sportFive776637 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

תשע פעמים הגיעה הפועל ת"א לארנה מאז שהאולם נפתח, תשע פעמים חזרה עם הזנב בין הרגליים. על רוב הניצחונות הירושלמיים על האחות מתל אביב היה אמון דני פרנקו, שחוזר הערב (שבת) לארנה לראשונה כמאמן קבוצה יריבה. במשך השנתיים שלו, היה אחד האחראים העיקריים להפיכתה של ירושלים לכוח הדומיננטי ביותר בליגה באותה תקופה.

פרנקו, יחד עם טוני גפני וטיי מקי, שני ברגים חשובים באליפות הראשונה של האדומים, יתקבלו הערב בטקס מיוחד, יזכו לקליפ מרגש ויקבלו גופיות ממוסגרות כאות הוקרה על תרומתם. השנתיים של פרנקו ייזכרו בשני קמפיינים אירופיים כושלים, אבל בעיקר בזכות הדומיננטיות המוחלטת של ירושלים בליגה ובשיא אחר שיא שהקבוצה ניפצה תחת שרביטו. קבלו את כל רגעי דני פרנקו בגרסה הירושלמית.

20 ביוני 2014: הבום הכפול
הצהרת הכוונות הראשונה של אורי אלון באה כבר בתחילת קיץ 2014: בבוקר פרנקו חתם בקבוצה לשנתיים, בצהריים דונטה סמית' הצטרף והצטלם לתמונה המפורסמת עם אורי אלון, אבל לצערה של ירושלים בערב אף אחד כמעט ולא זכר כי דווקא באותו יום דייויד בלאט החליט לחתום בקליבלנד. אבל ההחתמות האלה בישרו על העתיד לבוא: השחקן הדומיננטי ביותר בליגה הגיע עם המאמן המבטיח ביותר בליגה.

2 בנובמבר 2014: רוק 30
מכבי ת"א הגיעה למשחק הראשון שלה בארנה עם סגל מרשים. ג'רמי פארגו, אלכס טיוס, גיא פניני שתמיד הצטיין נגד ירושלים, סופו בגרסה הישנה והטובה, בריאן רנדל הבריא ומעל כולם דווין סמית' בשיאו. כולם דיברו על המאצ' אפ של שני הסמית'ים, דונטה שמע, הפנים והתפוצץ עם 24 נקודות תוך כדי שהוא משתק את דווין על 5 נקודות בלבד. התוצאה: 63:93 בלתי נשכח לאלופה העתידית, 30 הפרש שהיו אז לתבוסה הגדולה ביותר שמכבי ת"א ספגה בליגה. פרנקו אמר בסיום: "אני מקווה שבסוף העונה המשחק הזה ייזכר רק כעוד ניצחון".

10 בדצמבר 2014: מה, כבר נגמר?
את העונה האירופית הראשונה שלו פרנקו ירצה לשכוח. המשחק נגד פלויישט הרומנית בארנה אמנם לא היה משחק ההדחה הרשמי, אבל הוא בוודאי היה המשפיל ביותר. ירושלים הפסידה ברומניה ב-9 נקודות הפרש והייתה זקוקה לניצחון ב-10 כדי להשאיר לעצמה סיכוי להעפיל. סיום המשחק היה מוזר והזוי: ירושלים ראתה שהיא לא מצליחה לייצר את ההפרש הרצוי ולכן כפתה הארכה. גם בתוספת הזמן ההפרש הרצוי לא הושג, והמשחק התגלגל להארכה שנייה, כולל כמה החטאות עונשין (כנראה) מכוונות של האדומים. לבסוף דווקא הרומנים ניצחו, 110:112, וירושלים הודחה כאחת הקבוצות הגרועות ביורוקאפ באותה עונה.

