ויזנייבסקי. ההחלטה של מכבי ת"א מובנת (אמיר לוי) (צילום: מערכת ONE)
ויזנייבסקי. ההחלטה של מכבי ת"א מובנת (אמיר לוי) | צילום: מערכת ONE

אנדרו ויזנייבסקי שוחרר. מקצועית, כנראה שזה מהלך נכון. גם כלכלית. שחקן שמרוויח למעלה ממיליון דולר ברוטו לעונה אמור להפיק יותר ממה שהרכז הראשון של מכבי ת"א הראה לאורך העונה שהסתיימה.

חברתית, מבלי להיות מעורב ביומיום של מכבי ת"א ועל סמך התרשמות חיצונית, אין לי ספק שהוא אחד המצויינים שבבחורים מבין אלה שנחתו במכבי בשנים האחרונות. מאיר פנים, אינטליגנטי, שחקן לא רע בכלל, משקיע את מלוא יכולתו על המגרש בכל רגע נתון, חבר כמו שחבר צריך להיות. זו ההתרשמות שלי. קל להתאהב בו ולכבד אותו על הדברים שהוא מביא איתו למגרש.

לרוע המזל, הוא פשוט לא היה טוב מספיק ביחס לשכרו וגם אם היו אילו שהן מחשבות לגבי השארתו, נניח, הן התפוגגו לנוכח הסיומת השלילית של הקבוצה שוודאי לא היטיבה איתו (12 דקות בלבד בגמר נגד גלבוע/גליל, ורק שתי נקודות).
 
יכול להיות שעונה נוספת בהרכב משופץ היתה עושה עימו חסד וגם עם הקבוצה, אבל זה מאוחר מדי. בסופו של דבר, אני חוזר לעמדתי המוקדמת ואולי החצופה משהו, אבל מבחינתי היא בהחלט נכונה גם עכשיו: במבט כללי על העונה ועל יכולתו ונתוניו, הרי שלמעט התעלות פה ושם, ויזנייבסקי המכונה "המכשף" לא כישף שום דבר.

גוני יזרעאלי (קובי אליהו) (צילום: מערכת ONE)
גלבוע/גליל חוגגת בנוקיה. ויזנייבסקי שיחק (קובי אליהו) | צילום: מערכת ONE

הוא היה טוב בעיקר ברמת הליגה הישראלית, עזר מאוד למכבי לזכות בגביע המדינה, היה חלש בגמר הפיינל פור והציג עונה בינונית מאוד ביורוליג וטופ 16 חלש.
 
זריז, נמרץ ואמביציוזי מאוד, הוא הזכיר את דרור חג'ג' בשיאו, עם כמה וכמה סנטימטרים עודפים וקליעה משופרת ברמה העקרונית אבל לא תמיד ברמה המעשית. לא שיש לי משהו נגד דרור חג'ג', ודאי לא חג'ג' בשיאו. להיפך. אבל מכבי ת"א זקוקה ליותר ממי שמתפקד אצלה כרכז ראשון. 

ויזנייבסקי ופניני. מבחינה חברתית, הוא הצליח (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
ויזנייבסקי ופניני. מבחינה חברתית, הוא הצליח (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

ויזנייבסקי התקשה מאוד להחזיק במעמדו כרכז פותח, על אף שקיבל את מלוא ההזדמנויות מפיני גרשון. למעשה, הוא עלה באופן קבוע בחמישייה, אבל לא פעם איבד את מקומו במגרש בדקות מכריעות לטובת דורון פרקינס, שהובא כגיבוי סמוך לפתיחת העונה ובשכר קטן ממנו משמעותית. הסיפור הזה אומר הכל.
 
אין לי ספק שויזנייבסקי, כרכז וכשחקן קבוצתי מאוד, סבל מאוד מהעובדה שלמכבי ת"א לא היה משחק פוסט-אפ או שחקן מטרה משמעותי בצבע. במצב כזה מקוצצות הכנפיים של כל שחקן קבוצתי שמעוניין להכניס שחקנים לאווירה ולמשחק, להבדיל משחקנים שעלולים לפרק את המשחק לאחד על אחד כמו שנהגו לעשות אלן אנדרסון או דורון פרקינס.

אנדרסון, פרקינס ואיידסון (קובי אליהו) (צילום: מערכת ONE)
אנדרסון, פרקינס ואיידסון (קובי אליהו) | צילום: מערכת ONE

סגל שונה במעט סביבו היה ודאי עושה איתו חסד, אבל במכבי הציבו על מאזניים את יכולתו מול עלותו על פי התנאים בשטח ולא על פי התנאים שאולי יהיו בעתיד, וקיבלו החלטה לגיטימית ועניינית שלא להאריך את חוזהו.

בשורה התחתונה, כאמור, הלב יוצא אל המקצוען הזה אבל הוא לא עמד במשימה ברוב הזמן ובניגוד לאחרים (צ'אק אידסון, למשל) מתברר שבמכבי לא ממש מאמינים שהוא יוכל לעמוד בה גם בעתיד.