אף אחד במכבי תל אביב לא התעסק אמש (ראשון) בדבר אחד מלבד מותו הטראגי של קובי ברייאנט. עם היוודע הבשורה המרה קצת לפני מחצית המשחק בדרבי, רוב הקהל השתתק בתחילה, אך עם פתיחת המחצית השנייה האוהדים כיבדו את ברייאנט עם מחיאות כפיים לזכרו. אוהדי הפועל ת"א שברו שיאי גועל וניצלו את ההזדמנות כדי לקרוא שוב למותו של שמעון מזרחי כששרו "למה שמעון לא טס עם קובי".
התגובות בסיום המשחק עסקו רק בטרגדיה הבלתי נתפסת. "אלו רגעים מאוד קשים, כל עולם הכדורסל בהלם", אמר מאמן מכבי יאניס ספרופולוס, "החיים יקרים וכולנו צריכים להיות אסירי תודה על החיים שיש לנו. היה קשה מאוד במהלך המשחק, במחצית, על הספסל. יש לנו הרבה אמריקנים בקבוצה, שחקנים ששיחקו איתו ונגדו, זה היה ממש קשה, אבל זה טוב שהמשכנו לשחק. כעת כל אחד מאיתנו יתפלל למען קובי ברייאנט. אני רוצה לסיים במשפט שקובי נהג לומר: 'גיבורים באים והולכים'".
קווינסי אייסי, ששיחק נגד קובי בשנותיו ב-NBA ספד לו: "אני שולח את תנחומיי ותפילותיי למשפחה. אני אזכור מקובי את הצורה שבה הוא ניגש למשחק הזה, עם הכבוד והנחישות שאי אפשר להתחרות בהם. היה קשה להמשיך לשחק, אבל קובי היה מר כדורסל ואנחנו היינו צריכים לשחק. כולם יודעים מה היתה החשיבות שלו, לעולם לא יהיה עוד קובי בריאנט".
אמארה סטודמאייר, שהיה חבר קרוב של קובי, הסתגר ארוכות בחדר ההלבשה, מנסה לעכל את הבשורה האיומה. "קובי היה מודל לחיקוי לכל כך הרבה אנשים", אמר סטודמאייר, "הוא היה מגדלור של כדורסל, אב מדהים, בעל אוהב. כשחקן וכאדם היו לו תכונות שקשה היום למצוא. המשפחה שלי נמצאת על הטלפון עם המשפחה שלו, וכולם בוכים".
על הצורך להמשיך לשחק אחרי ששמע את החדשות אמר סטודמאייר: "לא חשבתי שאני אהיה מסוגל. ידעתי שהמשחק חשוב וניסיתי למצוא דרכים לשחק ולהישאר מרוכז, אבל זה לא היה קל. זה הרגיש לי כאילו נפשית אני לא כאן".