22 בפברואר 2015: הכל בגלל השלג
פרנקו הוביל את ירושלים עד גמר גביע המדינה, שנערך לראשונה בארנה. היכולת המשכנעת בליגה, לעומת העונה המגומגמת של מכבי ת"א, הציבה את פרנקו כפייבוריט הגדול של הגמר. ירושלים הגיעה במומנטום נהדר, מכבי לא ממש שכנעה אחרי שגירדה ניצחון בהארכה בחצי הגמר נגד מכבי חיפה, אבל אז אמא טבע התערבה והגמר נדחה בשל השלג שירד בירושלים. מכבי הרוויחה עוד כמה ימי הכנה, ירושלים התקררה בינתיים וההנהלה הצהובה הדליקה את השחקנים כשסיפרה להם שעיריית ירושלים כבר ערוכה לחגיגות עם במות בכיכר ספרא. השחקנים של גיא גודס שמעו, הפנימו והביסו את ירושלים בגמר, 76:94. התואר הראשון של פרנקו בבירה יחכה עוד קצת.

22 במרץ 2015: החלק האחרון בפאזל
ביום הזה לא היה משחק מיוחד ולא נאמר איזה ציטוט בלתי נשכח. ביום הזה נכנס אורי אלון לפייסבוק, שיגר עוד סמיילי לאוויר הרשת ומאז ירושלים לא הסתכלה לאחור. מתחילת העונה פרנקו ידע שעם כל הכבוד לג'וזף ג'ונס, הקבוצה הזאת תגיע רחוק רק עם ביגמן איכותי באמת, אז הוא חיכה בסבלנות שדיון תומפסון יסיים את ענייניו בליגה הסינית. מאז שהוא הגיע, ירושלים הפסידה רק פעם אחת ודהרה כל הדרך לאליפות ההיסטורית.

25 ביוני 2015: הגנרל פרנקו
למשחק הגומלין בגמר 2015 ירושלים הגיעה אחרי ניצחון ב-15 הפרש באילת. הפעם הבמות באמת כבר הוזמנו, חולצות האליפות הודפסו והשמפניות קוררו. אבל ירושלים, כמו ירושלים, לא יכלה לעשות את זה קל. אילת הובילה 36:44 במחצית ופרנקו הרגיש איך הצלחת מתחילה לחמוק מאחיזתו. בחדר ההלבשה בהפסקה הוא לא נתן נאום חוצב להבות, ורק הזכיר לזרים איזו תחושה מגעילה תהיה להם כשהם יחזרו הביתה אחרי עונה כל כך ארוכה ויספרו לחברים שהם הפסידו משחק אליפות ביתי. ברייסי רייט לא היה צריך יותר מזה, סחב את חבריו במחצית השנייה, והשאר היסטוריה. פרנקו הביא לירושלים אליפות ראשונה, והתמונה שבה הוא גוזר את הרשתות הפכה לתמונת הפרופיל שלו בווטסאפ זמן רב אחרי שכבר עזב את ירושלים.
24 בדצמבר 2015: אין גביע, אין אירופה
בזמן שירושלים לא הצליחה לאסוף ניצחונות ביורוקאפ, בא שמינית גמר הגביע נגד מכבי חיפה והזכיר לירושלים שגם בזירה המקומית החיים קשים. הירוקים הפתיעו את האלופה בארנה עם ניצחון 72:87 ושלחו את פרנקו הביתה עוד לפני רבע הגמר.

10 בפברואר 2016: מאורעות 47'
למשחק החוץ נגד גראן קנאריה ירושלים הגיעה כשכבר מזמן אפסו סיכוייה לעלות לשלב הנוקאאוט ביורוקאפ. הקבוצה של פרנקו סיימה עונה אירופית שנייה ברציפות בצורה מביכה, הפעם אחרי שעלתה לטופ 32 אבל שם רשמה מאזן מביך של אפס ניצחונות לעומת שישה הפסדים. האחרון שבהם היה משפיל במיוחד: 108:61. האלופה הגיעה למשחק הזה פצועה וחסרה, בלי דיאור פישר ששוחרר הביתה בגלל הטרגדיה של אביו, ובלי טוני גפני שהורשה להישאר בארץ לצידה של אשתו שכרעה ללדת. פרנקו ידע שזה יסתיים רע, אבל לא ידע עד כמה. בהמשך הסתבר שאחרי אותו הפסד ירושלים פנתה לפיני גרשון במטרה שיחליף את פרנקו, אך המו"מ לא צלח.

