ציפינו ליותר מדן שמיר ופיני גרשון. הקבוצה שלהם הגיעה לנוקיה לחצי גמר הפיינל פור ופשוט לא הצליחה להוות יריב ראוי לאלופה כבר מהרבע הראשון. בסופו של דבר, מכבי ת"א ניצחה 73:102 את חולון ותפגוש את מכבי אשדוד בגמר שייערך ביום חמישי. אם הצהובים ינצחו, הם ישלימו טראבל (עם הגביע והאדריאטית) ויזכו בפעם ה-50 באליפות.
מי שחשב שנקבל שיחזור מהגמר הדרמטי ההוא ב-2008 קיבל תשובה שלילית הערב. כנראה שהחולונים פשוט לא מסוגלים לעצור את האלופה כי העונה המאזן שלהם עומד על 6:0 מולה.
במשך 5 דקות עוד חשבנו שנראה פה קרב בייחוד שהשליטה ביציעים דווקא היתה שייכת לסגולים (חלק מאוהדי מכבי החרים את האירוע) אבל במצב של 14:14 החלה ריצה של 0:22 מצד סמית', פניני והחברים שסגרה את הסיפור כבר במחצית הראשונה.
באותו השלב, החולונים לא קלעו במשך למעלה מ-7 דקות ופשוט נראו המומים. מכאן זה הפך לג'ארבג' טיים ארוך וכל פעם שחולון עוד ניסתה לחזור לתמונה (בעיקר שון דניאל שהיה היחיד שתיפקד), היה שם תמיד שחקן של הצהובים שקבר שלשה ושינה את המומנטום.
גם בלי פאפאלוקאס וסופו, הסגל הכביכול קצר של מכבי ת"א עומד במשימה שלו בייחוד כשנראה היה שהשחקנים מבינים את חשיבות המשחק ומציגים יכולת והקרבה של היורוליג. חלוקת הנקודות הנפלאה (6 שחקנים בדאבל פיגרס) מעידה על המצב ובלאט חילק את הדקות בין שחקניו. מי שראויים למחמאות הם דווין סמית' (19 ו-8 ריבאונדים) שסומן בתחילת העונה כסימן שאלה גדול ובחודשיים האחרונים הפך למניה בטוחה וכמובן יוגב אוחיון (18 נקודות ו-6 ריבאוהדים) ששוב הראה שהוא הרכז הבכיר בקבוצה.
בצד השני? חולון עשתה את שלה כשעברה את ירושלים והערב פשוט לא קיבלה את התפוקה מהזרים המרכזיים שלה. סאליבן, דאנסטון ולואיס קלעו ביחד רק 13 נקודות. פחות משון דניאל (19).
עכשיו כולנו מחכים לגמר בין אשדוד למכבי או יותר נכון בין טפירו למכבי. כולם זוכרים את גמר ההוא בין ירושלים וטפירו לצהובים. הפעם סמי בכר וג'יימי ארנולד לא יהיו שם אבל אמוציות דווקא כן. אז כדאי לחכות.
קלעו למכבי ת"א: סמית' 19, אוחיון 18, לנגפורד 17, הנדריקס 13, בלו 10, אליהו 10, ג'יימס 8, הררי 4, פניני 3. קלעו לחולון: דניאל 19, מיצ'ל 16, רוט 13, דאנסטון 7, לואיס 6, הרוש 6, שעשוע 3, זוהר 3.
מהלך המשחק
מכבי ת"א עלתה עם אוחיון, ג'יימס, אליהו, לנגפורד וסמית'. בחולון, דאנסטון, מיצ'ל, לואיס, רוט, דניאל פתחו. החולונים עלו ליתרון מהיר אבל אז אוחיון ושון ג'יימס הפכו את התוצאה ל-2:4. שלשה של לנגפורד קבעה 4:9. שלשה של לנגפורד סידרה יתרון של 7 נקודות אבל החולונים בעזרת הקהל חזרו לעניינים כשמיצ'ל קבר מחוץ לקשת, 11:11. דווקא אחרי דקות טובות של הסגולים, החלה ריצת 0:9 בראשות אוחיון ופניני. המומנטום לא נעצר והצהובים בעזרת הנדריקס השתלטו על הריבאונד ופשוט קלעו 16 נקודות ללא מענה, 14:30 בתום הרבע.
גם הרבע השני נפתח עם שלשה מצד בלו שהגדילה את הפער ל-22 נקודות (ריצת 0:22). היחיד שהצליח איכשהו לקלוע הוא הרוש שצלף אחרי 7 דקות שבהן החולונים לא הצליחו לצבור נקודה הוסיף 5 נקודות למאזן האישי. אחרי דקות נוראיות, החבורה של שמיר התעוררה (כנראה מאוחר מדי) וצימקה ל-16 בלבד... זה כנראה העיר את מכבי ת"א כי סמית' קבר שלשה ושון ג'יימס קלע שתי נקודות וסחט גם עבירה. 26:49. שון דניאל החזיר טיפה צבע לפניו של שמיר עם שלשה מהפינה אבל הפער נותר גדול. אחרי שלשה נוספת של דניאל, הקבוצות ירדו להפסקה ב-34:51.
הרבע השלישי נפתח עם סל של דאנסטון שעד עכשיו לא עמד בציפיות אבל בלו קבר שלשה וצינן את האווירה. יוגב אוחיון הפעיל סיים מתפרצת עם עוד שתי נקודות בדרך ל-36:56. היחיד שמתפקד בחולון הוא שון דניאל שצלף שלשה רביעית הערב וצימק ל-58:41. האם אנחנו בדרך לקאמבק? אולי. רון לואיס ומורן רוט קלעו שני סלים ברציפות והפער עומד על 13 בלבד. דניאל צימק בהמשך ל-14 מקו העונשין אבל אוחיון הגיב בשלשה בצד השני וכל המומנטום נעצר שוב. בתום הרבע השלישי, 56:79.
סל של שון ג'יימס קבע יתרון של 30 נקודות, 60:90, שש דקות לסיום. אפילו הקהל הסגול החל להתעסק בדברים אחרים. שלוש דקות לסיום ארד הררי זכה לדקות במדים הצהובים והצליח להירשם בסטטיסטיקה עם שתי נקודות. בסיום, 73:102.
