כץ בטקס. התרגש (צילום: ספורט 5)
כץ בטקס. התרגש | צילום: ספורט 5
כמה שעות לפני שהגיע לאולם היובל בהרצליה לטקס מיוחד שהכינו עבורו אנשי בני הרצליה, פגשתי את ארז כץ לראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט. לטקס ההוקרה, שנערך בשיתוף פעולה מרשים ודקדקני עם אשתו גבי, הוזמנו אורחים מכובדים, ולצד אימו שתיצפתה מהיציע נכחו חברי משפחה ואנשי כדורסל: אפי בירנבוים, טל בורשטיין, יו"ר איגוד הכדורסל אבנר קופל, מאמן הכושר יורם מנחם ועוד.

שלט מיוחד הוכן, כץ קיבל גביע הוקרה ואת חולצת הנבחרת שלו (מספר 13) ממוסגרת ויציע שלם של אוהדי הרצליה לבשו חולצות שעליהם רשום: 'הקפטן', בדומה לחולצות קמפיין אובמה לנשיאות ארה"ב. אני מנסה להיזכר, אבל באמת שאני לא זוכר כזו השקעה, בטקס פרידה משחקן שפרש. בד"כ שחקנים קיבלו פרחים וגביע, הקהל מחא כפיים וזהו. סוללת אורחים, חולצות מיוחדות - שאפו לכל המארגנים.

כץ עצמו רעד מהרגע שירד מהרכב ועד שנכנס לאולם אמש. פתאום הכל היכה בו. הוא סיפר על תחושותיו: "ההתרגשות גדולה, אי אפשר לסכם את זה לא במילים ולא בתחושות כי זה כל הזמן מציף אותך. זה יום עצוב מצד אחד, אך מצד שני, אם אתה שם משהו אחד מאחורה אז אתה גם יוצא לדרך חדשה. זה בעיקר מרגש, גם תשומת הלב שקיבלתי בשבוע האחרון מאז שהודיעו על המשחק הזה, והפרידה ממני, הרבה דברים שלא ציפיתי אותם. לא חשבתי שזה יהיה ככה".
 
אחד האנשים הקרובים ביותר לכץ הוא המאמן אפי בירנבוים. בין השניים שוררים יחסים שלא קיימים כדוגמתם. תחת בירנבוים עברו מאות שחקנים אם לא יותר, הרבה מהם טובים, איכותיים, אבל רק אחד מהם גרם לו לבכות. שאלה פשוטה אתמול, הובילה את אפי להתפרצות רגשות ולהזיל דמעה: "ארז הוא כמו ילד בשבילי, הזמן עובר מהר מדי...", אמר, ולא יכול היה להחזיק את הדמעות.

הקפטן. אוהדי הרצליה נותנים כבוד (צילום: ספורט 5)
הקפטן. אוהדי הרצליה נותנים כבוד | צילום: ספורט 5

לשחקן, שכבר אפשר לקרוא לו שחקן עבר, יש הרבה עצות לילדים הצעירים: "גם אם נותנים לך דקה אחת תייצר ממנה שתי דקות ואם נותנים לך שתיים, תייצר מהן ארבע. שיהיה לך משקל סגולי במגרש כדי לייצר עוד דקות ושהמאמן יסמוך עלייך, שהקבוצה רצה. יש הרבה חבר'ה שאומרים 'אה, אני חייב עכשיו לקחת את הזריקה כי אם לא אקלע אני אהיה על הספסל'. לא, יש הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות. לא צריך לנסות לכבוש את העולם. היו לי שנים של 37 דקות בליגה אז כנראה שזה עבד יפה".
 
כץ הדגיש שהשתלטות הזרים על הליגה הישראלית מפריעה לו מאוד: "היה לי את המזל בקריירה שלי, וידעתי לקחת את ההזדמנויות שקיבלתי. היום הליגה מוצפת בזרים וזה קשה. לעיתים נדירות יוצא לך איזה בן רייס, או החבר'ה של הפועל ת"א הצעירים, או אוחיון ומקל שפרצו. אבל זה לא מספיק. כולם נוגעים בנקודה שצריך זרים כדי שהליגה תהיה אטרקטיבית וזה שטויות, מה שחסר בכדורסל זה מחוייבות. החבר'ה הצעירים מכירים את השטיקים, הקהל יותר מתחבר אליהם. בשנים שבני השרון היו טובים גם הקהל היה מגיע יותר. לכל קבוצה יש 3-2 צעירים שהם טובים כשהם משחקים, אז בוא ניתן להם עוד דקות. כשאנחנו נכנסנו לליגה שיחקנו 15-10 דקות כולם, אפילו יותר. היום אין דבר כזה, איך יצמח לך מנהיג אם אתה לא נותן לו?".
 
