Onward & Upward או בתרגום חופשי קדימה והלאה. זה הביטוי שמנכ"ל הפועל ירושלים, גיא הראל, התחיל לשרטט בכל לוח מחיק שהוא נתקל בו במשרדי הפועל ירושלים. גם בפינת הקפה אי אפשר לברוח מהמשפט, שגם מככב כשמה הנוכחי של קבוצת הווטסאפ של העובדים במועדון.
הראל רוצה להסתכל רק קדימה, אבל מבט אחד עליו בסיום משחק ההדחה בחצי גמר הפיינל פור גילה אדם מפורק ושבור. "זה היה רגע קשה, בראש, בלב, הייתי עצוב כאוהד והייתי מוטרד כבעל תפקיד והכל ביחד. לא עשיתי מאמץ יותר מדי גדול להסתיר את זה, וזה בסדר, זה חלק מהסיפור, אבל מהיום כבר הופכים דף. ההכנות לעונת לעונת 19/20 החלו לפני שעתיים", הוא אומר בראיון בלעדי עם ערוץ הספורט.
ובכל זאת, מה לא עבד אתמול? איך השבוע הזה לא מסתיים עבורכם בגמר?
"יש כל מיני דברים סטטיסטיים שאתה קונה אותם במהלך משחק. נקודות ספסל, אחוזי עונשין של הקבוצה היריבה, אבל בסוף הם נכנסו לאיזשהו מומנטום ואנחנו לא ידענו איך לעצור את זה. אין איך להפוך את זה, באנו למשחק הזה בעדיפות ברורה, לא צריך לייפות את זה, אפשר לתת את הכבוד לראשל"צ ומגיע להם כל הכבוד, אבל אנחנו לא עשינו את העבודה. זה משחק אחד, שלא יישמע שאני מתרץ. איך אומרים בפרלמנט? אלה חוקי הפורמט. היו מקרים שזה אולי עבד לטובתנו, אבל זו השיטה, משחק אחד, דברים כאלה גם לקבוצות עם פערים יותר גדולים, כל שנה, בהמון מקומות".
יש משהו שאתם כהנהלה הייתם יכולים לעשות אחרת כדי להצליח להגיע לגמר?
"בטוח. מה זאת אומרת? אין פה בכלל שאלה. אם הפסדנו אז כולנו בתוך הסירה הזאת. אני מבטיח לך שנעשה תחקיר של האירוע בצורה הכי עניינית לא בפעם הראשונה, ואני לא אומר שלא נעשה עוד טעויות, אבל אני די בטוח שלא נעשה את אותן טעויות פעם שניה".
"חד משמעית, העונה היא לא כישלון"
ירושלים סיימה עונה הפכפכה שבה זכתה בגביע המדינה לראשונה זה 12 שנה, אבל לא עמדה במטרת העל - הבאת הפיינל פור של ליגת האלופות לירושלים וזכייה בדאבל. אבל הראל מתעקש להסתכל על התמונה המלאה. "ישבנו לפני שנה במסיבת עיתונאים מאולתרת במשרד של אייל חומסקי אחרי שהפסדנו בחצי גמר בתום עונה, באמת, לא כיפית, עונה רעה. אורי אלון עזב, נראה שהשמיים נפלו, לפחות לכל הסביבה. והשנה עברנו עונה מאוד כיפית, בגלל זה אולי העצב היה גדול. כולם היו מחוברים לקבוצה הזאת, ברמה האישית והרגשית. זו עונה של קרוב ל-80% הצלחה בנצחונות בכל המסגרות, עונה שהפועל ירושלים שוב מובילה את הליגה ואת אירופה בממוצע צופים, עונה שלוקחים בה תואר. בהסתכלות עכשיו, מיוני 2019 אל יוני 2018, אפשר להיות מסופקים. אפשר להיות עצובים על שלשום, כל הגדרה שתתנו לזה זה בסדר, אבל יש סיבות להיות גאים ולהסתכל קדימה".
אז העונה הזאת היא לא כישלון מבחינתך?
"חד משמעית לא. לא מבחינתי. תנתח אתה שנה לאחור. אם אני אומר לך שזאת העונה שהפועל ירושלים הולכת לעבור, כולנו היינו חותמים על עונה כזאת".
