באו: לנדון מילבורן, פול סטול, ליס שושי, מארק טולפסן, אייזק רוזפלט, תום מעיין, ספנסר וייס, עידו פליישר, ג'ייק פמברטון, אוראל לב, ג'וג'ו פאלאס
עזבו: סק הנרי, קמרון לונג, בן מקאולי, ג'ראלד לי, נמרוד לוי, אדם אריאל, אלכס צ'וברביץ', טראוויס ווריק, גיל אמיתי, נתנאל ארצי
חמישייה מסתמנת בחוק הרוסי: ליס שושי, אייזק רוזפלט, לנדון מילבורן, תום מעיין, פול סטול
סיפור הקיץ: הקבוצה שפורקה והורכבה לה יחדיו
אחרי עונה קסומה, בה היתה למשך חודשים ארוכים המרענן הרשמי של הליגה, מכבי אשדוד/באר טוביה פירקה הכל והתחילה מחדש. חוץ מבראד גרינברג, לא נותר זכר לקבוצה הנפלאה של סק הנרי, קמרון לונג ונמרוד לוי, שסיימה במקום הרביעי בליגה, תוך שהיא מציגה כדורסל נפלא ברוב שלבי העונה.
אבל אלו הם חייה של קבוצה "קטנה", שמשמשת כסוג של מקפצה עבור שחקנים - שעזבו אותה לטובת חוזים גבוהים יותר. אז גרינברג ועוזרו דני גוט בנו סגל חדש לגמרי, בתקווה שיצליח לשחזר איכשהו את הניצוצות שעפו בעונה שעברה.
ההכנה של אשדוד לעונה היתה קצת בעייתית. אם לא די בכך שיש כאן סגל שלם להדביק מחדש, הרי שגרינברג נעדר ברוב קדם העונה כששהה בארצות הברית לטובת חתונת בנו. למעשה, הוא הצטרף לקבוצה כשבוע לפני המשחק הראשון בגביע ווינר, מול גלבוע/גליל. רחוק מלהיות אופטימלי עבור קבוצה, בטח ובטח בקבוצה שבה אף אחד לא מכיר אף אחד. תוסיפו לזה את העובדה שגם פול סטול, השחקן שאמור להיות הדבק של הקבוצה, הצטרף מאוחר מאוד ותקבלו עוד נדבך בהכנה הלקויה. אבל באשדוד בטוחים שבדיוק כמו בעונה שעברה, גם הפעם יש להם סגל שעוד יפתיע ויהפוך לסוס השחור של הליגה.
ויש עוד נושא מעניין באשדוד - המתאזרחים. זה לא סוד שגרינברג "אוהב" אותם, ולראיה, לקבוצה בצהוב-כחול יש לא פחות מארבעה מתאזרחים, הכי הרבה בליגה. על רקע שביתת השחקנים שכמעט חיסלה את הליגה בעונה הקודמת, יהיה מעניין לראות כיצד תתפתח העונה מבחינת הכימיה בתוך הקבוצה - ולא פחות חשוב - כיצד העובדה שלקבוצה אין זהות "צברית" תשפיע על הקהל. בעונה שעברה, אחד הדברים החשובים להנהלת אשדוד היה לבסס גרעין אוהדים, אלא שגם במשחקים הגדולים הם התקשו למלא את היכל הקריה. ייתכן שהעונה זה אפילו יהיה קשה יותר.
ירים את ההיכל: לנדון מילבורן
זה היה קל. תראו רק את השורה הסטטיסטית שלו מול הפועל באר שבע בחצי גמר גביע ווינר: 50 דקות (כלומר - 0 דקות מנוחה!), 34 נקודות, 10 מ-18 מהשדה, 11 מ-11 מהקו, 7 ריבאונדים ומדד 36. לא מעט גבות הורמו כשאקס אילת, שנבחר לחמישיה השניה של העונה בליגה כולה לפני שנתיים, בחר דווקא באשדוד, שכן מדובר בשחקן בקליבר גבוה מאוד.
שמו שורבב בהקשר של הפועל חולון מספר פעמים (אם כי לא היו שום מגעים רשמיים) וגם קבוצות שנחשבות לבכירות יותר מאשדוד בדקו אותו והעדיפו לוותר מסיבות כאלו ואחרות. הרווח, כך נראה, יהיה כולו של אשדוד, שגם בעונה שעברה נהנתה מסקורר איטר יד ימינו. ייתכן שזוהי תחילתה של מסורת.
בזכוכית מגדלת: עידו פליישר
לזכות באליפות אירופה זה הישג שילווה את כל שחקני מחזור עתודת 2018 לכל החיים, אבל עם כל הכבוד - עכשיו מתחיל המבחן האמיתי. הבן-של אמנם לא היה אחד מהכוכבים בסגל של אריאל בית הלחמי, אבל לפחות על פי קדם העונה, עושה רושם שהוא יקבל אשראי לא מבוטל מגרינברג.
פליישר ג'וניור הרשים עם דאבל-דאבל מול גלבוע/גליל וקיבל בממוצע בשני המשחקים 27.5 דקות. הוא אמנם נראה קצת גמלוני, אבל מדובר בסנטר בעל התמצאות טובה בצבע, בהתקפה ובהגנה, ובעל יד לא רעה מחצי מרחק. על רקע הפציעה של מארק טולפסן, הוא עשוי להתברר אפילו כשמשמעותי יותר מכפי שציפה.
באנקר: בראד גרינברג
למרות שהוא לא היה כאמור ברוב שלבי ההכנה - לאף אחד אין ספק, מדובר בקבוצה "שלו", מ-א' עד ת'. אשדוד הצליחה להחתים בעונה שעברה בזכות העובדה שקבוצתו הטורקית עוד שילמה חלק משכרו, ומה שנחשב כסוג של הימור התברר מהר מאוד כהצלחה מסחררת. השחקנים העריצו אותו, כשסק הנרי, ה-MVP של העונה הקודמת, אפילו שקל להישאר למרות הצעה כמעט כפולה מקרשיאקה - רק בזכות המאמן.
העונה גרינברג מתאחד עם אחד מגיבורי האליפות של מכבי חיפה, פול סטול, ולמרות שלסגל הזה ייקח קצת זמן להתחבר ולממש את הפוטנציאל (מה גם שהעונה נפתחה עם מכת פציעות), סביר להניח שבסופו של דבר גרינברג ימצא את הנוסחה המנצחת. אבל האם זה יספיק לעונה טובה לפחות כמו הקודמת? עדיין, סימן שאלה גדול.
תסריט ריאלי: לאשדוד יהיה קשה מאוד לשחזר את העונה הקודמת, שבשיאה עמדה על 14 ניצחונות מ-16 משחקים. ככל הנראה, זו תהיה עוד קבוצה "גרינברגית", כזו שמביאה הרבה קשיחות הגנתית לפרקט, אבל העונה הסגל נראה קצת פחות איכותי, למרות שני שחקנים מוכחים כמו מילבורן וסטול. צפויה להיאבק על הפלייאוף ותקווה להיות כמה שיותר רחוק מהאיזור המסוכן.
תחזית: מקומות 7-10
