מסי. על מה המהומה? (GETTYIMAGES) צפו בו שובר את השיא (צילום: ספורט 5)
עוד מספר אחד לאוסף. ליאו מסי | צילום: ספורט 5
אי אפשר להגזים כשבאים לתאר את גדולתו של ליאו מסי, ובלתי אפשרי לגמד את ההישגים שלו. התחושה היא שהחושים בוגדים בך, שהעיניים משקרות לך – הרי לא יכול להיות שאתה באמת רואה את התופעה הזאת. ובסופו של דבר, המספרים מדברים בעד עצמם. 

מכיוון שהשחקן המכונה "הפרעוש", כבש בקריירה הקצרה שלו כבר בסביבות ה-332,137,405 שערים, בואו נתרכז רק בשנת 2012, או ליתר דיוק ב-343 הימים שחלפו מאז החלה השנה הזאת (בל נשכח שנשארו עוד 22 ימים עד הסילבסטר). מסי כבש בתקופה הזאת 86 שערים ב-86 משחקים (אם לא מחשיבים את 20 הדקות בהן שיחק עד שנפצע מול בנפיקה). ממוצע של כיבוש שער רשמי אחת לארבעה ימים. מה אתם עושים פעם בארבעה ימים? מנקים את השירותים? חופפים את השיער?

עכברי הסטטיסטיקה יספרו לכם שבליגה הספרדית מסי לא כבש העונה אף פעם שער בודד – כן היו לו עשרה צמדים (כולל אחד אתמול) ושלושער אחד. בצ'מפיונס ליג הוא גם כבש בערב משוגע אחד חמישה שערים. ולפני שתגידו את המנטרה הקבועה "חוכמה גדולה לכבוש כשיש מאחורייך את צ'אבי ואינייסטה" נזכיר שמסי כבש גם 12 שערים במדי נבחרת ארגנטינה השנה, כולל שלושער מול שוויץ, ועוד אחד, יוקרתי במיוחד, מול נבחרת ברזיל.

אז נסכם – חמישיה בליגת האלופות, שתי רביעיות, שישה משחקים עם שלושער ו-20 צמדים בשנה אחת (הוא הבקיע השנה רק 15 פעמים שער בודד במשחק). והמספר הכי גדול שלו בכלל לא הוזכר עדיין – 25. הגיל של הפרעוש.

כדורגל זה לילדים, אולי תתנהג בהתאם לגילך ותמלצר?

למעשה, את שנת 2012 מסי התחיל כשהוא ילד בן 24, וביוני חגג את יום הולדתו ה-25. זאת אומרת שיש לו עוד כמה שנים טובות בטופ, והוא כבר ניפץ כל שיא אפשרי.  ואולי זאת הזדמנות של כולנו להבין שגיל זה באמת רק מספר.

והנה, רק בשבת האחרונה קראתי במגזין סוף השבוע של mako מאמר של אורית נבון, בו היא תקפה את סתיו שפיר על עזות המצח שלה לרוץ לכנסת, והרי היא רק בת 27. "איך יהיה לך זמן לשבת בממשלה עם נתניהו או עם כל אחד אחר", תהתה נבון, "אני לא מבינה, בחורות בגילך עדיין ממלצרות בערבים, לא?".

אז לא. בחורות בנות 27, למשל סתיו שפיר, הובילו כבר מחאה חברתית ששינתה את השיח הציבורי של מדינה שלמה. יש גם בחורים בני 26 שהיו ראשי ערים נערצים, תשאלו את מאיר שטרית. שלא לדבר על כבוד הרב דרעי, שהיה שר הפנים של מדינת ישראל בגיל 29 במקום למלצר.

בחו"ל כמובן לא חסרות דוגמאות שכאלה. האמריקנים למשל מתגאים בטום מייסון, שהיה מושל מישיגן כשהיה בן 19 בלבד. אבל למה ללמוד מערש הדמוקרטיה שאפשר להביט אל השכנים מירדן, שמינו את המלך חוסיין הנערץ להנהיג אותם כשהוא בן 16 בלבד?

התשובה נישאת ברוח

לא הייתי מתעכב על המאמר של אורית נבון אלמלא הייתי מבין שהוא משקף את דעת הקהל הישראלית בצורה כל כך ברורה, ואולי זו בדיוק הבעיה שלנו. ואולי זה מגיע לנו. נמשיך לבטל את הצעירים, ונישאר תקועים עם המבוגרים, עם בעלי הניסיון. עם ביבי. כי הרי, מבוגרים בעלי ניסיון לא טועים לעולם. ואולי הגיע הזמן שהצעירים יפסיקו לזלזל בעצמם, ושהמבוגרים ילמדו שאת הטעויות שהם עשו, הגיע הזמן לתת למישהו רענן יותר לתקן.

אז בינתיים, האיש הנערץ בעולם, וככל הנראה המוכשר בעולם, הוא בסך הכל בן 25. ובינתיים, אף מלחמה לא פרצה בזמן משחק כדורגל של ברצלונה – כי כל העולם דבוק לראות מה הנס הבא שהוא יחולל, מה השיא הבא שהוא ינתץ ומה הדבר הבלתי אפשרי הבא שהוא יהפוך למציאות.

לא יודע אם זה אמור לשנות לכם את הפתק שאתם הולכים לשלשל לקלפי בינואר, זאת ממש לא המטרה (וגם אני ממש לא מתכוון להצביע לסתיו שפיר, למען האמת), אבל אני כן מעוניין להכניס קצת פרופורציות לכל עניין הגיל והתרגיל. ונסיים בשורה מתוך שיר שכתב צעיר בן 21 שלא סיים תואר ראשון: "בכמה דרכים על אדם לעבור לפני שיהיה לאדם? התשובה ידידי, ברוח היא נישאת".