הדבר שעמד בליבה של העונה הזאת היה המעבר מהיורוקאפ לליגת האלופות. זה היה צעד נכון?
"יש כל מיני עניינים שהיו בליבה. היה פה בעלים מאוד דומיננטי שאחרי 5 שנים עזב אותנו, היו עוד דברים מרכזיים שקרו וצלחנו אותם יפה מאוד. צריך לזכור דבר מאוד חשוב, שאוהדי הפועל ירושלים אומרים ומאמינים בזה שלהתחבר לקבוצה חשוב יותר מהכל. היו לנו עונות מוצלחות יותר שבסיומה אוהדים אמרו לי שהם לא התחברו לקבוצה, עונות באמת טובות עם תארים והכל. והשנה אנשים חיכו למשחק, אנשים נהנו. היה חיוך על השפתיים. היום קיבלתי יותר הודעות מאשר אחרי הגביע. מאנשים שאני לא מכיר".
איזה הודעות?
"אנשים אומרים שהיה להם כיף, שהם על הפנים בגלל ההפסד, אבל הם כבר מחכים לעונה הבאה, אנשים שאני לא יודע מי הם, כתבו מילים מהלב וזה נותן הרבה סיבות לאופטימיות".
ובחזרה לעניינו, עברתם לליגת האלופות והודחתם על ידי קבוצה שלא עשתה אפילו פלייאוף בספרד. מה זה אומר עליכם ומה זה אומר על המפעל הזה?
"על המפעל זה לא אומר הרבה. הודחנו ע"י קבוצה טובה שהסיכויים נגדה היו לכאן ולכאן. לא באנו כפייבוריטים מובהקים או כאנדרדוג. הסיכויים היו שווים וברגע שפה בירושלים נכנסנו לא טוב לרבע השלישי, שם איבדנו את הסדרה. המפעל הוא מפעל טוב. הייתי בפיינל פור באנטוורפן. קודם כל, להצדיע. 17,000 כרטיסים נמכרו, היה אירוע יוצא דופן, וירטוס בולוניה היא אלופה ראויה. היינו צריכים להביא את הפיינל פור לירושלים, זה לא קרה העונה הזאת, אני מקווה שזה יקרה בעונה הבאה".
דיברת על וירטוס האלופה, אבל היא החליטה לעבור ליורוקאפ
"כן, אבל אני חושב שהדבר הזה של קבוצות באות והולכות, זה יימשך. כולנו ישבנו בעונה שעברה ולא הבנו מה גרם לבאמברג לעבור לליגת האלופות, כי זו קבוצת יורוליג שהדרך שלה ליורוליג מבחינה ספורטיבית פתוחה. אבל הם בחרו לעבור לליגת האלופות, אז השנה וירטוס עושה את הכיוון ההיפך. זה ימשיך לקרות ואולי מתישהו זה יתאזן. יש קבוצות בכירות שדיברו איתי, קבוצות שהן על גבול היורוליג שכן בודקות אפשרות לשחק בליגת האלופות".
מכבי ראשל"צ שוקלת לשחק ביורוקאפ. מה טוב להם שלא יהיה טוב לכם?
"אני לא יודע מה השיקולים של מכבי ראשל"צ. אני רק אשמח שכמה שיותר קבוצות ישחקו באירופה".
הבאתם העונה 1,000 צופים פחות בממוצע למשחק באירופה לעומת העונה שעברה, שהיתה כישלון ביורוקאפ. איך אתה מסביר את זה?
"קודם כל, עברנו טראומה בעונה שעברה. אנשים לקחו מאוד קשה את העונה שעברה והיינו צריכים לבנות את האמון של האוהדים מחדש וזה קרה העונה בצורה מצוינת. דבר שני, היורוקאפ ממוצב בצורה אחת. הצ'מפיונס ליג עדיין לא ממוצב באותה צורה בארץ. זה תהליך שאני מאמין שיקרה ואז גם הקהל יבוא".
דיווחתם על 7,000 מנויים העונה, אבל רק פעמיים העונה בליגה הארנה התמלאה בכמות הזאת. איפה הקהל?
