שון דוסון נגע בחלום בקיץ. אחרי שזכה באליפות היסטורית עם מכבי ראשון לציון, אחד מהכשרונות הכי גדולים שצמחו בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות, קיווה לעשות את קפיצת המדרגה עליה פינטז, חוזה מובטח ב-NBA. משחקי הכנה עם וושינגטון וויזארדס ומסע לסין יחד עם ניו אורלינס, נתנו את התחושה שדוסון בדרך להפוך לישראלי השלישי בהיסטוריה בליגה הטובה בעולם. יחד עם זאת, רגע לפני תחילת העונה, הפליקנס החליטו לוותר על הפורוורד, והוא חזר לישראל, לפחות עד הקיץ הבא.
אם חשבתם שדוסון ויתר על חלום ה-NBA, אז כנראה שאתם לא מכירים אותו. חדור מטרה ואמונה ביכולת שלו, הוא שב לראשל"צ, במטרה לעבוד קשה בעונה הקרובה, כדי להגשים את החלום בעונה הבאה. רגע אחרי החזרה למדים הכתומים, דוסון פותח את הלב על הרגעים הקשים בארה"ב, החיכוך עם הכוכבים הגדולים ומה הוא צריך לעשות כדי לעשות את קפיצת המדרגה. ראיון מיוחד עם שחקן שלא מתכוון לעצור עד שיעמוד במטרה של עצמו.
"אין לי ספק. אני ברמה המתאימה ל-NBA"
דוסון החל את הקיץ הנוכחי בקבוצת ליגת הקיץ של וושינגטון, ולאחר מספר הופעות במדים של הוויזארדס לא קיבל זימון למחנה הסופי. הזימון הגיע דווקא מניו אורלינס, אך מראש היה ברור כי סיכוייו לשרוד את הניפויים נמוכים מאוד, שכן בקבוצה היו 15 שחקנים עם חוזה מובטח. למרות זאת, הישראלי המריא עם הקבוצה למחנה הסופי בסין, בו נחתך לאחר שלא ממש קיבל קרדיט.
"זאת הייתה חוויה מאוד מרגשת בשבילי. כל החיים שלי זו הייתה המטרה שלי, להגיע ל-NBA ועשיתי צעד ממשי לקראת החלום הזה", דוסון סיפר, "פתאום להיות שם ולראות את השחקנים שאני רגיל לקום בלילה ולראות אותם משחקים, להיות איתם שם. אתה רואה עד כמה הכדורסל שם הוא שונה, הרמה הרבה יותר גבוהה מכל הבחינות. זו הייתה תקופה עם הרבה הרבה מתח ולחץ. מהרגע שטסתי ועד לפני שבוע - שבועיים, לא ידעתי איפה אני אהיה ואיפה אשחק השנה היו הרבה עליות וירידות".
כשהיית שם, הרגשת שאתה ברמה המתאימה?
"אני חושב שאני כן שם. הרגשתי שדווקא אני כן מסתדר איתם בשני צידי המגרש, ואם יש משהו אחד שאולי היה עושה יותר שינוי בשבילי זה העניין של לשחק עם יותר ביטחון. ככל שהתקרבתי לשחקנים והרגשתי איתם יותר בנוח, אז ככה שיחקתי יותר טוב. בהתחלה הייתי יותר מהוסס כי אלה שחקני NBA אחרי הכל. אחרי שהכרתי אותם, הכל זרם יותר".
מה היה החלק הכי קשה מבחינתך?
"היה מאוד קשה להיות לבד ולעבור את כל זה לבד זה לא קל. אתה קם ב-6-7, מתאמן ועובד לבד, חוזר למלון ב-2-3, ומאז אתה בעצם לבד. יש הבדלי שעות, אז זה גם קשה לדבר עם האנשים בישראל, אז זה היה חלק די קשה".
איך הסתדרת איתם באימונים הגנתית?
"דווקא מבחינה הגנתית הסתדרתי יותר מאשר התקפית. בהתקפה היה יותר קשה. פתאום שחקנים פיסיים שומרים עלייך, השלשה יותר רחוקה, כדור שונה, משחק שונה, תרגילים ותנועות זה דברים שלא עברתי לפני וגם שחקנים חדשים שאני לא כל כך מכיר. לא היה אף אחד שהסתכל עליי מלמעלה, ממש כולם היו איתי בסדר גמור. היה ממש כיף איתם, חויות, נסענו להרבה מקומות".
המפגש עם כוכב לא רגיל
בניו אורלינס דוסון פגש את אחד מהכוכבים הכי גדולים ב-NBA, אנתוני דיוויס. האולסטאר האמריקני, וחתם אשתקד על חוזה עתק של 145 מיליון דולר, הוא המנהיג הבלתי מעורער של הפליקנס. זה שעושה ככל העולה על רוחו באימונים, אבל כזה שגם תמיד מופיע למשחקים.
"מדובר ביצור, לא ראיתי דברים כאלה", התייחס דוסון לכוכב, "2.10 מ' עם מוטת ידיים של 2.20, מכדרר כמו גארד, קולע כמו קלעי ואתלט בטירוף. זה היה מדהים לראות אותו".
שאלו אותך על ישראל שם?
