מכבי חיפה חגגה אמש (ראשון) את הישארותה בליגת לוטו לאחר ניצחון חוץ 89:96 באשקלון על עירוני המקומית, שהשלים 1:3 בסדרת ההישרדות המרתקת שהיתה בין שתי הקבוצות. זאת היתה ללא ספק העונה הקשה ביותר שעברה על החיפאים מאז שובם לליגה הבכירה אך הם יכולים להתנחם לפחות בסיום המתוק.
שלושה מאמנים עברו העונה בעיר הכרמל אבל דווקא מיקי גורקה היה היחיד שהצליח להפוך את אסופת השחקנים עמוסת הכישרון לקבוצה אמיתית. בשקט ובצניעות הצליח גורקה, פעם הראשונה כמאמן ראשי בליגה הבכירה, לחבר בין חלקי הפאזל ולהדביק את החומר האנושי הלא קל בחדר ההלבשה ליחידה אחת.
למרות שחשש מאוד בתחילה לקבל עליו את התפקיד, בסופו של דבר הצליח גורקה במקום שבו כשלו קודמיו והיה מהאנשים הבודדים שייזכרו לטובה מהעונה מלאת הטלטלות שעברה על המועדון.
ביום שאחרי סיום העונה, סיפר כדיר, למי ששכח, ה-MVP והאלוף של העונה שעברה, על ההרגשה הכללית שלו ושל חבריו לקבוצה: "ללא ספק אנחנו מחייכים. עדיין נשארה לנו תחושה של פספוס כי באמת הרגשנו שיכלנו להתברג בשמינייה הראשונה ולשחק בפלייאוף העליון. מבחינתנו זאת באמת היתה המטרה וקצת היה קשה לנו להמשיך משם אבל בסופו של הדבר המטרה הפכה להישאר בליגה והגענו ונתנו תצוגות יפות, שיחקנו כקבוצה ונשאר טעם טוב בפה".
הפורוורד הצעיר, שהושאל בתחילת העונה לחיפה ממכבי תל אביב, בה חתם בקיץ האחרון על חוזה לשלוש עונות, עדיין לא יודע היכן ישחק בעונה הבאה ומה התוכניות של דייוויד בלאט ומכבי לגביו. בכל מקרה, נראה שהשנה הוא למד שיעור חשוב: "הרגשתי השנה וחוויתי על בשרי איך זה לא לשחק ולמדתי להעריך את ההבדל בין לשחק כדורסל לבין לשחק כדורסל טוב".
כדיר חשף את ההתלבטות האישית שלו: "עדיין יושב לי בראש מה שווה יותר, אם זה לא לשחק אבל עדיין להיות חלק מקבוצה שמשחקת כדורסל טוב ואיכותי או לשחק אבל לא כל כך ליהנות מהכדורסל שאתה משחק, שלאורך העונה באמת לא היתה לנו שיטה. זאת שאלה שעדיין אין לי כל כך תשובה אליה כי באמת הייתי בשני התסריטים אבל אני שמח שזה נגמר כמו שזה נגמר ושמכבי חיפה, שהוא מועדון ראוי, יהיה בליגת העל גם בשנה הבאה וזה הכי חשוב בסופו של דבר".
"האמת שאין לי מושג איפה אהיה בעונה הבאה. יש לי חוזה במכבי כך שזה לא כל כך תלוי רק בי. יש עוד קיץ ארוך ומייגע ובטח יהיו לי עוד הרבה כאבי ראש, מקווה שאקבל את ההחלטה הטובה", סיכם הפורוורד.
על חלקם של גורקה וג'קסון בשינוי החיובי שחל בקבוצה אמר כדיר: "היה צריך לחבר את הפאזל. כבר היו את כל החתיכות והיה צריך איכשהו להדביק אותם, אפילו אם זה בדבק סופר-גלו אבל אני חושב שמיקי כן הצליח. אין ספק שהוא עשה את השינוי ואנחנו שמחים באמת שהוא הגיע אלינו. הוא מאמן צעיר אבל יש לו עתיד, הוא צריך להשתפשף עוד קצת אבל אני חושב שהכדורסל הישראלי יכול להרוויח ממנו הרבה. גם ג'רמיין עזר מאוד כי היינו צריכים רכז בסופו של דבר".
קרדיט גדול מגיע גם לרכז הוותיק, ג'רמיין ג'קסון, עם הרזומה המפואר, שהגיע בשלהי העונה כדי לעשות סדר במשחק של הקבוצה ויכול לראות את עצמו כאחראי על חלק גדול מהשינוי החיובי שחל בחיפה. ג'קסון הוכיח שגם בגיל 35 הוא עדיין חיית משחק ו-ווינר גדול.
מאז הגעתו לחיפה, הרגישו שיש לקבוצה בעל בית וכך גם היה בניצחון על אשקלון, בו היה קרוב מאוד לרשום טריפל-דאבל כשסיים עם שורה סטטיסטית מרשימה של 19 נקודות, עשרה אסיסטים ושמונה ריבאונדים. ג'קסון חיבר את החבורה הצעירה וגרם לכך שהכשרון של שחקנים כגון: סילבן לנדסברג, טיילר ווילקרסון ואלישי כדיר, יבוא לידי ביטוי.
כל המועדון החיפאי נמצא כיום בעננה וערפל, וזאת בשל דרכי פעולתו של הבעלים שלה, ג'ף רוזן, אשר מעוניין לעבור ולתמוך במכבי ראשל"צ בשל אכזבתו מאי תמיכתה של עיריית חיפה. המיליונר האמריקני כבר דחה את בואו לישראל מספר פעמים בשל מחלת אביו.
במקביל, נודע ל-ONE כי רוזן היה אמור להגיע ארצה השבוע כדי לסגור את העסקה עם עיריית ראשון לציון אך ביטל את הגעתו לאחר שנודע לו כי ההסכם עוד לא מוכן. באופן אבסורדי, אחד האנשים שמנהלים את המו"מ עם אנשי ראשון הוא ארנון שירן, ששימש העונה כיו"ר הקבוצה וחגג את ההישארות בליגה.
היום בצהריים נפגשו שחקני הקבוצה, הצוות המקצועי וההנהלה בפעם האחרונה לעונה זאת ונפרדו בארוחה חגיגית. הזרים של הקבוצה צפויים לעזוב את הארץ ביממה הקרובה כשרק סילבן לנדסברג היהודי (החתום בקבוצה גם לעונה הבאה) יישאר בישראל עוד עשרה ימים לפני שיחזור לחופשה בביתו שבברוקלין.