"יש עונה ארוכה של 33 משחקים, יש משחקים יותר ופחות חשובים. כשבאים 6,500 אוהדים, זה לא אותם 6,500. המנויים לא היו בכל המשחקים מכל מיני סיבות. אוהד עושה מנוי מכל מיני סיבות, מכוח ההרגל, מהזכות ששומרים לו כרטיסים למשחקים גדולים, נאמנות לקבוצה, לשמור על הכיסא, אבל אני חושב שהאוהדים באמת מחוברים ושבעונה הבאה נחזור לגודל הטבעי שלנו".
"לקטש תהיה את המילה האחרונה"
החתמתם את עודד קטש לעונה נוספת, אבל מאז הודחתם מאירופה והפסדתם בחצי גמר הפיינל פור. אתה שלם עם ההחלטה הזאת?
"לחלוטין. אנחנו הודענו על ההארכה שלו לפני טנריפה כדי שבטעות לתוצאה לא תהיה השפעה על ההחלטה. הרי יכולנו לחכות לראות מה קורה נגדם, לראות אם יהיה פיינל פור או לא, אבל ראינו דרך שאנחנו אוהבים וזה הרבה יותר חשוב מלהפסיד או לנצח בעוד משחק כמו שקרה פה עכשיו. אני מאמין שעודד יהיה פה עוד הרבה זמן".
אז התוצאה לא משחקת אצלכם תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות?
"חד משמעית כן, אנחנו מועדון תחרותי, אבל אם הדרך נכונה, והפועל ירושלים לקחה גביע שזה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו, והפועל ירושלים ניצחה העונה בכמעט 80% מהמשחקים. אנחנו פה כדי לזכות התארים ולעודד יש חלק עיקרי, אולי הכי עיקרי, בכל האווירה החיובית סביב הקבוצה אז כל זה מוביל לכך שאנחנו שלמים מאוד עם ההחלטה להמשיך איתו".
קטש סופג הרבה מאוד ביקורת על כך שהוא הולך עם תמיר בלאט בחזית, בין היתר בגלל כל הקשר לפרויקט שחקן אמיתי. היו נקודות במהלך העונה שהרגשת שזה לא נכון ברמה המקצועית?
"עושים פה עוול מטורף לעודד ולתמיר. עודד מחויב להצליח קודם כל בשביל עצמו. הוא יודע שמאמן כדורסל נבחן על פי תוצאות הוא יודע מה המשמעויות ולכן הוא מחויב להצליח קודם כל בשביל עצמו ואחרי זה בשביל המועדון שמשלם לו משכורת. תמיר בלאט זכה בשחקן הצעיר של ליגת האלופות, הוא נתן אליפות אירופה בעתודה שחבל על הזמן. עושים עוול נוראי לשניהם וזה דבר שחייב להיעצר. אם למישהו מאיתנו היה חשש ולו הקטן ביותר שיש למישהו במערכת שיקול שהוא לא לטובת הפועל ירושלים ב-101% - הוא לא היה פה. זה לא קיים, זה לא על הפרק וזה באמת כואב לי לראות כי זה לא הוגן לא כלפי עודד ולא כלפי תמיר".
איך אתה רואה את השלד הישראלי לעונה הבאה?
"מאוד מוקדם להגיד כי התחלנו לעבוד על העונה הבאה לפני בערך ארבע שעות. אנחנו נשב עם עודד ונשמע מה הוא רוצה ומה הוא צריך כדי שבשנה הבאה תהיה פה עונה יותר מוצלחת מהשנה. אני מודה שלא תיכננו שהישיבה הזאת תהיה לפני יום חמישי, אבל הקלפים נטרפו".
לעודד יש את המילה האחרונה בכל הנושא המקצוע. מה שהוא ירצה זה מה שהוא יקבל?
"במסגרת הריאלית, כמובן. הוא הסיי האחרון. יש לנו את יותם שהוא חלק מהמערכת המקצועית והם יובילו את הקו הזה".
מאז שאתה בתפקיד ניסיתם מהלכים של חוזים לטווח ארוך, כמו עם אדם אריאל, רפי מנקו, תום מעיין, רועי הובר - אף אחד מהם לא משחק היום בקבוצה. למה הפועל ירושלים לא מצליחה לתת במה לישראלים צעירים חוץ מבר טימור?
