ניצחון החוץ הגדול אמש (ראשון) של עירוני אשקלון באולם הפחים, 87:91 על הפועל חולון בהארכה, היה ניצחון המאה של המועדון הדרומי בליגה הבכירה ובעקבותיו עלתה הקבוצה של אריק אלפסי זמנית לראש הטבלה כשבמאזנה ארבעה ניצחונות והפסד בודד (למכבי תל אביב) אחרי חמישה מחזורים.
שלוש דקות וחצי לסיום הזמן החוקי המשחק היה נראה גמור. חולון הובילה 65:76 ונראתה בדרך לניצחון אך החבורה המגובשת של אלפסי סירבה להרים ידיים ועם ריצת 2:13 שלחה את המשחק להארכה, בה רכבה על גלי המומנטום והכריעה את המשחק לטובתה לתדהמתם של 2,000 הצופים המקומיים ולשמחתם של 200 האוהדים שעשו את כל הדרך מאשקלון לאולם הפחים.
אחד מגיבורי הניצחון היה כמובן הסווינגמן האמריקני ואחד הזרים הבולטים בליגה בשנתיים האחרונות, דוויין מיצ'ל, שגם השבוע היה קרוב מאוד לטריפל דאבל כשהפעם סיים שוב עם שורה סטטיסטית שמזכירה יותר את לברון ג'יימס - 23 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.
מיצ'ל, שחולון היתה למעשה הקבוצה שהביאה אותו לישראל לפני שלוש עונות אך דווקא שם לא הצליח לסיים את העונה, סיפר ביום שאחרי הניצחון הגדול על האקסית, מה גרם לקבצתו להאמין בעצמה גם כשהיתה בפיגור דו ספרתי בשלהי הרבע האחרון: "הכל היה כוח רצון. לא רציתי להפסיד ואני יודע שהחברים שלי לקבוצה לא רצו להפסיד אז ידעתי שלא משנה מה התוצאה אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שננצח וזה כל מה שניסיתי לעשות".
מיצ'ל הוסיף: "אני יודע שלפעמים חסרה לנו אנרגיה ואני מרגיש שזאת העבודה שלי - להביא את האנרגיות האלה לחברים שלי ולקבוצה, להישאר חיובי גם ברגעים הלא טובים ולשחק חזק בכל מצב. אני אולי לא הבן אדם הכי קולני בקבוצה אבל החברים יודעים שהם יכולים לסמוך עליי בכל מצב. לא שיחקנו את הכדורסל הכי טוב שלנו אבל המשכנו להילחם".
פתיחת העונה המדהימה של אשקלון אמנם מפתיעה את כולם אך לא את מיצ'ל שטוען: "זאת קבוצה מיוחדת ואנשים יהיו מופתעים ממה שאנחנו נעשה. היו לנו כמה משחקים מאוד צמודים עד עכשיו וניצחנו אותם כי אנחנו קשוחים ונלחמנו בהם עד הסוף".
15.2 נקודות (65 אחוז לשתיים), 8 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים הם הממוצעים המרשימים של מיצ'ל בחמשת מחזורי הפתיחה של העונה אבל הוא עצמו מעדיף לפרגן לחברים שלו לקבוצה: "אני רק משחק כדורסל בסופו של דבר. אני מוקף בחבורה של שחקנים טובים שיכולים לעזור לי. כל הקרדיט הולך אליהם כי אם לא היה להם את הכישרון ואת הגישה החיובית והאינטליגנציה שיש להם, אז כל זה לא היה אפשרי. אם זה לדעת מתי לקחת את הזריקה או להתמקם במקום הנכון כדי שאמסור או לדעת מתי לתת לי את הכדור כדי שאוכל ליצור ולסגור את הגבוהים של הקבוצה היריבה כדי שאני אוכל לקחת את הריבאונד. כל זה בגללם והם הסיבה שאני משחק ככה".
זוהי עונתו השלישית ברציפות של מיצ'ל בליגה שלנו וקשה לתהות איך הגארד/פורוורד בן ה-29 נחת דווקא באשקלון אחרי שבעונה שעברה היה ללא ספק אחד הזרים הבולטים בליגה כשהוביל את מכבי ראשל"צ לפיינל פור ואף נבחר לחמישיית העונה ע"י מנהלת הליגה.
"זה לא אשמת הסוכן שלי שאני בקבוצה קטנה כמו אשקלון". אמר מיצ'ל והסביר למה למרות הכל הוא לא משחק היום באחת הליגות הטובות באירופה: "הסיבה המרכזית שאני כאן בישראל עדיין היא השביתה ב-NBA. זה הרס לי הרבה הזדמנויות בקבוצות גדולות יותר באירופה כי כולם רצו להביא שחקן מה-NBA ולכן ביקשו ממני לחכות עד ספטמבר במהלך הקיץ אבל אני לא הייתי מוכן לחכות. אני לא בן אדם כזה שיישב בבית".
"קבוצות מהיורוליג התעניינו בי אבל הם רצו שאחכה והייתי מוכן לחכות להם שבוע-שבועיים אבל לא חודש וחצי וחודשיים כמו שהם רצו. חתמתי באשקלון באוגוסט וקבוצות רצו שאני אחכה לספטמבר אבל יש לי משפחה ולא רציתי לקחת את הסיכון הזה שאשאר בלי קבוצה. אני לא מתחרט על זה ואני מרגיש שזה יקרה בזמן הנכון עבורי".
"אנשים תמיד אומרים שאין לי ניסיון ברמות של היורוליג אבל בסופו של דבר זה אותו כדורסל בכל מקום. אני יודע שאני אחד הגארדים הכי טובים באירופה ולא משנה לי מה אומרים עליי, תמיד יהיה לי ביטחון בעצמי. אני יודע למה אני מסוגל ואני מחכה לקבוצה הנכונה ולמאמן הנכון שיאמין בי. בינתיים אני אוהב מאוד את אשקלון ומאוד נהנה. אני ממש על החוף ומרגיש כמו ב-LA".
