סימונה פיאניג'אני הגיע כדי להפוך את הפועל ירושלים למותג אירופי. אחרי שרשם הצלחות גדולות בסיינה, פנרבחצ'ה ונבחרת איטליה, המאמן נחת בבירת ישראל כדי להוביל את הפרויקט הנוצץ של סגנית האלופה. רגע לפני שהליגה יוצאת לדרך, פיני גרשון פגש את האיטלקי לראיון מסוג אחר ושמע ממנו על האתגר החדש, המאבק מול מכבי תל אביב והצטרפותו הסנסציונית של אמארה סטודמאייר לקבוצה.
פיאניג'אני: "פיני, אתה אמרת לי, יום אחד אתה תאמן בישראל. הנה זה קרה".
פיני: "ועכשיו אתה פה ואני שמח בשבילך. גם ירושלים שמחה. אתה מאמן זר עם רזומה וניסיון גדול. ירושלים מנסה להיות מועדון גדול. איך אתה רואה את זה עד עכשיו?"
פיאניג'אני: "ישראל זו מדינה מיוחדת ובאתי לראות, להתרשם ולהתאהב, החזון של המועדון גדול. רוצים פה לגדול, להגדיל את המותג ולהצליח באירופה. יש פה ארנה נהדרת, אוהדים שרופים, בעלים שנותנים יציבות ומייצרים חזון".
פיני: "תנסה להשוות את ירושלים לקבוצה באיטליה".
פיאניג'אני: זו רמה גבוהה מה שיש כאן. ברור שזה לא התקציב של ארמאני מילאנו, אבל יש פה ניהול ורמה גבוהה מאוד. מה שינצח זה לא התקציב, אלא הביחד שלנו".
פיני: "ההנהלה בחרה את השחקנים, חלקם לפני שהגעת בכלל. איך השתלבת בתהליך הבחירה?"
פיאניג'אני: "זה נורמלי. יש פה חוקים שונים כמו החוק הרוסי, ההנהלה ידעה את הצרכים המקצועים. אמרתי מראש בשיחות המשותפות עם ההנהלה שהדבר החשוב זו בחירת השחקנים הישראלים, כמו יותם הלפרין וליאור אליהו, שיש להם ניסיון בינלאומי, לצד שחקנים כמו בר טימור, רפי מנקו ואייזיק רוזפלט. זה היה הבסיס להתחיל איתו. את הזרים בחרנו בהתאם לתקציב והעמדה יחד עם ההנהלה. המטרה הייתה לשים שחקנים שיכולים לשחק ביותר מעמדה אחת כדי להיות גמישים".
פיני: "בחרת שחקנים ברמה גבוהה. הציפיות גבוהות. אבל יש אצלכם מילה שנקראת 'תהליך'. גם למילה הזו יש גבול. בשנה שעברה, המאמן שהיה פה דיבר על סבלנות, אבל כשהאליפות הייתה בידיים שלו והוא הפסיד, הוא סיים את עבודתו בהפועל ירושלים. כעת אתה חושב שהתהליך יימשך או שאתם צריכים להביא קבלות מיידיות?"
פיאניג'אני: "אנחנו יכולים לעשות דבר אחד בלבד - לעבוד בכל יום. אתה צריך לעשות את המיטב, אבל אני יודע בוודאות שרוצים לבנות את השם של המועדון באירופה. ירושלים שיחקה שתי עונות נהדרות בליגה המקומית, אבל החליטה לצאת לדרך חדשה".
פיני: "הסיבה היא תוצאות".
פיאניג'אני: "לי אמרו דברים אחרים. העונה, מכבי תל אביב היא הכי חזקה שיש בתקציב ענק. ביורוקאפ יש גם יריבות חזק. הרמה גבוהה בכל המפעלים ויש רק אחת שזוכה בהכל. אנחנו נתחרה על הכל".
פיני: ראית את משחקי הקבוצה בשנה שעברה, בעיקר באירופה. אני חושב שמספר שחקנים שעזבו היו צריכים להישאר והם לא נופלים מהשחקנים שבחרתם לעונה הזו".
פיאניג'אני: "בכל מקום שאלך, השחקנים שלי יהיו הטובים ביותר עבורי. אם לא אאמין בהם, אין לי מה לבוא לאולם לאמן אותם. צריך למצוא את ההתאמה ואת הקומבינציה ביניהם".
פיני: "מה הציפיות שיש לך מהשחקנים? אתה מרוצה ממה שאתה רואה?"
פיאנג'יאני: "כן, אני מרוצה מהגישה שלהם, מצורת העבודה שלהם, הם באמת תחרותיים. זו קבוצה שנמצאת במצב טוב להתחלה".
פיני: "מי יהיה ה'גו טו גאי' שלך?"
פיאניג'אני: "ה'גו טו גאי' שלי ישתנה בהתאם למשחק".
