הפועל ירושלים תפתח הערב (20:00, ישיר ב-SPORT5) רשמית את העונה, כשתארח במחזור הפתיחה של ליגת העל את בני הרצליה. הבעלים אורי אלון המריא במיוחד מניו יורק כדי לצפות מקרוב, ובפעם הראשונה, בסגל החדש שהרכיבו בעיר הבירה, סגל שכבר הספיק להניף את גביע ווינר. אחת התעלומות בסגל שבנו בירושלים היא קרטיס ג'רלס. כשסיים את הקולג' בביילור הוא נחשב לעילוי. הוא השחקן השני בתולדות המכללה שרושם 1,000 נקודות, 400 אסיסטים ו-100 חטיפות.
ג'רלס לא טיפח קריירת NBA, אלא בנה את עצמו באירופה. הוא שיחק בלא פחות מחמישה מועדונים נחשבים ביבשת: פרטיזן בלגרד, פנרבחצ'ה, בשיקטש, מילאנו וקאזאן. הקומבו גארד בן ה-29 אמנם נמצא בנסיגה מסויימת בקריירה, אבל בכל זאת, אין עוררין על היכולות המקצועיות שלו והעובדה שהוא נמצא בשיאו מבחינת הגיל ככדורסלן מקצוען. רגע לפני שהוא פותח עונה בבירה שוחחנו איתו על הדרך שעשה, המטרות וכמובן, אותו הפסד עם מילאנו למכבי ת"א.
קרטיס, בתור מי שיכול לקלוע וגם למסור, על מה אתה קודם חושב, קליעה או מסירה?
"אני עובד בשביל הקבוצה. בחלק מהערבים אני אוציא לפועל ואקלע יותר ובחלק אחר, כשהחברים חמים, אני אמסור להם את הכדור. כשאני נכנס למשחק אני לא אומר לעצמי שהיום אני אקלע או היום אני אמסור. זה התחושה שיש במשחק, ואם מישהו חם, אני יודע שהתפקיד שלי באותו ערב הוא לתת לו את הכדור. כל משחק יהיה שונה".
יש לך הרבה מאוד ניסיון אירופי. איך אתה לוקח אותו כדי לעזור השנה להפועל ירושלים?
"אין דבר שיותר חשוב מניסיון לדעתי. יש לי ניסיון בעונות עם מאזן שלילי ועונות עם מאזן חיובי ואני חושב שזה יעזור לי לנסות ולכוון אותנו לכיוון חיובי. זה מה שכולנו רוצים, לכן כולנו פה. אנחנו צריכים שכולם ישדרו על אותו גל, יבינו איך לעשות את זה כשהמאמנים מסבירים לנו את זה ולהפוך ליחידה אחת".
איך הקשר שלך עם אמארה סטודמאייר?
"הוא בחור נהדר. מצחיק, אבל יחד עם זאת מקצועני ויסודי מאוד. הוא מבין ומכיר את כל הזויות וההיבטים שכרוכים בלהיות מקצוען. דיברתי איתו על השנים הראשונות שלו בליגה בארה"ב והוא סיפר לי על תהליך הלמידה שהוא עשה בשנים הראשונות. מצאתי את עצמי יושב ומדבר איתו בחדר ההלבשה גם שעה שלמה אחרי אימונים לפעמים, כדי להכיר אותו. האיש שיחק עם סטיב נאש. למשל באחת השיחות שלנו, הוא אמר לי שהוא אוהב לקבל את הכדור מהרצפה, ואני חשבתי שאני צריך לחפש אותו ב'לובים' ובמסירות להאלי הופ, כי זה אמרה סטודמאייר ואני זוכר את ההטבעות שלו ב-NBA ואז הלכתי ליוטיוב וראיתי שבאמת ככה סטיב נאש מסר לו. אלה הדברים הקטנים שעולים בשיחות".
מה למדת ממנו עד עכשיו?
"הוא שיחק עם רכזים נהדרים וגדולים. כמובן שהיו לו יחסים ושיחות רבות איתם ועל זה אני מדבר איתו. מה הוא עשה איתם על המגרש, איפה הוא אוהב לקבל את הכדור, מאיזה זווית, מתי, העמדות. אני חושב שגם אני ובכלל, כולם עוזרים גם לו בהתאקלמות לאירופה, אבל כמו שאמרתי שאין כמו ניסיון ויש לו ניסיון של 14 שנה בליגה הכי טובה בעולם, אז תחשוב כמה ידע יש לו".
יש לך עדיין סיוטים מסדרת ההצלבה מול מכבי ת"א?
