לפני שלוש שנים וחצי טל בורשטיין הודיע על פרישה מכדורסל בגיל 32 בלבד. מאז, אחד הגארדים המוכשרים והמעוטרים שידע הכדורסל הישראלי לא דיבר הרבה, אך הוא הגיע ל"בוקר ספורט" וסיפר בשיחה מרתקת על החיים שאחרי הכדורסל, ההצעה שלא הגיעה ממכבי ת"א, מערכת היחסים ההפכפכה עם פיני גרשון וגם על העתיד המדאיג של הכדורסלן הישראלי.
"היום אני לא עושה יותר מדי", סיפר בורשטיין בתחילת דבריו על חייו שלאחר הפרישה. "אשתי החלה ללמוד נטורופתיה, כך שאני מקדיש את רוב הזמן שלי בעיקר לה, אני אישית לא עושה הרבה".
למה סמל כמוך לא נמצא היום במערכת של מכבי ת"א?
"אני חושב שאני באופן אישי התרחקתי אחרי הפרישה, לא יודע אם במודע או לא. הפרישה גרמה לי להתנתק, לקחת את השקט שלי עם המשפחה והבית. לא קיבלתי איזשהי הצעה מהמועדון, אני לא אחד שיבוא וידפוק בדלת ויבקש תפקיד. גם אם יציעו לי בשלב מסוים, לא בטוח שאסכים".
"מכבי נפרדו ממני בסדר גמור, למה אני צריך לצפות?", המשיך בורשטיין על המועדון בו שיחק 11 שנים. "אם מכבי ירצו אותי, הם יכולים להרים לי טלפון. אני לא מצפה לשום דבר, גם אין לי טענה לאף אחד במועדון, יש להם את הבחירות וההחלטות שלהם. כולם ידעו שאני מנותק ולא בעניינים, אז אולי בגלל זה חושבים מראש שאני לא בעניין. אני שחקן כדורסל בהוויה שלי, לא מאמן. יכול להיות שבעתיד זה כן יבער בי".
"אני חושב שאם כבר ארצה לאמן, אני אעדיף לעבוד עם ילדים ונוער ולא לאמן קבוצה בוגרת", הוא סיפר על התכניות שאולי עוד יתממשו. "להיות חלק מקבוצת בוגרים זה לא משהו שמעניין אותי כרגע, אבל מי יודע? אולי הדברים עוד ישתנו".
למה אין הרבה כשרונות ישראליים היום בליגה?
"כי אין להם במה, אין להם מקום. כשבונים קבוצה בהתאם לחוק הרוסי ולוקחים בחשבון שחייבים להיות שני ישראלים בחמישייה, אז לצידם משחקים שלושה זרים שמחליפים שלושה אחרים ולא נותנים לישראליים תפקיד משמעותי בקבוצות".
"בזמני, היו 2 זרים בקבוצה ואחרי זה נכנס גם בוסמן אחד", הוא ניתח. "כשעליתי לקבוצה הבוגרת, עליתי עם שחקנים שהם פיגורות כמו ליאור ארדיטי, אמיר מוכתרי ואורי כהן מינץ בהרצליה, אלו דמויות לחיקוי שהיום אין. כשהגעתי למכבי, פיני גרשון אמר לי 'אני לא מבטיח לך שום דבר' וזה מה שקנה אותי כשחקן צעיר".
על מערכת היחסים הבעייתית שלו עם פיני גרשון: "היו לנו הרבה עליות וירידות ביחסים שלנו. השיא השלילי הגיע ב-2008/9, אז הרגשתי שהוא מזלזל בי ולא מעריך אותי. אפשר לא להעריך שחקן באופן מקצועי, אבל באותה נקודת זמן אחרי כל מה שעשיתי ועברתי ולא הייתי ילד שעלה מהנוער, הזלזול והיחס שקיבלתי ממנו היו לא במקום".
"אני מכיר את פיני הרבה שנים", הוא הוסיף על מאמנו בעבר. "לאורך השנים היו תקופות שבמשך חודשיים הוא לא היה נותן לי לשחק בלי סיבה, אבל באותה שנה זה היה הרבה יותר מזה. לצערי נשארה לי הרגשה לא טובה ממנו, גם אחרי שעזבתי את מכבי וכששיחקתי בספרד הוא אמר שפניני יותר טוב ממני והשווה אותו אליי. היום יש לנו יחסים קורקטיים בלבד".
על הקיץ המתוקשר בו לא שיחק בנבחרת והואשם 'כמשתמט': "זה קרה בקיץ 2007 אחרי שחזרתי מפציעה בגיד האכילס ואחרי כמה חודשים חזרו לי כאבים, פשוט לא יכולתי לשחק יותר. בהתייעצות עם הרופא שניתח אותי, הוא הציע לי לנסות תהליך שיקום בלי ניתוח, אבל בנבחרת לא כל כך קנו את זה, חשבו שאני מביים פציעה ותהו איך אני משחק במכבי ובנבחרת לא".
"בסופו של דבר עשיתי ניתוח בשתי הרגליים ופיספסתי את רוב העונה גם במכבי. לא ציפיתי ליחס כזה אחרי שהייתי בנבחרת מגיל 15 ולא היה לי קיץ חופשי מעולם. באותו זמן זה מאוד פגע בי, אפילו רציתי לפרוש ואשתי שיכנעה אותי לא לעשות את זה".
מה קורה במכבי ת"א השנה? "אני רואה את הקבוצה מדי פעם, אבל לא הרבה. כאחד שהיה במערכת, מה שרואים מבחוץ זה לא מה שקורה בפנים, כך שקשה לי לדעת מה קורה שם. אני חושב שזה שילוב של הרבה דברים. החיבור בין השחקנים, מומנטום לא טוב שנכנסו אליו. זה מוריד את הביטחון לכולם".
על פיטוריו של גיא גודס: "כשאתה לא בפנים, קשה להגיד. אי אפשר לדעת מה המהלך הזה יעשה, קראתי שגיא בעצמו אמר שאי אפשר להחליף את כל הקבוצה והוא צודק, זה המצב של המאמנים היום. בארץ מחליפים הכי הרבה מאמנים, כך שאני חושב שההסתכלות לאורך זמן בארץ היא בעייתית וזה נכון לכל דבר, לא רק לספורט. אין סבלנות, אין בנייה לאורך זמן, בטח ובטח במכבי".
על בעיית המנהיגות במכבי ת"א: "יש את גיא פניני, יוגב אוחיון ודווין סמית' ואותם אני מכיר יותר מאת השאר, אבל קשה לי לדעת מבחוץ ולנתח. אני לא מגיע למשחקים של הקבוצה, אבל זה מסיבות טכניות בלבד, הגעתי לטקס לזכר נייט האפמן".
ומי היה המאמן הכי גדול שאימן אותו? "ארז אדלשטיין שלקח אותי בגיל 17 ולימד אותי הרבה דברים. גם פיני גרשון ודיוויד בלאט שאימנו אותי במכבי ת"א היו גדולים. לקחתי מהם הרבה דברים".