מה היה חסר לך בקריירה? "היה חסר לי עוד איזה גביע או אליפות, למרות שאליפות זו מילה גסה להגיד. היה גמר גביע אחד שכבר ניצחנו את מכבי אבל ירושלים באו ושתו מהבאר שלנו. גביע אחד לפחות היה עושה טוב על הלב".

כץ סוחב משקעים מתקופתו בהפועל ירושלים. בתום עונת הזכייה בגביע יול"ב, המאמן שרון דרוקר החליט להביא את גיא קנטור כגארד הישראלי השני לצד רביב לימונד, במקום כץ: "זה היה לי בעיקר מוזר. אני מסתכל אחורה, וכל מה שידעתי זה היה הפועל ירושלים, המקום היחידי שרציתי לשחק בו, כל הקריירה מבחינתי עד הפרישה. אני ושרון דרוקר לא מדברים, לא בגלל שהוא הביא את קנטור, אלא בגלל הדרך שזה קרה. הוא לא היה איתי אמיתי, לא היה כנה, וזה מה שפגע בי. הוא לא אמר לי שמחליפים אותי. אולי הוא יטען אחרת. זהו, הראו לי את הדרך החוצה, חשבתי שחרב עליי עולמי, אבל בעצם זו הייתה דרך חדשה. בזמנו כעסתי מאוד, וגם נורא נפגעתי כי שמעתי על זה מעיתונאים. מה עם קצת כבוד? גם לא עשיתי משהו רע ולא הגיע לי לשמוע על זה מעיתונאים. הייתי כ"כ פגוע שכל מה שסיפרו לי לא עניין אותי. בשנה שנתיים הראשונות הייתי פגוע מאוד אבל אח"כ מתגברים".

הוא מעולם לא נחשב לכשרון גדול. לפני 6 שנים כשכץ ישב לפגישה עם יו"ר בני השרון דאז אלדד אקוניס, לפני שחתמו חוזה, אמר לו אקוניס בלי להתבייש: "האמת, אף פעם לא החזקתי ממך שחקן. לא ברור לי למה אני צריך להחתים אותך". אחרי חצי שעה בה אקוניס 'ירד' על היכולות המקצועיות של כץ בפגישה, הוא החתים אותו והרומן נמשך 6 שנים. אתמול, אקוניס היה קרוב להזיל דמעה: "הוא שחקן גדול ואישיות", אמר, "הוא חייב להישאר בכדורסל, חייב לאמן, והוא יעשה את זה אצלנו".

כץ. יעבור לאימון? (ניר בוקסנבאום) (צילום: ספורט 5)
כץ. יעבור לאימון? (ניר בוקסנבאום) | צילום: ספורט 5
יש לכץ כבר תעודת מאמן. אז מה הוא חושב על האמירה של אקוניס? "חשבתי על זה, עשיתי קורס מאמנים ותיאורטית אני יכול לעבוד בזה.יש לי יתרון יחסי, יצא לי לעבוד עם מאמנים טובים שלמדתי מהם הרבה והייתי שותף גם בהחלטות 'אימוניות'. אני מדבר על אפי כמובן בהקשר הזה, ששם יש לי קשר יחיד ומיוחד. שקלתי את זה, אני עוד לא פנוי רגשית לעשות את זה, נראה".
 
כץ למעשה שינה את חייו מהקצה לקצה לאחרונה. בלי הכדורסל, הוא לומד לתואר ראשון במרכז הבינתחומי בהרצליה והתחתן עם בחירת ליבו – גבי: "בגיל 32, ממרומיי גילי, אתה לומד ליהנות ממה שיש ולהיות שמח בחלקך. אז כמובן שהחתונה ואשתי זה דרך חדשה ובקרוב אני מקווה שנבנה משפחה לאט לאט, שזה דבר מדהים. אתה מסתכל על הלימודים, רוב הסטודנטים בגיל 24-23, אז יש לי פור של כמה שנים. הרבה שנים לא הפעלתי את התאים האפורים, אז הגיע הזמן".
 
כולם ידעו לספר השבוע על כך שכץ ניצח את מכבי ת"א יותר מכל שחקן אחר בארץ. זכורה במיוחד השלשה עם הקרש, על מכבי של וויל ביינום, כשלאחר המשחק המאמן פיני גרשון עקץ את כץ כשאמר: "שחקן של 17 אחוז מהשלוש ניצח אותנו". כץ נזכר: "הרגשת הניצחון היא הרבה יותר חשובה מהדרך שבה זה נעשה. אתה באופוריה, זה ניצחון על מכבי, דבר שיצא לי לא מעט לעשות ולשמחתי קלעתי יותר משלשה אחת עם הקרש. אבל הייתי מוותר על איזה 6-5 נצחונות על מכבי בשביל תואר אחד".