המשחק במלחה, וההצגה אמש מול ראשון לציון היו יותר מעוד ניצחונות (בליגה שממילא מקדשת את הפוסט-סיזן) אלא הצהרה של ממש. אנחנו כאן כדי להישאר, ואנחנו האלטרנטיבה האמיתית, המקורית, היחידה שבאמת גורמת לשמעון מזרחי לחשוש.
הפועל תל אביב חזרה, וכחובב ספורט, אני לא יכול שלא להיות בעד זה. עד שאני רואה את הילד עם הגופייה.
הילד עם הגופייה לא יכול להיות בן יותר מ-18. הזרועות שלו צנומות, כפות הידיים שלו נראות עדינות, כמו ידיים של מישהו שעדיין לא עשה שום דבר בחיים שלו, ידיים של מישהו שהנשק הכי כבד שהוא אחז בחייו היה עיפרון מכני.
יש לו שיער חלק ועור מאוד לבן. אין לו טיפת צבע, אין בדל של שיזוף, וזאת למרות שעיני רואות שהוא דווקא אוהב ללבוש גופיות. כנראה שהמוצא של משפחתו ממזרח אירופה, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת באמת ככה. וזה גם ממש לא משנה.
אבל יש לו מסר לאומה. משהו שחשוב לו שיהיה כתוב על הגופייה שלו. שכולם יראו. החברים שבאו איתו למגרש, האוהדים האחרים, מצלמות הטלוויזיה, צלמי העיתונות, חברי הנהלת הקבוצה שעובדים בהתנדבות או בשביל פרוטות כדי להחזיק את הנס הספורטיבי הזה בחיים, שופטי המשחק, השחקנים והמעודדות המיותרות של ליגת קופל.
קולה אסור להכניס למגרש, אבל גופיה גזענית אפשר
"שתהיה שואה למכבי". איזו מדינה נהדרת יש לנו, שמאפשרת לילד כזה, שמאוד יכול להיות שמשפחתו סבלה באירופה במלחמת העולם השנייה, ללבוש גופיה עם איזה כיתוב שהוא רק רוצה בחסות חופש הביטוי. איזו חברה נהדרת יש לנו, שאף אחד ביציע לא חשב להוקיע אותו מתוכם. הרי היום זה "שתהיה שואה למכבי" ומחר כבר לא יתנו לנו לשיר "שמעון מזרחי תתאבד כבר".
איזו תרבות ספורט מרגשת יש לנו. איזו ליגה נהדרת עם מתקנים מדהימים וליברליים. כיף לדעת שכל אחד יכול להיכנס ולהתנהג בדיוק כמו שהוא רוצה ולעשות ככל העולה על רוחו. ואז בעצם אני נזכר, רגע, אנחנו רחוקים שנות אור מהמצב הזה. כל אוהד שנכנס למגרש עובר אלף מעגלי אבטחה שבודקים פיזית בכל מקום בגוף אם אתה לא סוחב במקרה איזו מצית מיותרת, ובהמשך הסדרנים לא יתנו לך להכניס למגרש אוכל או שתייה, ובטח שלא יתנו לך להיכנס למגרש אם עושה רושם שאתה נמצא תחת השפעת אלכוהול – אז למה כשזה נוגע לחופש הביטוי פתאום אנחנו כל כך נאורים?
כמובן שלא נשים כאן תמונה של הילד הזה, שמציג את כל מה שרע בחברה שלנו, כי לא מגיעה לו הבמה הזאת. גם נבקש לדייק – הילד הזה לא מייצג את כל אוהדי הפועל תל אביב, ולהם בטח אין מונופול על כל הגועל ביציעי הספורט שלנו. אם נדרג אירועים מביישים בספורט מ-1 ל-10 אז הילד עם הגופייה, כמו האוהד שזרק בננה על טוטו תמוז, כמו אוהדי מכבי תל אביב שקוראים לסלים טועמה מחבל וכמו כל פעולה גזענית אחרת בספורט ראויה לציון 10 במדד הגועל. אלא שמשום מה, אנחנו עושים פחות עניין מגזענות שמשפילה יהודים.