sportFive654351 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

אמארה סטודמאייר, סוני ווימס, אנדרו גאודלוק ועוד שחקני רכש זרים נוצצים, הפכו את הקיץ הזה למעין מלחמה קרה שמתנהלת בין הפועל ירושלים למכבי ת"א. שתי הענקיות של הכדורסל הישראלי איבדו את האליפות אשתקד, ועברו מתיחת פנים משמעותית במטרה לחזור לקדמת הבמה באירופה, וגם להחזיר את הצלחת בישראל.

לצד אותו חיזוק מעבר לים, מי שעשוי לעשות את ההבדל במאבק בין מכבי ת"א להפועל ירושלים הם דווקא השחקנים הישראלים. שתי קבוצות הפאר של הכדורסל הישראלי שמו את יהבם בעונה לאחר איבוד התואר דווקא בחיזוק זר, כאשר בשתי הקבוצות השלד המקומי נשמר, וכמעט לא מקבל קרדיט. זאת חודשים ספורים לפני שהם צריכים להרים את הנבחרת לגבהים חדשים באליפות אירופה שתיערך בארץ.

פתיחת העונה המדשדשת של הישראלים שמה זרקור מחודש על חשיבות השחקנים המקומיים ומעמדם המעורער, כאשר אם בעבר תשומת הלב הופנתה רק למכבי ת"א, אז עם ההתחזקות של הפועל ירושלים בשנים האחרונות, גם האדומים נכנסו לתוך הנושא החם בסביבת הכדור הכתום בארץ. חודש וחצי אחרי פתיחת העונה, זה זמן מצוין לסיכום ביניים, לאיזו קבוצה יש את הישראלים הכי משפיעים? כל המספרים בפנים.

הפועל ירושלים

בר טימור

דקות:
באירופה: 19:19.
בישראל: 25.4.
נק' למשחק:
באירופה
: 7.7 נק'.
בישראל: 10 נק'.
כמות הזריקות:
באירופה: 1 מ-3 מחוץ לקשת (33.3%), 8 מ-14 לשתי נקודות (57.1%).
בישראל: 5 מ-13 מחוץ לקשת (38.6%). 10 מ-15 לשתי נקודות (66.6%).
יחס אסיסטים-איבודים:
באירופה
: 3.3 אסיסטים מול 0.7 איבודים.
בישראל: 2.8 אסיסטים מול 2.4 איבודים
נקודות מדד:
באירופה: 9.7
בישראל: 12.2
בכמה מילים: עונת הפריצה של בר טימור הגיעה. הישראלי לוקח אחריות, הפך למנהיג ומקבל תפקיד משמעותי יותר ברוטציה של סימונה פיאניג'אני. בעוד בישראל טימור הפך לבעל הבית של ירושלים, זה שמקבל החלטות, אז באירופה הכדורים הולכים יותר לקרטיס ג'רלס (19.3 נק') וג'רום דייסון (13 נק'), שזורקים יותר ומהווים כוח משמעותי. יחד עם זאת, יחס האסיסטים מול איבודים בארץ מרמז שאולי טימור טוב יותר כאשר הוא משמש ככינור שני.

כדי להבין את השיפור של טימור העונה, אפשר לראות את המספרים שלו באירופה בעונה שעברה, אז שותף רק ל-17:53 דקות בממוצע, ורשם אשתקד רק 4.5 נקודות בממוצע. סימונה פיאניג'אני נותן בו אמון גדול יותר, ועשוי לקבל על זה תמורה בהמשך.

ליאור אליהו
דקות:
באירופה: 18.56 דק'.
בישראל: 25.3 דק'.
נק' למשחק:
באירופה: 9 נק'.
בישראל: 12 נק'.
כמות זריקות:
באירופה
: 0 מ-1 מחוץ לקשת (0%), 13 מ-19 משתי נקודות (68.4%).
בישראל: לא זרק מחוץ לקשת ו-23 מ-44 משתי נקודות (52.27%) משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: 1.
בישראל: 4.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה: 2.7 אסיסטים מול 2 איבודים.
בישראל: 1.8 אסיסטים מול 1.8 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: 19.
בישראל: 12.8.
בכמה מילים: ליאור אליהו הוא השחקן שמקבל הכי הרבה דקות בארץ ובאירופה, ומחזיר על הפרקט גם כאחד מהשחקנים המשמעותיים בסגל האדום. בשנה שעברה הפורוורד נחשב לבורג משמעותי בצבע עבור ירושלים, אבל עדיין רחוק מלהציג את היכולת שמצופה ממנו.

יחס הזריקות של אליהו, מראה שבאירופה הוא זורק פחות, אבל גם מדייק יותר לעומת הזירה המקומית, שם מרשה לעצמה לקחת זריקות פחות טובות. ניתן להניח שאליהו מבין שביורוקאפ אין מקום לטעויות ולוקח זריקות יותר טובות, וגם שבקבוצה פשוט הולכים אליו פחות.

יותם הלפרין
דקות: 
באירופה
: 18.5.
בישראל: 23.6.
נק' למשחק:
באירופה
: 1.7.
בישראל: 8.6.
כמות זריקות:
באירופה: 0 מ-5 מחוץ לקשת (0%) ו-2 מ-2 משתי נקודות (100%).
בישראל: 7 מ-13 מחוץ לקשת (53.8%) ו-6 מ-8 משתי נקודות (75%).
יחס אסיסטים – איבודים:
באירופה:
3.3 אסיסטים מול 1 איבודים.
בישראל: 4.2 מול 2.4 איבודים.
נק' מדד:
באירופה:
12.
בישראל: 12.6.
בכמה מילים: יש שחקנים שהתרומה שלהם לא מתורגמת למספרים, ויותם הלפרין הוא אחד כזה. השמירה הצמודה בהגנה והרוגע שמשרה במאני טיים, מעניקים לי-ם הרבה, אך התרומה הסטטיסטית היא פחות ממה שמצופה ממנו. הלפרין כמעט ולא לוקח זריקות באירופה, וגם כשהוא עושה את זה, הן לא ממש נכנסות.

יחד עם זאת, נקודות המדד בין אירופה לישראל שהן כמעט זהות למרות שבזירה המקומית הוא משותף ל-5 דקות יותר, מעידות על החשיבות שלו ביורוקאפ. בשנה שעברה הגארד תרם 5.2 נקודות במפעל, ואם הוא יעשה זאת גם השנה, סימונה פיאניג'אני בוודאי יהיה מרוצה.

רפי מנקו
דקות:
באירופה: 1:04 דק'.
בישראל: 8.5 דק'.
נקודות למשחק:
באירופה: 0.
בישראל: 0.5 נק'.
כמות זריקות:
באירופה: לא זרק.
בישראל: 0 מ-2 משתי נקודות (0%) ו-2 מ-2 מהעונשין (100%).
יחס אסיסטים-איבודים
באירופה: אין.
בישראל: 0.3 אסיסטים מול 0.4 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: אין.
בישראל: 2.
בכמה מילים: אם במשחקי ההכנה נדמה היה שזו תהיה עונת הפריצה של רפי מנקו, אז המשחקים ביורוקאפ ובליגה הראו שהכישרון הצעיר לא ממש מקבל קרדיט. פיניג'אני לא נותן לו דקות, ונדמה שזה לא משהו שישתנה בקרוב.

