sportFive669485 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ילד של אבא. סלובדן דראפיץ' עוקב מקרוב (צילום: ספורט 5)
ילד של אבא. סלובדן דראפיץ' עוקב מקרוב | צילום: ספורט 5

"אני מעריץ של אבא שלי. בסרביה כולם עקבו בגללי אחרי בית"ר, היינו שרים יחד שירים של בית"ר. אני תמיד עוקב אחרי אבא שלי". לא קל להיות בן של מפורסם, בטח כשאתם מגיעים מאותו תחום. תשאלו את תמיר בלאט ותמיר כהן. אם יגידו לכם את שם המשפחה דראפיץ', סביר להניח שהשם הראשון שיעלה לכם בראש הוא סלובדאן, מאמן מכבי נתניה.

יחד עם זאת, אי שם ברחובות, משחק לו דולב דראפיץ', כוכב מכבי רחובות מהליגה הלאומית בכדורסל, שחולם להיות הדבר הבא, ומבטיח להיות יותר מה"בן של". מכדורגלן בטוברוק, דרך הפיכה ליהלום של מחלקת הנוער בנוביסאד ועד הנחיתה בליגה הלאומית. הכירו את דולב דראפיץ'.

מחונן במחלקת הנוער של טוברוק
ההתחלה של דולב הייתה בכלל בכדורגל, כקשר אחורי במחלקת הנוער של טוברוק. "הייתי מבצע גליצ'ים לא רעים. הייתי חלק מה"מחוננים" כמו גיא אסולין ואייל גולסה. הוציאו אותי לאימונים אחרי שעות בית הספר, נתנו לנו מורים פרטיים והיינו מתאמנים כל יום", שיחזר דראפיץ', "הייתי טוב והתאמנתי הרבה, אבל באיזה שהוא גיל התשוקה נעלמה לי. הסברתי לאבא שלי שכבר לא כיף לי באימונים והוא קיבל את זה".

דראפיץ' נאבק.
דראפיץ' נאבק. "אבא ראה את האהבה שלי לכדורסל" (Daniel Stravoravdis) | צילום: ספורט 5

מאותו רגע דראפיץ' חיפש את הספורט הבא שיחזיר לו את הרעב, והוא מצא אותו דווקא בכדור הכתום. "נהנתי לשחק בבית ספר בכדורסל, ואז הציעו לי לבוא לאימונים באליצור נתניה", הוא שיחזר, "הם אישרו לי רק להתאמן, אבל לא לשחק. התאהבתי בענף הזה, והתאמנתי משמונה בבוקר עד שמונה בערב".

איך אבא סלובודן הגיב לתחביב החדש?
"אבא התחיל לראות את האהבה הזאת לכדורסל ומאוד פרגן. הבנתי שלהיות כדורסלן זה מה שאני רוצה לעשות בחיים ואעשה הכול בשביל זה. אריק אלפסי נתן לי לשחק בבוגרים בנתניה בגיל 17, שזה משהו שלא כל אחד היה עושה. שנה לאחר מכן דני פרנקו הגיע לאמן את נתניה. הוא גרם לי להבין את המשחק ועזר לי להתקדם".

האקדמיה בנוביסאד ששינתה את התפיסה
מנתניה דראפיץ' הבן החליט לנדוד להוד השרון מהליגה הלאומית תחת עמי נאווי, בה העמיד ממוצעים של 5.6 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-1.0 אסיסטים ב-20 משחקים. הגארד הרגיש מאותה נקודה שמשהו חייב להשתנות, שכדי למצות את הפוטנציאל הטמון בו דברים חייבים להשתנות, ולכן החליט לארוז מזוודות ולהמריא לאקדמיה בנוביסאד, שנחשבת לאחת מהטובות באירופה.

"ינקו לוקובסקי, אחד המאמנים הגדולים בבלקן הדריך אותי. שם למדתי מה זה כדורסל. הייתי ישן כדורסל, בבוקר התאמנתי 3 שעות אימון, בערב 3 שעות אימון, וזו הייתה אחת החוויות הכי גדולות שלי. במסגרת האקדמיה שיחקנו בליגה השנייה במדינה, ומה שמיוחד שם זה שאין שם זרים. המטרה של האקדמיה היא לעשות אותך הרבה יותר טוב". 

"המנטליות שם ואיך שהם מסתכלים על כדורסל זה משהו מדהים. מקפידים שם על כל מה שקשור לספורט. האימונים היו מעולם אחר, קמים בבוקר ומתאמנים 3 שעות, חוזרים לאכול בארוחות מוקפדות. היה לנו יום חופש אולי פעם בשבועיים, היינו רצים בשלג בקור של מינוס 15 מעלות. כשאתה שם, אתה מבין איך מתאמנים ברמות הכי גבוהות ורואה מה זה קצב באימונים שזה משהו אחר לגמרי".

לאחר שמונה חודשים, דראפיץ' קיבל הצעה מהפועל רמת גן והחליט לחזור לארץ במטרה להשתלב בהמשך ברמות הגבוהות יותר. יחד עם זאת, למרות שהשתייך לסגל נבחרת העתודה, עדיין לא קיבל את הצ'אנס לו קיווה כל כך בליגת העל. העונה ברחובות הוא קיבל צ'אנס כגארד המוביל, והחזיר עם ממוצע של 7.5 נקודות למשחק, ומיתוג כבעל הבית של הקבוצה מהשפלה. "לא מבאס אותי שאני בליגה הלאומית. אני מרגיש שאני בקו התקדמות. זה עניין של זמן, כי עם העבודה הטובה וההתמדה אני מאמין ששום דבר לא יעצור אותי".

מה החלום שלך?
"שואף להגיע לרמות הכי גבוהות בארץ או באירופה. NBA לא רלוונטי מבחינתי, הכדורסל האירופאי מדבר אליי הכי הרבה אחרי שהייתי בסרביה והבנתי אותו. אני רוצה לשחק ביורוליג, מכבי היא הרמה הכי גבוהה שיש".