7 במרץ 2016: תחילת הרצף
משחק הניצחון על בני הרצליה, 80:100, לא היה יוצא דופן במיוחד, אבל הוא נתן את יריית הפתיחה לרצף הניצחונות הארוך ביותר שירושלים רשמה בליגה, עם 13 ניצחונות רצופים. הקבוצה הבאה שניצחה את פרנקו הייתה הפועל ת"א, במשחק מס' 2 ברבע גמר הפלייאוף.

21 במרץ 2016: הסוויפ
רבות דובר על העובדה שירושלים נהנתה מתור הזהב שלה כאשר במקביל מכבי ת"א סבלה מהשנים הכי קשות שלה אי פעם. אחד מרגעי השיא (או השפל, תלוי בנקודת המבט) בין השתיים היה בערב הזה, כשפרנקו רשם עוד ניצחון ביתי על הצהובים, 66:73, ניצחון שהשלים לראשונה בהיסטוריה של הקבוצות סוויפ עונתי אדום. בשתי העונות של פרנקו, המאזן שלו על מכבי ת"א בליגה עמד על 5:1.
פרנקו ייזכר קודם כל בזכות אותה אליפות מתוקה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
פרנקו ייזכר קודם כל בזכות אותה אליפות מתוקה (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

1 ביוני 2016: נייט כמעט הצליח
רשמית, הפועל ירושלים הפסידה את האליפות למכבי ראשל"צ רק שמונה ימים אחר כך, אבל מעשית, עד היום בטוחים בירושלים שהסדרה הבלתי נשכחת נגד הפועל ת"א של נייט רובינסון היא זו שעירערה את הביטחון של הקבוצה. לימים פרנקו יודה שאולי היה עדיף אם היה "זורק" משחק במהלך הרצף המפורסם כדי ששחקניו יבואו מפוקסים יותר לסדרה נגד התל אביבים. הודות לכמה החלטות שיפוט שנויות במחלוקת לאורך כל הסדרה, ירושלים הצליחה לבסוף להעפיל לפיינל פור.

9 ביוני 2016: סופה של תקופה
הפועל ירושלים של פרנקו מודל 2015/16 הייתה טובה יותר מהקבוצה האלופה של השנה הקודמת. היא סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון ובמאזן 6:27 מדהים, דרסה כל קבוצה שבאה מולה, שברה שיאים בסיטונות והגיעה לגמר ביתי נוסף בארנה, הפעם נגד מכבי ראשל"צ, קבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום השישי, במאזן שלילי, פיטרה מאמן, אבל נהנתה מזרים פנומנליים.

זה התחיל טוב עבור פרנקו, עם 11 הפרש כבר בתום הרבע הראשון, אבל המכונה שלו פשוט הפסיקה לעבוד בהמשך המשחק, והוא ראה את שון דוסון, דריל מונרו ומארק ליונס גוזלים ממנו את הזדמנות הפז להפוך למאמן השני בלבד מחוץ למכבי ת"א שלוקח שתי אליפויות ברציפות. (הראשון והיחיד היה שמעון שלח של הפועל ת"א בשנות השישים).

בהמשך, ירושלים החליטה לא להמשיך עם פרנקו, מינתה את סימונה פיאניג'אני וקטפה את האליפות השנייה. המאמן הישראלי לקח עונת הפסקה, פירשן וסירב להגיע להפועל ת"א באמצע העונה שעברה. הערב הוא חוזר כאדום תל אביבי, וייזכר בימיו כאדום ירושלמי.