אייזיק רוזפלט
דקות משחק:
באירופה: 12:21 דק'.
בישראל: 8.00 דק'.
נק' למשחק:
באירופה: 4 נק'.
בישראל: 1.6 נק'.
כמות זריקות:
באירופה:לא זרק מהשלוש, 2 מ-6 משתי נקודות (33.33%).
בישראל: לא זרק מהשלוש, 3 מ-5 משתי נקודות (60%).
ריבאונדים:
באירופה: 3.
בישראל: 1.2.
מדד:
באירופה: 2.
בישראל: 1.
בכמה מילים: מי שאמור היה להיות הביג מן שישמש כגיבוי לאמארה סטודמאייר, לא מצליח להיות דומיננטי כפי שהיה בהפועל חולון. האקס פקטור של המתאזרח אשתקד היה החיבור שלו לקהל, כאשר בכל פעם כשהיה על הפרקט הוא הוסיף הרבה התלהבות. נראה שכרגע רוזפלט עדיין כבוי ולא מחובר לאוהדים האדומים, והתפוקה על הפרקט בהתאם.

מכבי תל אביב
גיא פניני

דקות:
באירופה:
12:17 דק'
בישראל: 23.2 דק'
נק' למשחק:
באירופה
: 1 נק'
בישראל: 13.6 נק'
כמות זריקות:
באירופה: 0 מ-8 מחוץ לקשת (0%), 1 מ-3 (33%) משתי נקודות ב-5 משחקים.
בישראל: 16 מ-25 מחוץ לקשת (64%) ו-5 מ-10 משתי נקודות (50%) ב-5 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: 1.2.
בישראל: 2.2.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה:
0.6 אסיסטים מול 0 איבודים.
בישראל: 2.4 אסיסטים מול 0.4 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: 0.6.
בישראל: 15.6.
בכמה מילים: ההבדלים בין החשיבות של קפטן מכבי ת"א באירופה לליגה הישראלית הם שמיים וארץ. פניני עזר לצהובים לנצח משחקים העונה בליגה. הוא מקבל הרבה יותר דקות, זורק יותר וגם קולע באחוזים טובים משמעותית. הוא נמצא בין 20 הראשונים בליגה במדד היעילות ואין ספק ששם נמצא הכוח שלו.

הפורוורד הבין את התפקיד שלו השנה ואת החשיבות שלו בסגל, שלעיתים בא לידי ביטוי לא רק בסטטיסטיקות היבשות, אלא גם בדברים הקטנים.

גל מקל
דקות:
באירופה:
9.3 דק'.
בישראל: 22.8 דק'.
נק' למשחק:
באירופה: 0.4 נק'.
בישראל: 8.4 נק'.
כמות זריקות:
באירופה: 0 מ-1 מחוץ לקשת (0%), 1 מ-7  משתי נקודות (14.3%) ב-5 משחקים.
בישראל: 2 מ-11 מחוץ לקשת (18.2%) ו-14 מ-26 משתי נקודות (53.8%) ב-5 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: 1.8.
בישראל: 2.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה: 1.4 אסיסטים מול 0.4 איבודים.
בישראל: 4.8 אסיסטים מול 2.2 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: 0.6.
בישראל: 9.8.
בכמה מילים: מדהים לראות את גרף הירידה של הרכז שהגיע בקול תרועה רמה באמצע העונה שעברה. עדיין מוקדם להגיד אם זו רק ירידה זמנית, או שפשוט דברים השתנו מהתקופה שבה גל מקל נגע ב-NBA ועל הדרך נחשב לרכז הבא של אירופה. ארז אדלשטיין לא נתן לו דקות כמעט כלל באירופה, אך ההגעה של הדר לא הועילה. גם בליגה הדברים לא השתנו לטובה מאז חילופי המאמנים וכרגע נראה שההשפעה של מקל על הקבוצה לא מתקרבת למה שהוא או האנשים שהביאו אותו למכבי ציפו.

