גיא גודס: היינו נוראים בהתקפה, נכנסנו לפאניקה

זה לא היה בתוכניות של גודס, זה לא היה בתוכניות של הפועל ירושלים, אבל את ברק נתניה זה ממש לא מעניין. הבחורים של אבי אלפסי הגיעו למלחה ועשו את הבלתי ייאמן. 76:77 בתום מותחן שלח את שחקניו של גיא גודס לחלום עוד שנה על גביע.

אחרי שאיבדה בעונה שעברה את הגביע להפועל חולון, העונה רצו בירושלים להחזיר אותו לארון שלהם, אבל הודחו כבר בשמינית הגמר ואיבדו סיכוי לזכות בתואר.

כבר מהפתיחה היה ריח של הפתעה באוויר, כאשר ההגנה החדירה של ירושלים איפשרה לוושהאם וחכמון לחגוג, בעוד בצד ההתקפי הסתפקו השחקנים של גודס בהפצצות מטווח השלוש.

למרות זאת, ירושלים הצליחה להישאר במשחק, כאשר את עיקר הקרדיט היא צריכה לתת לשרון ששון, שסיים את המשחק עם 18 נקודות ב-19 דקות משחק, אבל מיעט לשחק בדקות ההכרעה של המשחק.

דנילו פינוק קבר שלשה ונתן לקבוצה שלו מתנת פרידה לפני שהוא חוזר לארה"ב.  נעימי החזיר את היתרון לירושלים, אבל שמוליק ברנר סגר את הסיפור עם שתיים מוצלחות מקו העונשין לא לפני שתומפסון פספס הזדמנות לנצח עבור המארחים את המשחק.

מאמן נתניה אריק אלפסי: “יכול להיות שזה המשחק הגדול ביותר בקריירת האימון שלי אבל כבר ניצחתי במלחה עם אשקלון וגם ניצחנו אותם בליגה השנה. זה ניצחון מתוק מאוד. השחקנים הראו מלחמה גדולה ולקחו החלטות טובות, אני מצדיע בפניהם".

"אני חייב לציין ששמוליק ברנר זו גניבה של היו"ר. עשינו הכנה טובה, עברנו שבוע לא פשוט בידיעה שדנילו פינוק לא ממשיך בקבוצה. אני רוצה להגיד לו תודה שידע לשים את הכל בצד ועזר לנו לנצח את המשחק. ותודה גדולה לעוזרים שלי, שי סגלוביץ' ו-וילי סימס. אני מאושר".

בנתניה אגב הקדימו את חזרת הזרים מחופשת חג המולד בשל משחק רבע הגמר. בתחילה לא האמינו שינצחו אז הזמינו כרטיסים למועד מאוחר יותר.

המאמן המפסיד, גיא גודס: “זה כישלון שלנו. מאוד מאכזב, ציפינו לעלות שלב ועפנו מוקדם. שיחקנו לא מרוכז ולא הלכנו מספיק לקו. נתניה באו בלי לחץ, שיחקו את המשחק שלהם ואנחנו נגררנו. לקחנו זריקות מהירות מדי שהוציאו אותנו מהקצב, וידענו לעשות טעויות שהחזירו אותם למשחק".

"היו זריקות אנוכיות וזריקות קשות ובהתקפה היינו נוראיים. באיזשהו שלב הביטחון ירד והיתה פאניקה, אבל עכשיו צריך כמו גברים להמשיך קדימה. לרעתנו שמוליק ברנר קלע את הזריקות ואנחנו לא עשינו את הדברים הנכונים”.

הסווינגמן הפנמי, דנילו פינוק שלא יכל להסתיר את רגשותיו בסיום ובכה מהתרגשות מאחר וזהו משחקו האחרון במדי הקבוצה, אמר במסיבת העיתונאים: "הקבוצה התייחסה אליי כמו משפחה מהיום הראשון אז לא רציתי לאכזב אותם. לקחתי זריקה גדולה מול קבוצה גדולה ואני מאושר".

"חשבתי שכדאי שאני אקלע או שכולם יצעקו עלי. במשחק כזה אני פשוט מרחף, הלוואי שאוכל לחזור לנתניה, זה משהו שאני ממש חושב עליו".

שמוליק ברנר, שקלע שתי זריקות עונשין מכריעות והיה כהרגלו מצוין בהגנה ובניהול המשחק: “כל כך נהניתי שאני מוכן לעלות לשחק עכשיו עוד משחק שלם. היה כיף לקלוע את הקליעות האחרונות. פשוט נהניתי מהמשחק, כולם היו ממוקדים במטרה. גם כשהם רצו - הרגשנו ביחד, הלכתי לעונשין עם חיוך".

"משום שאני שחקן שלא איכפת לו להקריב למען הקבוצה, יש תפיסות מוטעות לגביי, אבל לא איכפת לי. הניצחון נותן תיאבון, היינו צריכים אותו בשביל לעלות מדרגה בתור קבוצה. מעניין את מי נקבל בשלב הבא".