שמונה חודשים חלפו מאז התאונה ששינתה את חייו של דניאל ששון ושל משפחתו, שמונה חודשים שבהם הוא נאבק להשתקם. בראיון ל"מגרש פתוח", אביו של הכדורסלן, אריאל ששון, סיפר: "הוא נמצא בבית לוינשטיין, שזה חדשות טובות, הושגה הבנה שהוא יישאר כאן עד שתימצא מסגרת שתוכל לקלוט אותו ולהמשיך את השיקום שלו. כרגע אנחנו מחכים לתשובה, בינתיים דניאל ממשיך לקבל את הטיפול שקיבל עד עכשיו".
ששון סיפר על התגובות לכתבה ששודרה ב"חמישיות" והתייחס לתהליך הלא פשוט שעובר על בנו: "המשפחה שידעה כמובן לא הופתעה, אבל המון אנשים ששיחקו עם דניאל במכללה בצפון קרוליינה, מאוסטרליה ומכל העולם ולא ידעו, היו בהלם מוחלט. אין לי מושג איך הם שמעו על זה, למשל שחקנים כמו ריצ'י האוול. הם שמחו לראות שהוא מקבל טיפול ומשתפר, אחרים לא הבינו את חומרת המצב והיו בהלם. אנשים מהעולם המקצועי לא הופתעו כלל, וקיוו שהדרך תהיה פשוטה עבורו וברורה יותר".
"לפני מספר חודשים, ראינו באיזה אתר באינטרנט שיש 800 אלף אנשים שמתעניינים בשלומו", סיפר אריאל. "הרבה רוצים לדעת ולא רוצים להעיק עלינו, אז חיפשנו ערוץ שבו יהיה אפשר לעשות את זה בצורה מכבדת ועניינית ואני שמח שערוץ הספורט עשה את זה בצורה הזאת. הרבה אנשים שיודעים או רצו לדעת ולא הרגישו בנוח ועכשיו יודעים. מהצד הפרגמטי, עם בית לוינשטיין וקופת החולים, הכל התחבר והם יודעים איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו צריכים. זה לא הזיק ואולי אפילו עזר".
האב סיפר על הגעגוגים לבנו: "אחנו מתגעגעים לקול שלו ללא ספק, אבל חשוב להבין שכשאתה מגיע לרמת תקשורת כל כך נמוכה, שאם הוא הרים גבה או חייך, אתה חוזר הביתה ורוצה לפתוח שמפנייה. הכל בצעדם קטנים, ואם אתה רוצה את אורך הרוח ותעצומות הנפש הנדרשות, אתה חייב לקחת הניצחונות הקטנים ביותר וכל סרגל הכלים חייב להשתנות. אם פעם רצינו שיעשה דאנק 360, עכשיו אנחנו רוצים שינשום בקלות, יראה שהוא כאן, ימצמץ או יעשה פעולה כשמבקשים. לאנשים במצב שלו זה צעד ענק. אם הוא ישמיע קול ברור זה ישמח אותנו מאוד, אבל אנחנו יודעים שייקח זמן".
בנוגע לחזרה לחיים רגילים, אמר: "ההבדל בין אופטימי לפסימי זה שהפסימי מדי פעם מופתע לטובה. אני מטבעי פסימי, אשתי מאוד אופטימית ובינינו המציאות איפהשהו זורמת. אני מאמין שדניאל יחזור ויתפקד. אבל אין לי ספק שלא יחזור להיות מה שהיה, גם מבחינת אופי זאת חוויה קשה שמשנה. אני אשמח שיחזור להיות אדם שמתפקד בכוחות עצמו ויכול לנהל אורח חיים פורה. ראיתי מקרים, הסתובבתי במחלקות שיקום וראיתי אנשים במצבו. נכון שסטטיסטית לא הכל בכיוון שלנו, אבל האחוז אותו אחוז ואתה נצמד לזה. אחנונ מחכים ועושים את כל מה שאפשר כדי שדניאל יהיה בצד הזה, ולתת לו את כל מה שצריך. אנחנו לא מבקשים יותר מזה"
צפו בכתבה מ"חמישיות" >>>
