ירון אברהם
צריך להכניס את העניין להקשר הנכון: רק אתמול בערב ראש המוסד ידע לומר שהוא לא שולח עדיין משלחת לקהיר. רק אתמול בערב ראש ה-CIA טס לקטאר כדי "להציל" את המשא ומתן. רק לפני כמה שעות התרחשה שיחת נתניהו-ביידן, שבה ביידן אמר לנתניהו - אל תרחיק לכת ברפיח, אל תעשה מעשה שלא ניתן לשוב ממנו ובלתי הפיך כדי שיוכלו להביא עסקת חטופים. כלומר, קרה משהו בשעות האחרונות שעדיין לא ברור.
ניר דבורי
על פי התוכנית המבצעית, ישראל הולכת למהלך מדורג ברפיח. מדובר במהלך, שבמעלה הפעולה הזאת ניתן יהיה לעצור אותו בכל רגע שיידרש אם תהיה התפתחות חיובית אמיתית במשא ומתן ובהקשר של עסקה לשחרור חטופים. הפעולה ברפיח, בעצם, כבר יצאה לדרך. זו אותה פעולה שהייתה צריכה להתחיל כבר לפני חודשיים. מדובר במהלך רחב שהולך ומתגלגל, שייתכן שיושפע מההתפתחויות האחרונות.
בשורה התחתונה - כל מהלך צבאי שלא יהיה במרחב הזה של ציר פילדלפי ומעבר רפיח חייב להיות מגובה במהלך מדיני משלים. אחרת, אי אפשר יהיה להגיע לתוצאה שמקווים לה - שחרור חטופים ופגיעה בחמאס.
אוהד חמו
במשך חודשים ארוכים הקו של חמאס היה אחיד וברור - לא מוכנים ללכת לשום עסקה עד שלא יתקבלו ערבויות ודאיות לכך שישראל לא מתכוונת לחדש את הלחימה, גם בעוד חצי שנה או שנה. ייתכן מאוד שאם החליטו לצאת הערב עם ההודעה, הם שומעים משהו אחר או קיבלו ערבויות אחרות שלא קיבלו קודם. יש פה סימן שאלה גדול.
יש גם מי שמנסה לקשר את זה לפעולה ברפיח. אני חושב שלא כך - חמאס ידע במה שעשה כבר להרוס את ח'אן יונס או את העיר עזה. הם ידעו גם מה יקרה ברפיח, זה ריחף במשך חודשים ושבועות באוויר. יותר מכך, לפי מקורות בתוך הרצועה, אלפי אנשי חמאס נמלטו מרפיח לאזור מחנות המרכז מתוך ידיעה שצה"ל מגיע. כלומר, שום דבר מזה לא היה מפתיע.
החגיגות שראינו ברצועה על ההודעה של חמאס, ייתכן שזה מתקשר לכעס הגדול והסנטימנט האנטי-חמאסי שנוצר בעקבות הסירוב של חמאס לעסקה ועל הפיגוע שבוצע אתמול מרפיח, שבעצם נתן לישראל לגיטימציה להיכנס לרפיח.
אהוד יערי
האם מדובר כרגע בנכונות של חמאס לעסקה כוללת? לפי מה שהם אומרים כן, אבל צריך להבין מדוע הם משתמשים במונח "הפסקת אש" ולא מזכירים בכלל את השלבים ועסקת החטופים. זה ברור שהם רוצים כרגע להשליך את הכדור למגרש של ישראל.
זה לא מקרי שבכיר חמאס איסמאעיל הנייה מרים טלפון למצרים ולקטארים אחרי שמסתיימת שיחת נתניהו וביידן. לא ייתכן שההחלטה פורסמה בלי שנאמר להם משהו על אותה שיחה. השאלה הגדולה היא מה האמריקנים העבירו לחמאס, ומה נתנו להם בתמורה לכך שייכנסו לשלב הראשון של עסקת חטופים.
עמית סגל
צריך לשים את האירוע בהקשר רחב יותר, מנותק מכל הדיון שבדרך כלל כולל את דעתו של אדם על ממשלת ה-64 של נתניהו ומשפחתו.
ישנו ספר מוכר שנקרא "הקנוניה נגד אמריקה" של הסופר פיליפ רות - פה קיבלנו את "הקנוניה נגד ישראל". מאחורי גבה של מדינת ישראל נתפר דיל שבו חמאס יסכים להפסקת האש הזאת, וארצות הברית תעניק לו את הערבויות הבין-לאומיות שהמלחמה בעזה תיפסק. זה עומד בניגוד מוחלט להבטחות של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בישראל ובוושינגטון, שהבהירו את מחויבותו להשמדת חמאס. אחר כך בממשל אמרו שהם מוכנים להפסקת אש תמורת החזרת החטופים ועכשיו הם הולכים עוד יותר רחוק ואומרים שהמטרה העליונה היא סיום המלחמה.
ברור לחלוטין שההודעה של חמאס, בניגוד למה שאמרו אותם גורמים ישראליים עלומים לניו יורק טיימס, הגיעה גם אחרי שראש הממשלה נתניהו הוציא את אותן הודעות בשבת, ולכן אין לכך שום קשר. ההחלטה נובעת ככל הנראה מהלחץ ברפיח או מאינטרס אחר. הדבר הכי משמעותי הוא שבימים האחרונים התגבר הרושם בישראל, גם לאחר האמירה של האחרונה של אנתוני בלינקן והודעות הבית הלבן, שחמאס קיבלו ערבויות אמריקניות שיובילו לסיום המלחמה.
אלוף במיל' ישראל זיו
כפוף לכך שהדיווחים נכונים, יש פה הצלחה בכך שהאיום הצבאי ברפיח הוביל לתוצאה הרצויה. הרצון ללכת ולבצע את עסקת החטופים הוא רצון מבורך תחת אותה מחויבות עליונה להחזיר את החטופים. ברור שהמצב הזה יוצר מתח פוליטי, אבל יש דברים שהם הרבה מעל למתח הפוליטי: גם האחריות המוסרית והערכית, גם הרצון הציבורי.
יתרה מזאת, יש פה גם מאמץ אדיר של ארצות הברית, מצרים ומדינות נוספות באזור כדי להביא את העסקה. ישראל לא יכולה לחזור בה בשלב הזה, היא צריכה ללכת על העסקה הזאת, להחזיר את החטופים הללו הביתה וגם להתקדם עם מהלך מדיני מאוד משמעותי, שחלק ממנו הוא בוודאי פירוק חמאס. צריך לנצל את ההזדמנות הזאת להחליף את שלטון חמאס, דבר שישראל נמנעה ממנו עד עכשיו בכל ההחלטות על היום שאחרי.