"ממש לא. זו הייתה הזדמנות שחמקה מאיתנו במשחק הראשון וזהו. הם עשו עבודה טובה, הייתה להם קבוצה טובה באותה שנה עם מאמן טוב ושחקנים טובים ושמחתי שהקבוצה שניצחה אותנו הלכה עד הסוף וזכתה במפעל, כי לפחות לא הרגשנו תחושת החמצה של 'היינו צריכים להיות במקומם'. בסוף היום הם היו הקבוצה הטובה יותר וניצחו אותנו גם עוד פעמיים אח"כ. אתה חייב שיהיה לך זכרון קצר בתחום הזה. באותה שנה חזרנו להתרכז בליגה המקומית וזכינו באליפות אחרי ש-20 שנה המועדון לא זכה בה, וזה נתן הרגשה טובה מאוד".
מה אתה חושב על הסגל של מכבי מול הסגל שלכם?
"אני מכיר את קווינסי מילר שגדל באותו קולג' כמוני, בביילור, הוא חבר, אני מכיר את סוני ווימס, אנדרו גאודלוק, אבל אני באמת לא מתרכז באף אחד אחר. אני מסתכל על הקבוצה שלי. אני יודע שהייתה להם עונה רעה אשתקד אז היה לי ברור שהם יבנו מחדש את הקבוצה וזה נראה כמו סגל טוב וגם לנו יש סגל טוב".
היו לך מחשבות או חששות לפני שהגעת לירושלים?
"שמעתי רק דברים טובים על ישראל, ולא משנה באיזה עיר מדובר, לפני שהגעתי לכאן. על הליגה, לוחות הזמנים המדינה, המודרניזציה ושמעתי שהכל מאוד נוח וידידותי לשחקנים כאן. אני לא הכרתי את המקום לפני כן כ"כ. בשנה הראשונה שלי באירופה, כשהייתי בפרטיזן, המשחק השני שלי היה בתל אביב וזו הייתה החוויה היחידה שלי מהכדורסל הישראלי וכמובן מילאנו אח"כ. ידעתי שירושלים זו קבוצה שרוצה אליפות, שבונה סגל טוב והיה לי קל להחליט כי יש לי כמה חברים ששיחקו כאן והם אמרו שהכל כאן מאוד מקצועי, הארגון, האולם והכל. אנחנו האמריקנים מדברים בינינו, והכי חשוב לנו זה שיתייחסו אלינו כמו למקצוענים. באמת שלא חשבתי פעמיים. למשל, ביום הראשון שלי בישראל קיבלתי רשימה של דברים לעשות, מקומות ללכת אליהם ודירות לראות ולהחליט. זו מקצוענות. יש מועדונים שלוקח לך כמה שבועות להתמקם וזה מבאס".
עם מי דיברת שהיה כאן?
"סמארדו סמואלס, דיור פישר ששיחקתי איתו ברוסיה. הוא דיבר בצורה מאוד חמה על המועדון".
ראינו אתכם קצת, אבל איזה כדורסל אתם הולכים לשחק במהלך העונה?
"אנחנו עדיין לומדים להכיר אחד את השנים ועובדים על הבסיס. אנחנו בונים את היחסים האחד עם השני ולגבי סוג הכדורסל, זה גם מאוד תלוי בכל יריבה ויריבה. נגד קבוצות מסויימות אתה רוצה להאט את הקצב ומול קבוצות אחרות להאיץ. יש לנו הרבה נשקים כמו אמרה, כמוני, ג'רום דייסון ואנחנו יכולים לשחק בכל מיני צורות, אנחנו מאוד ורסטילים".
מה ההיכרות שלך עם סימונה פיאנג'יאני?
"זו הפעם הראשונה שהוא מאמן אותי. שיחקתי אצל לוקה באנקי שהיה עוזר שלו, שיחקתי נגדו גם בשנתי הראשונה באירופה והוא גם הגיע לטורקיה אחרי שהוא עזב את איטליה ואני הייתי שם. הוא מאמן מאוד מנוסה, חכם, ווינר, והוא מזכיר לי קצת את המאמן גרג פופוביץ' מהבחינה שכשפופוביץ' אומר משהו לשחקן ב-NBA, אתה לא מפקפק בו כי אין סיבה לפקפק בו, זה פופוביץ'. אז ככה זה מבחינתי עם סימונה. הוא זכה באליפויות, עשה הרבה דברים, היה בפיינל פור. אפשר לשאול שאלות מקצועיות, אבל אין סיבה לפקפק בו. קל להקשיב לו ולהבין אותו. אנחנו נעשה את זה ונהיה בסדר".
חתמת לשנתיים. תישאר כאן גם בעונה הבאה או יותר מזה אפילו? זו המטרה שלך?
"אי אפשר לדעת אף פעם. אני באמת לא חושב על זה. אני חושב על כאן ועכשיו, ועל המשחקים שצריך לנצח. ככל שננצח ונצליח הדברים יסתדרו, וזה יהיה רק הגיוני לשמור על המבנה, אבל רגע, אנחנו בהתחלה רק".
