שאלת המתאזרחים היא אחת השאלות המורכבות ביותר סביב מכבי תל אביב. מצד אחד הצהובים מצליחים למצוא קשרים ישראלים לשחקנים שנחשבים כזרים, אך מצד שני מקבלים ביקורת ואף מואשמים ב"המצאת" תעודות זהות. רגע לקראת העונה הבאה, ולאחר שחרורו של מקס היידיגר ממכבי תל אביב, זאת הזדמנות טובה לבדוק את המתאזרחים בשנים האחרונות.
נדגיש כי חלק מהשחקנים שלא הצליחו עשו זאת גם בגלל הסיטואציה עצמה ולא רק היכולת. חלקם המוחלט שחקני כדורסל טובים מאוד שרשמו קריירה פורה גם מחוץ לצהוב, לעתים בקבוצות אחרות בישראל. נתחיל.
המוצלחים: שארפ, בלו ועוד
דריק שארפ - אולי הסמל הגדול ביותר של מכבי ת"א בשנות השיא ואחד השחקנים האהובים ביותר בצהוב. שארפ שיחק במכבי בין 1996 ל-2011, זכה איתה פעמיים ביורוליג והיה שחקן חשוב מאוד גם כמנהיג בחדר ההלבשה וגם על המגרש. הקליעה הנהדרת כמעט הקדימה את זמנה ואין ספק שהוא אחד משחקני מכבי ת"א הגדולים בהיסטוריה, ומי שחתום אולי על הרגע הגדול בתולדות המועדון בדמות נס ז'לגיריס.
דיוויד בלו - בלו היה הצלחה גדולה בצהוב כשעוד קראו לו בלות'נטל, והרשים בכמה קדנציות (2002-2004, 2007-2008, 2009-2012 ו-2013-2014). כסטרץ' פור הוא היה אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בהצלבה עם קליעה טובה והרבה אופי, וגם הוא הפך לאחד הסמלים הגדולים של הצהובים בשנים המוצלחות.
ג'ון דיברתולומאו - ג'ון די, הקפטן הנוכחי של מכבי, בקבוצה מאז 2017 ואחד השחקנים הבולטים בשנים האחרונות בקבוצה שהתייצבה אחרי שנים קשות. ההגנה והאגרסיביות הפכו גם אותו לסמל, גם אם הוא לא שחקן חמישייה.
אלכס טיוס - מטרייה אווירית ואתלט אדיר שהשלים את הקבוצה הגדולה של הצהובים ב-2014. ב-NBA סנטרים כמוהו נקראים "רים-ראנר", כאלה שרצים לטבעת, וטיוס המשיך לקריירת יורוליג מכובדת. הוא הסתבך מספר פעמים עם נבחרת ישראל, אך היה אחד השחקנים הבולטים במכבי בשנים האחרונות.
דאור פישר - בדומה לטיוס, שחקן הגנה נהדר שהיה חלק מקקבוצות לא רעות בכלל בין 2008 ל-2010. האתלטיות ויכולת החסימה עשו דברים טובים בצהוב והובילו אותו עד לריאל מדריד.
דיון תומאס - תומאס הגיע בגיל 32 למכבי והיה חלק חשוב בקבוצה שזכתה פעמיים ביורוליג מהספסל. החיבור לצהובים והתפקיד הקטן שלקח על עצמו אחרי שנים חזקות היו משמעותיים ליד שאראס, אנתוני פארקר וניקולה ווייצ'יץ' הפכו אותו למתאזרח אהוד במיוחד בימיו בארץ.
סילבן לנדסברג - לנדסברג שיחק במכבי תל אביב בין 2012 ל-2017 והיה חלק מהקבוצה שזכתה ביורוליג. גם אם ברוב השנים לא היה שחקן משמעותי, האקספלוסיביות הפכה אותו לנשק חשוב מהספסל של דיוויד בלאט והמאמנים שהגיעו אחריו.
על הגבול:
ג'ייק כהן - כהן שיחק במכבי ת"א בין 2013 ל-2015 (תקופה ברובה בילה כמושאל), בין 2017 ל-2020 ובעונת 2021/22, אך קשה להגדיר את הקדנציה שלו כהצלחה מסחררת. הגבוה היה שחקן רוטציה טוב, אבל לא הרבה מעבר.
ג'ורדן פרמאר - הקדנציה הראשונה של פרמאר בארץ הייתה מדהימה. כדורסלן הלייקרס היהודי היה נהדר כששיחק בארץ ב-2011 בזמן השביתה ב-NBA, אך בקדנציה השנייה בצהוב (ב-2015/16) לא הותיר חותם משמעותי אחרי הציפיות מהקמפיין הנהדר ב-2011/12. הצלחה בצהוב? תלוי מתי הסתכלתם על זה.
אמארה סטודמאייר - השם הגדול שהגיע לכדורסל הישראלי אי פעם. סטודמאייר שיחק בגמר המערב מול טים דאנקן ונבחר לחמישיית העונה הראשונה, אבל הקדנציה שלו במכבי הייתה מוזרה במיוחד. הוא אמנם היה השחקן המצטיין של הפיינל פור אך שיחק בקבוצה חצי עונה ולא היה שחקן חמישייה, בשונה מההצלחה הגדולה בהפועל ירושלים.
אכזבו:
מקס היידיגר - קשה להגיד שהיידיגר בהכרח "אכזב", אלא פשוט לא הייתה לו הזדמנות. הוא הושאל בשנה אחת לבני הרצליה ולמעשה שיחק שבע דקות בליגה, סך הכל, במדי הצהובים. לא הותיר חותם בצהוב.
טי ג'יי קליין - שנה וחצי במכבי תל אביב בה מיעט לשחק אחרי שנים מוצלחות בחולון. הוא קלע 4.6 נקודות ב-16 משחקים עבור הצהובים כחולים בליגה ושיחק גם בפלייאוף, אך לא היה חותם משמעותי.
ג'ו אלכסנדר - מסע הנדודים של אלכסנדר בארץ התחיל במכבי תל אביב. הוא שיחק בה ב-2014/15 וב-2016/17 אבל אחרי שנתיים לא גדולות עבר בחולון, נהריה וראשון לציון. הוא היה אמור להיות סנטר מוביל בצהוב, זה לא יצא לפועל.
טיילור רוצ'סטי - רוצ'סטי היה הבטחה גדולה. לא בכל יום מלך הסלים של היורוליג מגיע למכבי ת"א, ובטח שלא עם אזרחות ישראלית. הוא אמנם קלע 14 נקודות למשחק בצהוב, אבל ב-10 משחקים בלבד ובעונה נשכחת שהסתיימה בעזיבתו.
ג'ון שאייר - באמצע העשור הקודם מכבי ת"א ניסתה להביא בוגרי מכללות יהודים, ואחד מהם היה שאייר. הוא לא הצליח לעשות את המעבר למקצוענים אף פעם ונאלץ לפרוש בגיל 26 מסיבות רפואיות. מאוחר יותר שאייר חזר למכללת דיוק בה הצטיין כעוזר מאמן והפך למחליפו של מייק ששבסקי כמאמן הראשי.
דייויד שטרנלייט - שטרנלייט מיעט לשחק במכבי תל אביב אליה הגיע כמתאזרח בתחילת המיליניום, ולמעשה לא הותיר חותם משמעותי.
