פתיחת העונה של הפועל ירושלים הביאה איתה אמירה מאוד ברורה: הכישלון של העונה שעברה היה מקרי, הפעם אנחנו הולכים על כל הקופה. למרות שההפסד למכבי תל אביב במחזור שעבר קצת סדק את התדמית של הקבוצה מהבירה, הערב (ראשון), היא הוכיחה שבניגוד לעונה שעברה, ירושלים של השנה לא לוקחת ללב, כל הדרך ל-74:108 חד צדדי על הפועל באר שבע.
למען האמת, אם יש יריבה אחת שירושלים תמיד תשמח להתאושש מולה היא הפועל ב"ש. החבורה מהבירה פגשה את החבורה הדרומית שש פעמים מאז זו עלתה לליגת העל לראשונה בתולדותיה, וניחשתם נכון, בכולם היא יצאה וידה על העליונה. מן העבר השני, בב"ש חשבו באמת ובתמים שבפעם השביעית הם יוכלו לצעוק 'בום' ולחזור עם חיוך ועם הנקודות לדרום הרחוק, אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.
בתחילת המשחק הדרומיים עוד היו בעניינים. ההגנה של ירושלים לא תיפקדה (27 נקודות חובה), דשון באטלר חגג מול האקסית וב"ש צברה ביטחון לאט לאט. אבל הרבע השני כבר היה במעמד צד אחד, הצד המקומי. ירושלים רקדה על הפרקט, ג'יימס פלדין תפר שלשה אחרי שלשה והחבורה של רמי הדר נעצרה על 12 נקודות בלבד, שסופם היה להפוך את המחצית השנייה לגארבג' טיים אחד גדול.
החבורה של עודד קטש ניצחה את היריבה בכל אספקט אפשרי על הפרקט: היא שלטה בריבאונדים (29/43), קלעה יותר מתחת לסלים (18/42), נהנתה מתרומה גבוהה יותר מהספסל (20/35), מסרה יותר אסיסטים (17/24) ואיבדה עשרה כדורים בלבד לעומת 12 של הדרומיים. ורמי הדר וחניכיו נותרו ללא תשובות.
קטש ניצל זאת ולאחר שקבוצתו הגדילה את היתרון בתחילת הרבע השלישי וחצתה את רף 20 נקודות ההפרש, הוא זרק לפרקט את בר טימור, שהחזיר לו עם שיא נקודות עונתי (12) שהעניק לו גם את תואר המצטיין של ההתמודדות. תמיר בלאט הצטרף אליו בזכות כושר קליעה נהדר (4/6 מחוץ לקשת) ויחד, השניים הובילו שבעה קלעים בדאבל פיגרס עבור הקבוצה מהבירה - קלעי אחד יותר מששת קלעי ב"ש כולה. וככה אי אפשר לנצח את מחזיקת הגביע.
כעת, ירושלים תנסה להמשיך במומנטום החיובי עם ניצחון אנוויל וולצ'לבאק בליגת האלופות ברביעי, ניצחון שישאיר אותה מושלמת בזירה האירופית. בצד המפסיד, לב"ש יהיה מספיק זמן לחשוב על הדברים, לייתר דיוק כמעט שבועיים, אשר לאחריהן היא תתארח אצל חיה פצועה נוספת - הפועל חולון.