פיני: "אתה מכיר את הליגה הישראלית. קבוצות, שחקנים?"
פיאניג'אני: "אני צופה בקבוצות ובשחקנים, קורא דו"חות. ראינו את משחקי קדם העונה שלהן. אנחנו רוצים להיות טובים באירופה, אבל הליגה הישראלית היא בעלת אותה חשיבות".
פיני: מה תהיה השיטה שלך?
פיאניג'אני: "ההגנה חשובה ליציבות שלנו, אבל בשבילי ההתקפה היא מכרעת. אני אוהב קבוצה שזזה מהר ומייצרת המון מצבי קליעה גם בניסיון שני ושלישי. גם ליאור יכול להיות הביג מן שלנו למשל, כולם צריכים להיות ורסטיליים".
פיני: "יש כאלו שצריכים יותר מכדור אחד בירושלים".
פיאניג'אני: "אני לא חושב ככה. קרטיס ג'רלס שיחק במילאנו עם סקוררים, ג'רום דייסון שיחק בססארי וזכה באליפות איטליה עם כדור אחד. לא היו שם שני כדורים".
פיני: "אתה עוקב אחרי מכבי, אחרי הבניה והמשחקים שלה?"
פיאניג'אני: "האמת ובכנות, אני כל כך עסוק בבניית הקבוצה שלי, בארגון שלה, שלא ראיתי מה מכבי עשתה. כעת נתחיל לעקוב אחריה, כמו אחרי כל קבוצה ישראלית".
פיני: "מכבי בנתה מפלצת. הציפיות ממנה יותר גבוהות מאשר אלה של ירושלים".
פיאניג'אני: "אני יודע שמכבי מכוונת גבוה ומתחרה עם צסק"א מוסקבה, ריאל מדריד, ברצלונה, פנאתינייקוס, פנרבחצ'ה וכו'. היא לא מכוונת לירושלים".
פיני: הראש שלה גם בירושלים, זה חשוב לה מאוד. תהיה בטוח בזה שירושלים יושבת למכבי בראש. התחרות שלך בישראל היא עם מכבי".
פיאניג'אני: "אנחנו חייבים להיות הכי טובים בהתאם למה שיש לנו. אני לא יכול להסתכל על מכבי. אני לא בתקציבים של מכבי, לא ניתן להשוות בכלל. העבודה שלך כעת היא לראיין ואני אוהב אותך פיני, אבל אתה גם יודע שאני לא יכול להסתכל על האחר. אי אפשר להשוות. שאין לך כסף לקנות פרארי, אתה מנסה לקנות את הרכב הטוב ביותר שיש במסגרת מה שיש לך ולהיות תחרותי. גם פרארי לפעמים יכולה לרדת מהדרך ואתה צריך להיות מוכן".
פיני: "אתה מרגיש בהבדל בין להיות מאמן קבוצה למאמן נבחרת?"
פיאניג'אני: "ברור, זו עבודה שונה. אני הייתי צריך לחזור להכנות לעונה חדשה, להיות כל יום עם קבוצה, אדרנלין, הלחץ, הכל. אני אוהב את זה לכן באתי. עבודה יום יומית".
פיני: "ההתאמה הגדולה שלך תהיה בלחץ. נבחרת זה טורניר פה, טורניר שם, קצת עבודה בקיץ, אבל קבוצה זה לחץ יומיומי. שני משחקים בשבוע".
פיאניג'אני: "אלה החיים שלנו וזה מה שאנחנו אוהבים, בשביל זה אנחנו מאמנים".
פיני: "מהניסיון שלי, יודע שכשלא הצלחתי בקבוצה בעונה אחת, אז בעונה לאחר מכן אתה בא להצליח. אני לא יודע למה לא סיימת את העבודה שלך בפנר, קבוצתך האחרונה".
פיאנג'יאני: "זו היתה החלטה שלי בלבד. היינו במקום הראשון בטבלה וזכינו בגביע הטורקי".
פיני: "אז למה עזבת?"
פיאנג'יאני: "כי ההנהלה שבחרה אותי שינתה את פניה עקב סיבות אישיות. ההנהלה התחלפה, המצב השתנה, ואני חשבתי שמה שדובר בתחילת העונה שונה לגמרי לטעמי והעדפתי ללכת. זכיתי בשש אליפויות באיטליה, הגעתי לשני פיינל פור יורוליג, יש לי 4 גביעים ו-2 סופר קאפ, לא הייתי צריך להוכיח את עצמי".
פיני: "בוא נניח את פנר בצד. ירושלים זו הקבוצה השניה שלך מחוץ לאיטליה. זה במחשבות שלך בכלל?"
פיאניג'אני: "נכון, זה אתגר חדש כמו כמו כל אתגר בחיים. זו פעם ראשונה כמו הרבה דברים בחיים".
פיני: "כשחתמת ידעת שאמארה סטודמאייר יגיע?"
פיאניג'אני: "לא ידעתי. לאחר מכן שוחחנו בטלפון".
פיני: "הוא רוקי ביורוקאפ, צריך להסתגל לאירופה".
פיאניג'אני: "הוא יודע שחלק מהחוקים שונים מה-NBA, כמו שלוש השניות, הצעדים שעושים הרבה בעיות לשחקנים שמגיעים משם, קו ה-3. הרבה חדש לו. אבל יום אחר יום אנחנו עובדים על זה. הגישה של סטודמאייר היא ירידה עד לפרטים הקטנים, ללמידה. הוא צופה במשחקים, הוא שותף מלא להכל".
פיני: "עכשיו נעשה סיטואציה. תתאר שיש הפרש נקודה במשחק. פסק זמן שלך ואמארה בא אליך ואומר 'אני רוצה את הכדור, הוא צריך לבוא אלי'. אצלי זה קרה בשניה האחרונה בירושלים בגמר".
פיאניג'אני: "פיני, אתה היית מאמן גדול ואתה כעת איש טלוויזיה גדול. אתה יודע איך זה עובד על הספסל בזמן לחץ. ראיתי אותך כשאימנת ביוון, בפיינל פור ואת מסיבות העיתונאים שלך. היית תמיד נינוח, חייכן. התפקיד שלך כמראיין הפך אותך לאגרסיבי. אתה מדמיין עכשיו משהו שאמארה כדמות לעולם לא יעשה. אבל אם הוא יציע רעיון טוב, אז למה לא? זו קבוצה והשחקנים יכולים לעזור לי. אם תעלה נקודה טובה, אני אלך איתו, כמו עם כל שחקן. אמארה ג'נטלמן, הוא לא שחקן מהסוג הזה".
פיני: סימונה, ענית לי עכשיו תשובה ארוכה יותר מהפסק זמן עצמו. צריך פה חשיבה של שניה, כמו בזמן אמת"
פיאניג'אני: "בזמן אמת זה יהיה מהיר. אני אוהב שחקנים שמבינים משחק, שיודעים לחשוב. אתייעץ איתם אם הם מעדיפים את זה או זה, גם זה יכול לקרות, אבל המאמן תמיד לוקח את ההחלטה. אקשיב תמיד לשחקנים שלי, אבל ההחלטה היא של המאמן".
פיני: "אנחנו במנטליות של המזרח התיכון. למכבי ת"א אכפת אך ורק מתארים. זה הדבר היחיד שחשוב. ירושלים רוצה להיות מכבי ת"א, אז זו הדרך של ירושלים להיות תחרותית. מכבי שפכה המון כסף כדי להתמודד עם אתגר התארים שהלכו".
פיאניג'אני: "זו הדרך שם. אתה בעצם אומר לי שמכבי שמה את כל הכסף הגדול כדי לנצח את הפועל ירושלים".
פיני: "כדי לנצח את הפועל ירושלים וללכת על פיינל פור באירופה".
פיאניג'אני: "אז לא רק ירושלים, זה משהו אחר. ברור לי".
פיני: "באת לירושלים לנצח משחקים, כל משחק. המאמן בענה שעברה ניצח כל משחק, חוץ מזה החשוב ביותר, על האליפות".
פיאניג'אני: "אני לא הייתי כאן שנה שעברה, לא יכול לתת על זה דעה, אבל אני זוכר שבשיחת הטלפון הראשונה, אורי אלון אמר לי - 'זו ירושלים. לא החלפנו מאמן בגלל ההפסד של המשחק האחרון של האליפות. זה מה שהוא אמר לי, פיני. אני מצטער, אבל אני מאמין לו".
פיני: "שינו שם הכל. לא רק את המאמן, ירושלים החליפה את כל השחקנים".
פיאניג'אני: "זה מה שהוא אמר לי. בירושלים רצו משהו חדש, עם ניסיון מאירופה, עם דגש על היורוקאפ, בגלל שהם הפסידו שם הרבה. לא דסקסנו יותר מדי על מה שהיה. אני אוהב שאנשים מתחברים לסגנון העבודה שלי. זה לא רק לנצח משחקים, זה ברור מאליו. בשביל זה אנחנו מאמנים".
פיני: "עוד שנתיים, כשתסיים את העונה השנייה, נדבר על ירושלים מצליחה?"
פיאניג'אני: "אני מקווה שכן. מקווה שנביא תארים או שידברו על ירושלים באירופה כמועדון רציני ומצליח אבל המטרה היא לעלות מדרגה בהצלחה. בעתיד אני מקווה שאיתי, או עם מאמן אחר, ירושלים, עם הפוטנציאל של הבעלים, של הארנה, של המועדון, תהפוך לחברה קבועה ביורוליג".