"אנחנו רוצים מאוד לפתח שחקנים, אבל בסוף אנחנו קבוצה תחרותית ומי שמצליח להשתלב כמו בר טימור אז אחלה. יש גם את תמיר בלאט ואנחנו נמשיך לנסות לאתר כשרונות. אנחנו משקיעים בזה, יש לנו את ראיין פאנון, שהוא מנהל יכולות אישיות ברמת NBA והוא יגיע למקומות גדולים וטובים, אבל כמה כשרונות בכדורסל הישראלי מתפתחים לשחקנים בכירים? לא הרבה, אנחנו נמשיך לנסות".
אז ג'ייק כהן הוא ישראלי בכיר, החתמתם אותו על חוזה ארוך טווח, הוא הושאל ולבסוף שוחרר. היום הוא נותן עונה מצוינת במכבי, אתה לא מרגיש פספוס איתו?
"ג'ייק בחור על הכיפאק ואני שמח בשבילו. כמו שעשינו דברים יפים וגדולים, היו לנו גם פספוסים גדולים וזה דברים שקורים".
למה מחלקת הנוער הפועל ירושלים לא מצליחה לייצר שחקנים ברמת ליגת העל, להוציא את אדם אריאל ורפי מנקו, שגם הוא לא בדיוק תוצר שלכם?
"למה להוציא אותם? יש בליגה הראשונה יותר משחקן אחד לגיטימי שגדל אצלנו. מחלקת הנוער שלנו היא מחלקה מפוארת. גידול שחקנים הוא חלק אחד ואולי לא עיקרי של המחלקה. זו מחלקה שנותנת אפשרות לכל ילד בעיר ובסביבה ערכים כמו מצוינות, קבוצתיות, התמודדות עם לחצים, וזה שאנחנו מוציאים שחקנים כמו אדם ורפי, וכמו מירון רוינה ומיכאל מושקוביץ, ששיחקו בעתודה, זה אומר שאני יותר מגאה במחלקה הזאת".
"צריך לשאול את האוהדים למה הם מחו"
הראל נחשב לדמות הכי דומיננטית בהפועל ירושלים, אולי אפילו יותר מהשותף המנהל אייל חומסקי. הוא מעורב בכל הרבדים האפשריים במועדון, ממינוי בעלי תפקידים ועד סוג הנייר במדפסת.
אתה מכיר עוד קבוצת ספורט שהמנכ"ל שלה דומיננטי אולי אפילו יותר מהבעלים?
"אני לא רוצה להשוות את עצמי לאחרים, אבל אני מנכ"ל המועדון ואני אחראי לכל מה שקורה פה. זה התפקיד שהבעלים נתנו לי. צריך לתת קרדיט כל הדברים החיוביים שקורים פה לכל מי שנמצא וקורים דברים מדהימים. אני מאוד גאה בארגון הזה. יש לנו אנשים מצוינים בכל מה שקשור לקשר עם הקהל, בשיווק, בסושיאל מדיה שלנו שהוא מדהים. אני פה כדי להסתכל מלמעלה ולנסות שהכל יתקדם קדימה".
אבל אתה מעורב בהכל, כולל הכל.
"שוב, אני המנכ"ל ואני אחראי להכל. יש את כל בעלי התפקידים אבל בסוף אני צריך לנהל את המערכת הזאת ולכן אני נוגע בכל המחלקות וזה מה שהבעלים מצפים ממני".
כמה שעות ביום אתה עובד? איזה מחירים אתה משלם?
"רוב האנשים, השכירים, מקללים את העבודה שלהם. אני קם כל בוקר ומרגיש בר מזל שאני בתפקיד הזה. אפילו היום, אחרי ההפסד הכואב הזה, קמתי קשה, אבל אחרי שעתיים הייתי באנרגיות אחרות. תמיד אומרים על שחקני כדורסל שהם עובדים בתחביב שלהם, אז גם אני עובד בתחביב שלי. זה כבוד בשבילי ואני נהנה מכל רגע. אני לא מרגיש שאני משלם מחירים אישיים כי אני פשוט מת על העבודה הזאת".
איך זה לעבוד עם אייל חומסקי, שכלפי חוץ נתפס כבעלים מאוד אמוציונלי, זה שמשתולל על שופטים מהקווים?
"מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל עם אייל חומסקי. אין שני אייל חומסקי. יש לו יכולת מופלאה להיות מעורב בפרטים, אבל לא להתערב במה שלא צריך. יש תשוקה אדירה לכל מה שהוא עושה, אבל בעיקר להפועל ירושלים. אי אפשר להירגע לשנייה איתו, הכל ענייני, יש לו אפס אגו, הוא דמות יותר גדולה מהפועל ירושלים, אבל יש לו אפס אגו וזו זכות אדירה להפועל ירושלים שאייל חומסקי מייצג את הבעלים שלה".
בוא נדבר על המחאה של חלק מהאוהדים נגדך. איך הגעתם למצב הזה? איך קרה שלגרעין האוהדים יש שלט קבוע נגד גיא הראל?
"אתה צריך לשאול אותם. ברור שעדיף ונכון שכל זה לא היה קורה, אבל מחאה לגיטימית זה חלק מהסיפור. אני לא מתייחס לזה כל עוד זה לא פוגע בקבוצה כי אני לא הסיפור, אבל זה מה שהם בוחרים וצריך לשאול אותם מה הסיבה".
כשאנחנו מדברים עם הראל על ענייני מנהלת הליגה ותהליך קבלת ההחלטות בכדורסל הישראלי, העיניים שלו נדלקות, והוא מתחיל לדבר בתשוקה גדולה עוד יותר מאשר כשהוא מדבר על הפועל ירושלים. "אין מישהו במנהלת הליגה שלא יודע מה דעותיי לגבי אופן קבלת ההחלטות. זה נושא עמוק. יש בעיה מבנית ומובנית בתוך המנהלת. עצם זה שאנחנו יושבים שם וצריכים לקבל החלטות לטובת הכדורסל, שהרבה פעמים הן נוגדות את טובת הקבוצה שלנו, זה מעוות, כי הרי לא מצפים ממני שאם תהיה החלטה שיכול להיות שהיא גבולית, אז לטובת מי אני אמור להצביע? לטובת הפועל ירושלים או לטובת הכדורסל הישראלי? ושאף אחד לא יתייפייף לי ויגיד שאנחנו מצביעים בעד הכדורסל - כשזה מגיע לאיפה שכואב לו - הוא יצביע לטובת הקבוצה שלו ב-9 מתוך 10 פעמים וזה בסדר ולגיטימי כי זו המחויבות הראשונה שלו ולכן כשאנחנו יושבים שם זה מעוות ומבלי להיכנס לחוק כזה או אחר, כל מבנה המנהלת חייב להשתנות ומי שאומר אחרת זה אולי בגלל כוח. אוהדים את הכיסא, מפחדים משינויים".
נניח שאתה מקבל מנדט לקבוע את הנוסחה נכונה מבחינת כמות ישראלים-זרים-מתאזרחים. מה המתווה שלך?
"עזוב אני בכלל לא נוגע בזה. יש לי תוכנית שלמה".
אז תן אותה.
"אנחנו כדירקטורים צריכים לקבל החלטות ויש עוד גורמים שצריכים להחליט, לא רק אנחנו".
אתה מתחמק.
"אני לא רוצה להיכנס לזה כי יש לזה המון השלכות".
אתה שם לב איך הטון שלך עולה כשאנחנו מדברים על המנהלת? מעניין אותך יום אחד להיות יו"ר המנהלת?
"לא, מה פתאום. קודם כל, לא מעניין אותי לעשות שום דבר חוץ מלהיות בכיסא שאני נמצא בו. היו כל מיני גישושים ולחשושים על כל מיני תפקידים אחרים".
מה גיא הראל יעשה ביום שאחרי הפועל ירושלים?
"אני אפילו לא חושב על היום שאחרי הפועל ירושלים. אין לי מושג".
אם אנחנו נשב ביוני 2020, איפה הפועל ירושלים תהיה?
"אני יודע איפה הפועל ירושלים רוצה להיות. אני רוצה שהאווירה וההנאה שהיתה השנה יישארו, החיבור לקבוצה חייב להישאר ואני מקווה שנעשה בכל התחרויות שאנחנו משחקים בהן כמה צעדים קדימה".
