האם נגיף הקורונה עלול לגרום לסוכרת מסוג 2? השאלה המטרידה הזו מעסיקה לאחרונה את מיטב החוקרים והרופאים. מתברר כי אחד מנזקי הנגיף שמטריף את העולם בשנתיים האחרונות, הוא פגיעה בתאי בטא בלבלב. אותם תאים שתפקידם לייצר אינסולין.
מחקרים בינלאומיים חדשים מגלים, כי מספר חולי הקורונה שמפתחים סוכרת לאחר שנדבקו בנגיף, גדל באופן משמעותי בחודשים האחרונים. על פי ממצאי המחקרים, נגיף הקורונה יכול להזיק לתאים בלבלב שאחראים ליצירת אינסולין. איך זה קורה? בכל פעם שאנחנו לועסים משהו, ובפרט כשמדובר במאכל עתיר סוכר או פחמימות, הלבלב שלנו, או ליתר דיוק – תאי בטא (β) שנמצאים בלבלב, נכנסים לפעולה. התפקיד שלהם הוא לייצר את ההורמון אינסולין שמופרש אל מחזור הדם, ועוזר "לסלק" את הסוכר (גלוקוז) ממחזור הדם ולהכניס אותו לתאי הגוף, לצורך הפקת אנרגיה.
אז מה היא בעצם סוכרת מסוג 2?
סוכרת מסוג 2, המכונה גם "סוכרת מבוגרים", היא מחלה מטבולית שהמאפיין העיקרי שלה הוא ריכוז גבוה של סוכר בדם. ככל שעולה רמת הסוכר בדם, כך נשחקת יכולתם של תאי בטא לייצר אינסולין בכמות מספקת והשפעת האינסולין על רמת הסוכר בדם פוחתת.
סוכרת נחשבת לאחת המגפות המאיימות על הבריאות בעולם המערבי, המתועש. על פי הערכות שונות, כ-8% מכלל האוכלוסייה, וכ-15% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, לוקים בסוכרת. במספרים מוחלטים, מדובר על כחצי מיליון ישראלים שאובחנו עם המחלה, ועוד כ-200 אלף שלא אובחנו ואינם מודעים להתפתחותה בגופם.
עכשיו מתברר שישנו שחקן חדש על המגרש "המתוק" הזה: נגיף קורונה. "עדיין אין לנו מספרים מדויקים של מאושפזי קורונה שלקו בסוכרת, אבל מתצפיות במחלקה שלי, כ-25% מהמאושפזים עם קורונה אובחנו עם סוכרת, ואלה מספרים גבוהים משמעותית ממספר המאושפזים לפני עידן הקורונה שאובחנו", מסביר ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' (קורונה) ומנהל ומרפאת הטיפול בהשמנה בית החולים "השרון", במרכז הרפואי "רבין" בפתח תקווה.
ובחזרה למחקרים
החוקרים ניסו לזהות לאילו תאים בגוף נגיף הקורונה מסוגל לחדור. "בהתחלה היו בטוחים שהקורונה חודרת לגוף דרך תאים בריאות, אבל בהמשך התברר כי ישנם לא מעט איברים בגוף שהנגיף יכול לחדור אליהם, ושהלבלב הוא אחד מהם", מסביר ד"ר דיקר.
במחקרים התגלה, כי לא רק שהנגיף חודר ללבלב, הוא גם מיצר דלקת ומשנה את תאי הבטא בלבלב. "החוקרים לקחו דגימה, ביופסיה, מתאי לבלב של אנשים שנפטרו מקורונה, וזיהו קולטן מסוים שנקרא ACE2 אשר נמצא על כל אברי הלבלב, בהם תאי בטא. הם גם זיהו כי תאי בטא שנדבקו בנגיף הקורונה משנים את הפעילות של התאים ומייצרים גלוקגון", מסביר ד"ר דיקר.
תפקיד ההורמון גלוקגון הינו לאותת לכבד ליצר סוכר בזמן תת סוכר. כאשר ההורמון מופרש במצב של תת סוכר. אבל אם המצב בדם איננו תת-סוכר מתרחשת עליית סוכר בדם באופן לא תקין, כפי שמתרחש לאחר הידבקות תאי הבטא בנגיף הקורונה.
לכתבות נוספות בנושא סוכרת, לחצו כאן:
- המדריך המלא לבדיקות סוכרת
- כל מה שחייב לדעת על טיפול באינסולין
- מהפכה בתחום התזונה לסוכרת
- סיפורה של חולת סוכרת
כל מנגנון איזון הסוכר בדם נפגע באופן ישיר כתוצאה מהידבקות בקורונה?
ד"ר דיקר: "זו תופעה שהיינו עדים לה גם בהתפרצות מגפת הסארס, בתחילת שנות האלפיים. גם אז ראינו שחולים פתחו סוכרת חדשה, כלומר אנשים שלא היו מאובחנים כסוכרתיים לפני שחלו בנגיף הסארס. אבל אחרי מספר חודשים רמת הסוכר חזרה להיות תקינה".
על סמך הניסיון מאז התקווה היא כי גם כעת, אצל מי שמחלימים מקורונה תאי הבטא, יחזרו לתפקוד תקין ורמות הסוכר ישתפרו. לדברי ד"ר דיקר זהו מידע חדשני ומרתק. אבל יש אבל. והוא גדול. "ההתאוששות של תאי בטא מתרחשת אצל אנשים שהיו בריאים לפני שחלו בקורונה. אבל כשמדובר בחולים מבוגרים, עם השמנת יתר, שהיו במצב שאנחנו קוראים "טרום סוכרת", הנזק שיצר נגיף קורונה לתאי הלבלב שלהם עלול להיות לא הפיך, ולמעשה העביר אותם ממצב של טרום סוכרת לסוכרת, תוך התפתחות עמידות לאינסולין וסוכרת.
איך אפשר לזהות מראש מי עלול להישאר סוכרתי אחרי שחלה בקורונה?
"אפשר לזהות אצל מי שרמת הסוכר בדמם הייתה גבוהה, כלומר שבבדיקות הדם שלהם רמת הגלוקוז בדם לאחר צום היא 126 מיליגרם לדציליטר או יותר, הם אנשים שנמצאים בסיכון לסוכרת, בפרט אם הם מבוגרים או נמצאים בעודף משקל", מדגיש ד"ר דיקר.
חשוב להדגיש כי חלק מן המחקרים הוכיחו שמי שחלה בסוכרת בעקבות הקורונה, מחלתו חמורה יותר לעומת סוכרתיים מאובחנים שלא חלו בקורונה. ד"ר דיקר: "בגלל הפגיעה בלבלב מצב הסוכרת עלול להיות קשה יותר".
מה תמליץ למי שחלו בקורונה והחלימו?
"למחלימי קורונה שרמת הסוכר שלהם הייתה גבולית לפני שחלו, ולאחר שהחלימו רמת הסוכר נשארה בטווח של טרום סוכרת אמליץ להמשיך את המעקב הרפואי ולהקפיד על קיום תזונה מותאמת, פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע ואורח חיים בריא. למחלימים שרמת הסוכר שלהם עלתה לטווח הסוכרתי, אני ממליץ להיכנס למעקב רפואי צמוד תוך בחינת הטיפול והמעקב הכולל במחלת הסוכרת.
ומה לגבי חיסון נגד קורונה?
"החיסון כמובן לא מונע סוכרת, אבל הוא מונע תחלואה בקורונה, ולכן, באופן עקיף, מי שמחוסן נמצא בסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת".