רק לפני כמה חודשים הם עוד היו שם. מעבירים תדריכים, מחלקים הוראות, רצים על הקווים, מקבלים החלטות. רובם היו שם עוד בתקופה שלוח הסל הקרוי "קרש" היה באמת קרש. כזה שעשוי מעץ. אלה שניהלו משחקים ששוחקו על בלטות, אשכרה מרצפות בטון. כבר מזמן שהחלק הזה של הענף נעלם, אבל מהעונה גם אלה שהיו חלק מהנוף הנוסטלגי הזה, כבר אינם במרכז הבמה. בקושי מאחורי הקלעים (כשהאות ק' גם עם צרה וגם עם פתח).
בעונה שעברה המאמנים הקרויים "אולד סקול", המבוגרים והמנוסים שחוו הכל, עוד אימנו קבוצות בליגת העל: אפי בירנבוים, צביקה שרף, ארז אדלשטיין, דייויד בלאט, בראד גרינברג. גם מולי קצורין היה שם אך הוא ממשיך עוד עונה כזקן השבט, כשגילו מבוגר בהפרש ניכר על המאמן ה"מבוגר" הבא אחריו ברשימה. גילם הממוצע של המאמנים אותם ציינתי הוא 58. את מקומו של בלאט במכבי תפס גיא גודס בן ה-43, את של אדלשטיין בהפועל תל אביב – עודד קטש, בן 40. את גרינברג בירושלים החליף דני פרנקו שגם הוא בן 40, לאלעד חסין ולליאור ליובין עוד לא מלאו 37, דן שמיר, שרון דרוקר, רמי הדר ונדב זילברשטיין בני 40 וקצת, ברק פלג עוד לא סגר ארבעה עשורים וכך גם רועי חגאי שמאמן את העולה החדשה מנהריה. נשאר קצורין, הוותיק היחיד.
בלאט בקליבלנד, אדלשטיין בנבחרת, צביקה בענייני ניהול-על של הענף, גרינברג חזר לארה"ב ואפי, אחרי למעלה משני עשורים כמאמן בליגה הבכירה, פשוט נח ונהנה מהחיים. הם אולי יקרים מדי, חלקם אולי נתפסים כלא-מעודכנים מבחינת תפישות ואסכולות שונות של הכדורסל המודרני, אולי התעייפו מאורח החיים התובעני של מאמן ישראלי בארצנו ואולי פשוט שבעו. המגמה האירופית והעולמית קיימת אבל לא בקיצוניות כמו אצלנו.
לדעתי, התופעה המקומית בעייתית במידת מה. משהו במרות ובכבוד בין שחקן למאמן מתמסמס כשזה שמדריך אותך שיחק לצידך בעבר הלא רחוק. משהו בהיררכיה מתערער כשהסמכות העליונה בקבוצה היא כמו של אח גדול, סחבק, ולא כמו של אבא מחנך. עם כל הכבוד לדור ההמשך, אין כמו מבט נוזף, טפיחה על השכם, דוגמאות של סיטואציות מקצועיות מן העבר, וידע וחוכמה שרק בעל ניסיון יכול לספק.
הייתי רוצה לדעת שהפער האדיר שקיים באמרה: "מה שהצעיר עוד לא יודע, המבוגר כבר שכח", עוד לא תופס בכדורסל הישראלי, שחילופי הדורות יהיו קצת יותר מתונים, ושכשרון ובעיקר ניסיון - שני דברים שאי אפשר ללמד, עדיין יובילו את הדרך לאיכות ולהצלחה. ולמאמנים הצעירים - תתייעצו, תתעניינו, ובעיקר תכבדו את הדור ההוא, שעדיין רחוק מלסיים להשפיע על הענף שאותו הוא אוהב וימשיך לאהוב לא פחות מכם.
