ירושלים היא קבוצה לא יציבה במיוחד השנה, והערב קיבלנו עוד דוגמא לכך. ההפסד המביך לנימברוק ביורוקאפ עורר סימני אזהרה לקראת הביקור בחולון, אך לשמחתו של דרוקר, החניכים שלו ניטרלו את המוקש, טיפסו למאזן 3:3, ועל הדרך נקמו בחולוניה על ההדחה בשלב ההצלבה אשתקד.
אצל דן שמיר המצב יחסית סבוך יותר, וזה לאו דווקא קשור ליכולת על הפרקט. הקבוצה שלו הגיעה למשחק ב-2:3, אלא שאמש באימון נאלצו השחקנים לצפות בזמן אמת ביירוט של טיל בידי מערכת כיפת ברזל. השחקנים הזרים, כולם בעונתם הראשונה בישראל, מבוהלים כמובן בשל כך, ולמרות שיחות ההרגעה שעברו, הם הציגו כדורסל די מבולבל הערב, שכלל 16 אחוז מהשלוש.
האם זה קרה בעקבות האירועים הבטחוניים? תחליטו אתם. ג'רום דייסון קלע 22 למפסידים, אבל פרט אליו, ל-14 של טיילר סמית', ולעוד 11 מהאסל, שמיר לא קיבל יותר מדי תוצרת משאר השחקנים שלו.
דווקא דרוקר קיבל דאבל פיגרס מלא פחות מחמישה שחקנים שלו, וזה לא קורה הרבה: ג'וש דאנקן הוביל את האורחים עם 14 נק', סמית' סיפק 13, כדיר סיים עם 11, ואילו גרנפלד ופולן תרמו עוד 10 כל אחד. גם קורטני פלס השתתף עם 9 נק', לימונד קלע 7, ומאיר טפירו הסתפק ב-2 נקודות ו-3 אסיסטים.
הפתיחה התאפיינה בהרבה חוסר דיוק משני הצדדים, מה ששמר את התוצאה צמודה, וחולון סיימה את עשר הדקות הראשונות ביתרון מינימלי של 16:18. ברבע השני חניכיו של דרוקר החלו להתאפס, קרייג סמית' וג'וש דאנקן התעוררו, וי-ם ברחה ל-29:34, אבל ירדה למחצית בפלוס 3 בלבד - 35:38.
החצי השני היה שייך בעיקר לג'וש דאנקן, שהטריד את ההגנה ללא הרף, וביחד עם אלישי כדיר וקרייג סמית' שנהנו מערב מוצלח, האדומים הצליחו להגיע ליתרון השיא שלהם בדיוק בזמן, וברחו ל-10 הפרש כשנותרו עוד 5 דקות על השעון. מזה חולון כבר לא חזרה, ואין פלא, כי מתפרצות שהיו אמורות להיות נקודות קלות היא לא סיימה, ואיפשרה לירושלמים לחגוג בריבאונד.
