סמ"ר חיים סבח, בן 20 מחולון, לוחם בגדוד 869 בעוצבת הגליל (91), נפל אתמול (רביעי) מפגיעת מפצמ"ר במוצב תורמוס שבגליל העליון. מחנכו בתיכון ביקש: "אל תשכחו את החיוך ואת טוב הלב של חיים". הלווייתו תתקיים היום ב-14:00 בבית העלמין הצבאי בחולון.
אבי שמעון, שהיה המחנך של חיים במגמת הנדסת תוכנה בתיכון קריית שרת בחולון, נשאר דמות משמעותית עבורו גם אחרי סיום לימודיו. ימים בודדים לפני שנפל השניים נפגשו. "חיים היה צריך לחזור לצבא ביום שלישי", סיפר שמעון, "הוא בילה באילת בסוף השבוע אבל אמר לי שהוא חייב לראות אותי לפני שהוא חוזר לצבא. נפגשנו, ובלי להתכוון הוא עשה לי פרידה ממנו, הוא אמר לי שאני הבן אדם הכי קרוב אליו בחיים ושאני כמו אח גדול שלו".
לחיים יש שתי אחיות שמבוגרות ממנו, ולאחרונה נולד לו אחיין שהוא מאוד אהב. "בן למשפחה חמה ומאוד אוהבת", תיאר שמעון. ראש עיריית חולון ספד לו: "גיבור ישראל, יפה בלורית ותואר שחירף את נפשו למען עמו". הוא אהב לעסוק בספורט, לטייל ולבלות עם חבריו שאהבו אותו מאוד. היה אדם צנוע, סקרן, בטוח בעצמו, מלא בערכים טובים ובשמחת חיים שאפיינה אותו.
"חיים היה בן אדם עם לב זהב, ילד טוב, ראו את זה כבר מהפעמים הראשונות שנפגשנו, ראו את זה בעיניים ובחיוך שלו. היה תלמיד סקרן, עם שמחת חיים ומרץ, תמיד נותן יד, אכפתי ומציע לעזור, ודואג לאחרים. החיוך שלו הדביק את כולנו", סיפר המחנך.
עוד סיפר שמעון כי חיים התחיל לימודי עתודה ועזב כי החליט שזה פחות מעניין אותו. "הוא שובץ כרס"פ ביחידה עורפית, שם הוא זכה להערכה רבה בשל יחסי האנוש שלו מחבריו ומפקדיו, אבל הוא רצה יותר, הוא רצה שירות יותר משמעותי", אמר המחנך. "הוא פנה למפקדיו, והצבא קיבל את הבקשה לעבור לתפקיד יותר קדמי, והוא יצא לקורס מטעם הצבא. הוא קיבל יחד עם חבריו הלוחמים תעודת הוקרה ממפקד עוצבת הגליל, על כך שלקחו חלק בפעילות מבצעית לנטרול מחבלים".
"היו לנו הרבה שיחות מרחוק, ולמרות האתגרים והמרחק הוא היה מרוצה", הוסיף שמעון. "הוא קרן, עשה שבתות, עשה חגים, מה שצריך עושים. שאלתי אותו אם הוא לא פוחד לשרת בגבול הצפון, והוא ענה 'לא, אנחנו עושים מה שצריך'".