ג'ו אלכסנדר
דקות:
באירופה: 2.5 דק'
בישראל: 13.5 דק'
נק' למשחק:
באירופה:
1 נק'
בישראל: 3.5 נק'
כמות זריקות:
באירופה: 0 מ-0 מחוץ לקשת (0%), 1 מ-3 (33%) משתי נקודות ב-2 משחקים.
בישראל: 0 מ-2 מחוץ לקשת (0%) ו-5 מ-14 משתי נקודות (35.7%) ב-4 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: 0.
בישראל: 2.8.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה: 0 אסיסטים מול 0.5 איבודים.
בישראל: 0.5 אסיסטים מול 0.8 איבודים.
נק' מדד:
באירופה:
מינוס 1.5.
בישראל: 1.8.
בכמה מילים: אם חשבנו שהסיבוב השני של אלכסנדר במכבי, הפעם בתור ישראלי, יהיה מוצלח יותר מקודמו, כנראה שטעינו. ממוצע הדקות הנמוך שלו לא מאפשר לו להיות הכלי ההתקפי המבטיח שחשבנו שיהיה. האמריקני מאוד אנמי על המגרש ולפעמים מתקבל הרושם שגם הכי פחות איכפת לו.

אולי זה הסיפור של "הביצה והתרנגולת", כיוון שלא ברור מה הגיע קודם – חוסר האנרגיה או הדקות המעטות. ניתן לראות שבאירופה הדר בכלל לא בונה על הפורוורד, אבל בליגה, במיוחד עקב החוק הרוסי, יש לו הרבה מה לתת.

סילבן לנדסברג
דקות:
באירופה:
13.8 דק'
בישראל: 31 דק'
נק' למשחק:
באירופה: 7.5 נק'
בישראל: 17 נק'
כמות זריקות:
באירופה: 3 מ-5 מחוץ לקשת (60%), 3 מ-6 משתי נקודות (50%) ב-2 משחקים.
בישראל: 4 מ-9 מחוץ לקשת (44.4%) ו-9 מ-17 משתי נקודות (52.9%) ב-2 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: 1.
בישראל: 4.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה:
0 אסיסטים מול 0.5 איבודים.
בישראל: 1.5 אסיסטים מול 2 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: 4.
בישראל: 14.
בכמה מילים: לנדסברג הוא הסקורר מבין הישראלים. בכל הזדמנות שהוא מקבל על הפרקט הוא מצליח לייצר נקודות. הגארד הצהוב סובל מפציעה טורדנית מפתיחת העונה והוא לא משותף באופן סדיר. מתוך 10 משחקים של הקבוצה הוא שותף ב-4 בלבד והנוכחות שלו בהחלט חסרה בדקות שמכבי נואשת לנקודות. הוא קולע באחוזים טובים גם באירופה וגם בליגה ואין ספק שלפחות כרגע מבחינת הישראלים החשיבות (ההתקפית לפחות) שלו הכי נחוצה.

יוגב אוחיון
דקות:
באירופה
: 16.5 דק'
בישראל: 19.8 דק'
נק' למשחק:
באירופה
: 4.2 נק'.
בישראל: 4 נק'.
כמות זריקות:
באירופה: 3 מ-11 מחוץ לקשת (27.3%), 5 מ-14 (35.7%) משתי נקודות ב-5 משחקים.
בישראל: 1 מ-10 מחוץ לקשת (10%) ו-6 מ-10 משתי נקודות (60%) ב-4 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה
: 1.6.
בישראל: 1.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה: 1.8 אסיסטים מול 1 איבודים.
בישראל: 2.8 אסיסטים מול 1.3 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: 3.
בישראל: 4.8.
בכמה מילים: אפשר להגיד שזה עומס על עמדת הרכז (אוחיון, מקל, די. ג'יי סילי), אבל בהחלט אנחנו לא רואים מיוגב אוחיון את מה שהתרגלנו לראות. היכולת החלשה בהתקפה משליכה באופן ישיר על הביטחון שלו. בליגה ובאירופה הוא עומד על מתחת ל-30% לשלוש, משהו שלא קרה ב-6 השנים האחרונות, וגם האסיסטים הם לא מה שהתרגלנו לראות.

