sportFive1019870 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
חנוכי. הנציג הבכיר של המחלקה (צילום: ספורט 5)
חנוכי. הנציג הבכיר של המחלקה | צילום: ספורט 5

חקירה אפידמיולוגית
נשארו: יפתח זיו, נתנאל ארצי, גיל בני, עמית גרשון, מייקל יאנג, עידו פליישר, יותם חנוכי, בניה סרור, רון קופר, עמית ראובן,
עזבו: ג'סטין טילמן, ג'מאר גאלי, אדגר סוסה, ג'ארוויס ורנאדו
הגיעו: טים קולמן, אקיל מיצ'ל, ג'ו תומאסון, אייל ננקין, איתי מושקוביץ', גלעד לוי, אביאל לוי
מאמן: ליאור ליובין

סיבה לאופטימיות: עזבו אתכם רגע מאיכות של זרים, מיקום בליגה או הישגיות באופן כללי. גלבוע/גליל יכולה להרגיש המנצחת הגדולה של העונה הזו, שכן על הסגל שלה נמנים לא פחות משמונה (!!) שחקני בית, תוצרת מחלקת הנוער המשובחת של גבלוע/מעיינות. מדובר בכמות שחקני הבית הגדולה ביותר בהיסטוריה של הליגה עבור קבוצה אחת, ומעניין יהיה לראות עד כמה החבר'ה הצעירים ישתלבו בשטף המקצועי תחת ליאור ליובין. יותם חנוכי הקפטן, בניה סרור, רון קופר ועמית ראובן שיחקו בקבוצה עוד לפני פגרת הקורונה, כעת הוחזרו מהשאלות בלאומית אייל ננקין, איתי מושקוביץ' ואביאל לוי. השם המסקרן ביותר, גלעד לוי, חזר מאסטודיאנטס, אך עדיין לא ברור אם וכמה יוכל לשחק. כך או כך, מדובר בפרויקט שכמעט אין לו אח ורע בכדורסל הישראלי, ועל כך אפשר רק להסיר את הכובע עבור המועדון שחרט על דגלו את קידום הכדורסלן הישראלי והתוצרת המקומית.

ליובין. ישראלים צעירים וזרים עם פוטנציאל (מנהלת הליגה) (צילום: ספורט 5)
ליובין. ישראלים צעירים וזרים עם פוטנציאל (מנהלת הליגה) | צילום: ספורט 5

סיבה לדאגה: בואו נדבר רגע על זרים, כי עם כל הכבוד, הם אלו שנותנים את הטון בחלק גדול מהמקרים. לפחות על פי משחקי ההכנה, גלבוע הצליחה פעם נוספת להנחית חבורה איכותית, עם טים קולמן, ג'ו תומאסון ואקיל מיצ'ל, שהותירו רושם מצוין. אבל ספק גדול שהם יצליחו להיכנס לחור הגדול שהותירו אלה שעזבו - בראשם ג'מאר גאלי, שהציג עונת MVP, וכן ג'סטין טילמן (שחווה טרדגיה משפחתית נוראית במהלך הקורונה) שהיה אחד משחקני הפנים הטובים בליגה.

השינוי הגדול: יכול מאוד להיות שגם אם העונה היתה נמשכת כרגיל, אדגר סוסה לא היה מסיים אותה בגן נר. לצד הצגות ענק (כמו בניצחון על הפועל ירושלים), הוא סיפק גם כמה משחקים פושרים, כאשר חוסר שביעות הרצון היתה בעיקר סביב היעדר המנהיגות שלו, לעיתים אף אנוכיות מסוימת. תומאסון, שמגיע במקומו, אמור להיות שחקן אחר לגמרי. הרכז, שכמעט חתם באילת של שרון דרוקר במהלך העונה שעברה, מגיע אחרי עונה טובה בפולין ונחשב לשחקן קבוצתי יותר. אל תופתעו אם מדובר כאן בעוד אחת מהגניבות של לגבוע.

איזו קבוצה טובה יותר? קצת קשה להמר "נגד" הקבוצה הקודמת, שכללה שחקני יורוליג בפוטנציה כמו גאלי וטילמן, אבל יש תחושה שבגלבוע נבנה משהו טוב, אפילו טוב יותר ממה שהיה שם קודם. זרים רעבים (חלקם עם אופציה לעונה הבאה), ישראלים טובים וצעירים ואינסוף שחקני בית. בהכנה זה נראה לא רע, וההימור שלנו הוא עליה לפלייאוף.