שחוקה אחת.
וגם, למרות הדעה הרווחת, מכבי לא החתימה את פארמר בשביל למכור מנויים. כל מי שניסה להשיג מנוי למכבי, או אפילו כרטיס למשחק בודד ביורוליג, גילה עד כמה מערכת השיווק של מכבי עובדת בצורה מושלמת בלי קשר למצבת השחקנים של הקבוצה. עוד טרם הוחתם פארמר (או יוגב אוחיון לצורך העניין), מכבי הצליחה כבר למכור כמעט את כל המנויים בהיכל.
שחקן NBA במחיר של חצי יניב גרין
אז אם זה לא בשביל לעשות כסף, ואם זה נגד המדיניות, ואם זה לא קשור לחוקי ליגת העל המוזרים – אז למה בכל זאת במכבי התרגשו כל כך להחתים את ג'ורדן פארמר? התשובה היא פשוטה: לא אומרים "לא" לשחקן ברמה כזאת שמבקש להצטרף לשורותיך, בעלות שכר דמיונית ביחס לרמה - כאשר עלות השכר שלו תהיה בערך מחצית ממה שעלה להחזיק את יניב גרין על הספסל בנוקיה.
בעונה הקרובה שתגרור השתתפות בשלוש ליגות, שאחת מהן היא בדיחה והשניה היא הונאה, חלק נכבד מהמשחקים יהפכו להיות פצצות שעמום שלא ברא השטן, או אבנר קופל. חוסר העניין והרמה כבר הפכו לעניין של שגרה. החוויה של לראות אתלט כמו פארמר בהחלט יכולה להיות חוויה מתקנת עבור המנויים שהתרגלו בשנים האחרונות לראות את שמוליק ברנר מלהטט בהיכל יותר מדי פעמים בעונה אחת.
אז איך זה לשמור על קובי בראיינט באימון?
אם שמים רגע את הביקורות, הלגיטימיות, בצד – נשארים עם ההחתמה של אחד השחקנים הכי מוכשרים שאי פעם נחתו פה, שמגיע לכאן בשיא קריירת ה-NBA שלו, עם שתי טבעות אליפות על היד. בעונה האחרונה הוא דורג במקום ה-16 מבין מוסרי האסיסטים בליגה ב-48 דקות, הישג מדהים לאור העובדה שהוא עשה את זה באחת מקבוצות ההתקפה הגרועות בליגה. מספיק לראות את הסרטון שערכו במכבי כדי להבין ששחקן כזה עוד לא נחת כאן בשלב כזה של הקריירה –
יכול להיות שנראה את פארמר פה רק מספר משחקים קצר ונאלץ להיפרד ממנו, זה הימור שבמכבי הסכימו לקחת ביודעין. יש מאחורי זה מחשבה לטווח ארוך. בהנחה שאוהדי הקבוצה יקבלו אותו באהבה, יהיה עוד שחקן בליגה הטובה בעולם שיידע לספר בשבחה של האימפריה הצהובה ברחבי צפון אמריקה, המקום בו המותג של שמעון מזרחי רק הולך ומתחזק עם השנים.
מכבי נפרדת מאמריקני-ישראלי אחד, דריק שארפ, בשביל אמריקני-ישראלי אחר. האחד יכול לספר בגאווה שהוא שיחק עם טיטי פופה וזכה לשמור באימונים על בורקו ראדוביץ'. השני יכול להיזכר על הפעמים שהוא הצליח לחטוף לקובי בראיינט כדורים באימון. אם דריק יצליח להנחיל בפארמר מעט מהמכביסטיות שלו – האוהדים הצהובים הולכים מאוד ליהנות העונה.
עד שתיגמר השביתה, לכל הפחות.