תבוסות מהדהדות, אינספור פרשיות והדחה מהיורוליג. לאוהדי מכבי ת"א היו לא מעט סיבות להיות מדוכדכים מהקבוצה שלהם ומעט רגעי אושר. שלושה ימים אחרי שאיבדו סיכוי תיאורטי להעפיל ל-8 האחרונות ביורוליג, הערב (ראשון) הצהובים סיפקו סוף סוף רגע של נחת. החניכים של איינרס בגאצקיס התפוצצו על הפועל ת"א, והביסו אותם 74:100 במשחק שהתנהל במעמד צד אחד מתחילתו ועד סופו.
קלעו למכבי ת"א: ג'ו אלכסנדר (7 ריבאונדים) וגיא פניני 14 כ"א, גל מקל (9 אסיסטים ו-8 ריבאונדים) ודווין סמית' 13 כ"א, ויקטור ראד 11 ו-9 ריבאונדים, סילבן לנדסברג 10, יוגב אוחיון 7, די.ג'יי סילי 6 ו-6 אסיסטים, איתי שגב 5, קולטון אייברסון 4 ו-10 ריבאונדים ונמרוד לוי 3. קלעו להפועל ת"א: ריצ'ארד האוול 20 ו-6 ריבאונדים, מארק ליונס 12, מתן נאור 10, תמיר בלאט 9 ו-5 אסיסטים, צוף בן משה 7, תומר גינת ואדריאן בנקס 6 כ"א ורביב לימונד 4.
ספק אם יש אוהד צהוב או אדום שישכח את הנאום של שמעון מזרחי בו לפני הדרבי ביקש משחקניו: "make it thirty". ייתכן שהשחקנים הצהובים ראו את הנאום המפורסם, כי הם סוף סוף נראו כמו מכבי ת"א המוכרת מהעבר: דורסנית, עוצמתית וכזאת שלא משאירה שום סיכוי ליריבותיה, לפחות בזירה המקומית.
איינרס בגאצקיס הצהיר השבוע שכל משחק ליגה מעכשיו יהיה כמו משחק יורוליג, והקהל הצהוב יכול רק לדמיין מה היה קורה אם הצהובים היו משחקים בצורה דומה גם במסגרת האירופית. מכבי ת"א נראתה כמו מכבי ת"א של הימים בהם זכתה בכל שנה במספר תארים, כשגם שמעון מזרחי הרשה לעצמו לשחרר חיוך על חשבון היריבה העירונית באחד הדרבים הכי חד צדדיים שראינו בשנים האחרונות.
אומרים שחיה פצועה היא הכי מסוכנת, והאוהדים בהיכל יכולים לקוות שזו הקבוצה שהם יראו עד סוף העונה. הנתונים הסטטיסטיים מספרים אולי יותר מכל את סיפור העליונות הצהובה בדרבי: 46 אחוזים מהשלוש של מכבי ת"א מול 35 אחוזים של הפועל, 27 אסיסטים צהובים מול 18 אדומים, 35 ריבאונדים לעומת 18 בלבד של חניכיו של הדר.
אז נכון, למכבי ת"א אין כוכב ענק כמו אנדרו גאודלוק או סוני ווימס, אבל היום ראינו ממנה קבוצה. לא פחות משישה שחקנים קלעו בספרות כפולות, והראו שהשלם בצהוב יכול להיות גדול מסכום חלקיו, גם בעונה קשה שכזו.
מן העבר השני, מה עוד אפשר להגיד על הפועל ת"א של העונה. אומנם דארל וויליאמס ואלאנדו טאקר פצועים, אך זה לא מסביר את היעדר הרעב שראינו מהאדומים. רכות בהגנה וחוסר ריכוז בסגירה לריבאונדים הם לא עניין של כישרון כזה או אחר, אלא של מוטיבציה, שחסרה לאדומים. רמי הדר מזוהה יותר מהכל עם משחק ההגנה הקשוח אותו מנהיג, אבל נדמה שלמרות שהוא כבר מדריך תקופה לא מבוטלת את האדומים, עדיין אין טביעת אצבע של המאמן.
המקום בפלייאוף לא מובטח לאדומים שנראו שוב כבויים, כשגם הקהל שוב התפרע כשהשליך חפצים אל עבר יציע אוהדי מכבי ת"א. לפני שנה בדיוק נייט רובינסון חתם בהפועל ת"א ושינה את האדומים, ותצוגת נפל שכזאת, רק מראה את הצורך הקריטי בקריאת השכמה או שחקן שיוציא את האדומים מהבינוניות אליה נקלעו.
אגב, זיקני העיר מספרים כי זו הפעם השלישית בהיסטוריה שמכבי ת"א מנצחת את הפועל בכל המפגשים בכדורגל (2) ובכדורסל (3) בעונה אחת. בפעם האחרונה שזה קרה השנה היתה...1972. אז קיבלנו סוג של היסטוריה הערב בהיכל.
מהלך המשחק
איינרס בגאצקיס פתח עם די ג'יי סילי, יוגב אוחיון, גיא פניני, ויקטור ראד וקולטון אייברסון. מנגד, רמי הדר עלה בחמישייה עם רביב לימונד, מארק ליונס, אדריאן בנקס, תומר גינת וריצ'רד האוול.
הצהובים פתחו נהדר את המשחק, כאשר 6 נקודות של די ג'יי סילי סידרו יתרון 5:13 כעבור 5 דקות. ריצ'רד האוול ניסה להחזיר את את האדומים עם 5 נקודות משלו, אבל פניני קבר את השלשה הרביעית של הצהובים ברבע הראשון וקבע 9:20. ליונס ניסה למזער נזקים, אך ללא הצלחה. 17:27 לטובת מכבי ת"א בסיום הרבע הראשון.
הרבע השני המשיך במגמה זהה כאשר מי שלקח אחריות הפעם הוא דווין סמית', שהעלה את מאזנו ל-8 נקודות וסידר יתרון 26:42. הצהובים המשיכו לפרק את האדומים שלא הגיעו להיכל במחצית הראשונה, כאשר פניני העלה את מאזנו ל-11 נקודות וקבע 30:54. הצהובים הורידו את הרגל מהגז, אך שלחו את רמי הדר עם הרבה חומר למחשבה למחצית. 35:54 לטובת מכבי ת"א.
הרבע השלישי המשיך במגמה דומה, כאשר הצהובים המשיכו לפרק את הפועל ת"א, כשגיא פניני ויוגב אוחיון המשיכו את המטווח מחוץ לקשת, בדרך ל-37:66. כדורסל גדול אין בהיכל, אבל עצבים בהחלט יש. דווין סמית' זרק כדור לפניו של צוף בן משה, כאשר בהמשך סילי וליונס ביצעו עבירה בלתי ספורטיבית, מה שלא מנע מלנדסברג להעלות את הצהובים ל-46:77 בסיום הרבע השלישי.
הרבע הרביעי היה גארבג' טיים מתמשך, כאשר מכבי ת"א איפשרה לאדומים לנגוס במעט ביתרון, כאשר האוול וליונס המתיקו במעט את הגלולה המרה של האדומים. 74:100 לטובת מכבי ת"א בסיום.