"האמת שלא יותר מידי. פחות התחברתי לאנתוני דיוויס כי הוא היה בדיסטנס כזה, וגם לא בטוח שאני אהיה הרי בקבוצה בסוף, וגם הייתי על התפקיד של חברו הטוב בקבוצה, אלונזו ג'י. הוא ידע שאם אגיע אז אולי אדיח אותו. ברוב הזמן הוא לא התאמן איתנו אלא בצד, אז לפעמים הוא היה נותן לי הערות מהצד, עומד ליד המאמנים וסוג של גם מאמן כזה שמכוון. הוא היה מעיר ומתקן אותי בכל מיני מקומות, איפה אני צריך לעמוד ומתי. זה היה נחמד".
היו אנשי מקצוע שאמרו שאולי לא היית צריך ללכת למחנה הסופי אם אין לך סיכוי גבוה לעשות חוזה. שזה יכול להדביק עלייך תווית של לא מתאים לnba, מה דעתך?
"לא שמעתי על זה ולדעתי זה שטויות, אם הצלחתי להגיע בניסיון הראשון למקום שהרבה שחקנים לא הצליחו להגיע אז להפך, זה דווקא אומר משהו חיובי. הגעתי למקום של שבוע לפני תחילת הליגה. אין שום דעה רעה עליי, זה לא שאני שחקן בעייתי".
"אמרו לי גם שאוהבים אותי ושימשיכו להסתכל עליי. אני לא חושב שאני בשלב של לדרוש חוזה מובטח בקבוצה. קודם כל אני רוצה לעשות עונה טובה, אפילו יותר טובה מהשנה שעברה עם ראשון לציון".
זה מתסכל שלא נתנו לך הזדמנות להיבחן במשחקים האחרונים בפליקנס?
"ברור שזה עבר לי בראש אבל אחרי הכל, אני רוצה להיות שם, ולא משנה מה הם יעשו אני רוצה להיות שם כך שאני לא אבוא לאף אחד בתלונות. אני מעריך כל דבר שהם עשו בשבילי. בסין היה משחק ששיחקתי במחצית הראשונה וקלעתי 4 נק' ב-4 דקות ובמחצית השנייה הוא הכניס את כל החמישייה השלישית ואותי משום מה הוא השאיר בחוץ. ככה זה. אתה יכול משחק אחד גם להתפוצץ ואח"כ לא לשחק בכלל".
"בעונה הבאה אכוון ל-NBA. אם לא, אז אשחק יורוליג או ביורוקאפ, מכבי או ירושלים? לא פוסל"
עכשיו, אחרי קיץ סוער בו נגע בחלום הוא יחזור למכבי ראשון לציון, הקבוצה בה שיחק בשש השנים האחרונות. דוסון, שבמו ידיו הוביל את הכתומים לאליפות היסטורית, מרגיש בבית בקבוצה מעיר היין, אבל גם לו ברור: זו תהיה עונתו האחרונה באלופה. בין אם חלום ה-NBA יתגשם או לא, הפורוורד בן ה-22, מבין שכדי למצות את הפוטנציאל שלו, הוא יהיה חייב לבצע את קפיצת המדרגה.
עד כמה מתסכל אותך לגעת ב-NBA ואז לחזור לראשון לציון?
"יש קטעים מתסכלים. התאמנתי באולם שמשחקים בו ב-NBA ועכשיו אני פה, אבל ראשון לציון זה בית. משהו שאני רגיל אליו. החוויה בארה"ב מתסכלת, אבל לא משהו שחדש לי, וגם לא משפיעה עליי יותר מידי. זה נתן לי מוטיבציה. ראיתי מה צריך כדי להיות שם, נגעתי בחלום והבנתי מה לשפר ואיך לעבוד. החוויה תיתן לי הרבה כלים שיכולים לשפר את המשחק שלי".
אחרי שחוזרים משם יש מחשבה שבראשון לציון תנהג בשיטה של 'זוזו תנו לי את הכדור'?
"אני חושב שהשנה עשיתי עוד צעד לכיוון של להיות אפילו להיות יותר מנהיג. גם במשחק האחרון היו לי הרבה רגעים שרציתי להגיד את זה, אבל אני עוד לא שם. אני חדש בקבוצה ולא רוצה לבוא ולהשתלט. גם אריק שיבק אמר לי שהוא לא רוצה שהם יעצרו כדי שאני אצטרף, אלא שאדביק את הפער לאט לאט וזה מה שאני מנסה לעשות".
בעוד שנה, אם לא תגיע ל-NBA היית הולך למכבי ת"א או לירושלים?
"ברור שאחרי השנה הזו אני לא אשאר בראשון לציון ואכוון ליורוליג או יורוקאפ. בין אם זו תהיה מכבי, ירושלים או קבוצה אחרת, אין לי קבוצה מועדפת ואני לא פוסל גם מעבר לאירופה. אם ארצה לעבור לקבוצה גדולה יותר, אצטרך לבנות את עצמי גם בקבוצה גדולה יותר, אני לא מיד אגיע ואהיה שחקן מוביל. לאט לאט אבנה את עצמי".
ראשון לציון יכולה לקחת אליפות שניה ברציפות?
"בכל מקום שאני אהיה אני לא שואף לפחות מאליפות".
לסיום, יכול להיות שתבקש חופשה מהנבחרת בקיץ הקרוב כדי ללכת שוב למחנות הקיץ ב-NBA?
"לא, לא אוותר על אליפות אירופה".