יחד עם זאת, החשיבות של אוחיון למכבי ת"א ברורה לכולם. הוא ה"איש למשימות מיוחדות" של הקבוצה בהגנה ויכול להידבק לכל שחקן לנשמה. יש המון פעולות שהוא עושה שלא נכנסות למדדים ואין ספק שרמי הדר רואה את זה.

דגן יבזורי
דקות:
באירופה: לא שותף.
בישראל: 10 דק'.
נק' למשחק:
באירופה
: 1 נק'.
בישראל: 2.5 נק'.
כמות זריקות:
באירופה: לא שותף.
בישראל: 2 מ-6 מחוץ לקשת (33.3%) ו-2 מ-6 משתי נקודות (33.3%) ב-4 משחקים בליגה.
ריבאונדים בממוצע:
באירופה: לא שותף.
בישראל: 1.3.
יחס אסיסטים-איבודים:
אירופה: לא שותף.
בישראל: 0.3 אסיסטים מול 0.8 איבודים.
נק' מדד:
באירופה: לא שותף.
בישראל: מינוס 0.8.
בכמה מילים: אם אנשים מאמינים שיום אחד המשיח יגיע, גם אנחנו עדיין מאמינים שדגן יבזורי יקבל צ'אנס מתישהו במכבי ת"א. אם נשים את אירופה בצד, הגארד, שהפך למחמם הספסל הקבוע, לא מצליח להיכנס לרוטציה גם בליגת העל. עצוב לראות את הבזבוז של ידית קטלנית כל כך ואין הרבה מה להוסיף. אנחנו נמשיך לחכות שיגיע.

זמן לסיכומים
מה משמעות המספרים עבור ירושלים: סגנית האלופה הייתה לסמל לאלטרנטיבה למכבי ת"א וכזאת שאפשר למצוא בה את הישראלים הבולטים ביותר. יחד עם זאת, מבט על הביצועים הראה שרק שלושה ישראלים משתלבים ברוטציה של סימונה פיאניג'אני. מיעוט דקות וקרדיט מוגדל לזרים, הראה שהאיטלקי מאמין יותר בשחקנים הזרים שעומדים לרשותו, בעיקר כשזה נוגע לאירופה. יחד עם זאת, ליאור אליהו ויותם הלפרין ממשיכים להעניק ערך מוסף שהוא מעבר למספרים, בעוד בר טימור ביצע קפיצה קטנה, שהראתה שאם רק יתנו לו יותר דקות, הדבר עשוי להשתלם.

המצב המדאיג הוא לגבי רפי מנקו ואייזיק רוזפלט, שהפכו ללא רלוונטיים. אם באירופה אפשר להסתדר בלעדיהם, בזירה המקומית הדבר עלול לבוא בעוכרי הקבוצה מהבירה, כאשר החוק הרוסי והפציעות שעלולות להגיע, יחייבו את הצוות המקצועי לתת יותר קרדיט לשחקנים המקומיים.

מה המשמעות של המספרים עבור מכבי ת"א: הביקורת על הצהובים בהקשר של שיתוף שחקנים ישראליים ידועה לכולם. המספרים שמוצגים פה רק חושפים בפשטות את עומק הבעיה, בעיקר באירופה. רמי הדר לא באמת מנסה לשנות קו בהקשר הזה, ולא בטוח שהוא מרגיש חייב לעשות זאת, במיוחד שמשרתו עומדת לנגד עיניו. אין ספק ששיתוף ישראליים כן חשוב ויכול להניב תוצאות.

לראייה, המספרים של לנדסברג או את הפעולות הקטנות של אוחיון ופניני, שמנצחות משחקים. מי שחייב להתעורר ולנצל את הדקות שנותנים לו הוא גל מקל. הגארד חשוב לרוטציה וכולם יודעים מה הוא מסוגל לתת בחלק ההתקפי, בסידור המשחק ובהפעלת הגבוהים. עכשיו נותן רק לחכות, האם משהו ישתנה בצהובים, או שמא הישראלים ימשיכו להיות רק שחקני משנה.