בשנים האחרונות מיצב עצמו עמרי סמדר כאחד האומנים המעניינים והצבעוניים שפועלים בסצנה האלקטרונית בישראל. הדיג'יי-מפיק התפרסם בזכות רמיקסים מרימים ומרגשים לקלאסיקות ישראליות כמו "עכשיו הכל בסדר" של יהודית רביץ ו"צלצולי פעמונים" של אהובה עוזרי, שהפכו אותם מקלאסיקות ישראליות לטראקים שיכולים להחזיק בתקלוטים בשעות הקטנות בקלאבים.
היום (שלישי) סמדר משחרר את Layla, רמיקס לקלאסיקה של הכל עובר חביבי "הלילה". העיבוד של סמדר לוקח את קטע הדיסקו האוורירי של שלומית אהרון וחבריה ומוסיף לו פסנתרי האוס נוצצים, קולות ווקודר רובוטיים, ושולח אותו היישר לרחבה. "זה סונג של הלייף, שיר סופר המנוני וכיפי, ואני תמיד מחפש את המקומות הגרוביים במוזיקה הישראלית כדי לתת להם את הטאץ' והעיבוד שלי", מסביר סמדר על ההחלטה לתת פרשנות מחודשת לשיר הזה. "זה גם לגמרי התחבר לי עם האירוויזיון שמגיע". כזכור, "הלילה" היה השיר איתו ייצגו אותנו הכל עובר חביבי ב-1981, והגיע למקום השביעי בתחרות.
הסינגל החדש הוא סנונית ראשונה מתוך האלבום "קולאז' 2", שייצא בהמשך השנה. "קולאז'" הראשון יצא ב-2020 וכלל רמיקסים לאריק לביא, שושנה דמארי, יהודית רביץ ועוד. באלבום החדש, חושף סמדר, "הולכים להיות קטעים שקשורים לברי סחרוף, גידי גוב ומיכה שטרית".
סמדר נהנה מתקופה חלומית בקריירה: מאחוריו ארבע הופעות סולד-אאוט בבארבי, וב-20 במאי יופיע בזאפה פארק גני יהושע עם המופע הלייב-אלקטרוני שלו. "הייתה לי שנה מדהימה בכל התחומים, גם בתקלוטים וגם במופע החי שפיתחתי", הוא מספר, "לקחתי את ההפקות שלי ועיבדתי אותן מחדש להרכב חי. אנחנו סוג של מסיבה מנוגנת, ממש מוזיקה אלקטרונית שמבוצעת בצורה חיה. בהופעות הקודמות שלי אירחתי את שי צברי ואת המגפונים, והפעם יתארחו מיכה שטרית ושלומית אהרון".
מופעים שמשלבים הופעה חיה ומוזיקה אלקטרונית תפסו תאוצה בשנים האחרונות, עם דיג'ייז ישראלים כמו ניב אסט וצמדים חו"ליים כמו ג'וילי ואסיה. עבור סמדר, זה שילוב הגיוני ומתבקש: "אני חושב שסצנת הדיג'ייז מאוד רוויה", הוא חולק. "באופן טבעי, דיג'ייז שהם גם מוזיקאים ירצו להשתמש בכלים והיכולות שלהם בנגינה חיה ולא רק בדיג'יי סט. זה דבר שיכול להבליט אותך: יש המון דיג'ייז, אבל דיג'ייז כאלה יש פחות".
הייחוד הגדול במוזיקה וברמיקסים של סמדר הוא ההיצמדות לחומרים בעברית, מישראל. "אין לי זיקה רגשית לחומרים באנגלית", הוא מודה. "השבוע דיברתי עם גידי גוב ושלחתי לו רמיקס, הוא דיבר איתי ושמח מאוד. יש לי תקשורת חשובה עם האומנים. הכל בשיתוף פעולה איתם, וזה משהו שיהיה לי קשה קצת לתרגם אותו לעבודה מול אמן מחו"ל. אני כן מאוד רוצה לקחת את המופע הזה לחוץ לארץ עם קטעים שמתאימים גם לקהל לא ישראלי. יש לי דברים שהם לא רק בעברית בהופעה, אלא שילובים של מוזיקת עולם, ווקאלס אפריקאים ודברים כאלה, וזה עובד בכל מקום".
משושנה דמארי ועד נקמת הטרקטור, המנעד המוזיקלי של סמדר בתוך המוזיקה הישראלית רחב, ואין לו כוונה לצמצם אותו: "אין משהו שאני לא רוצה לגעת בו, אלא אם זה משהו שאני מרגיש שאין צורך מוזיקלי לגעת בו. כשאני מחפש משהו לעבד מחדש אני מחפש לקחת אותו למקומות שידברו בשפה של מוזיקה אלקטרונית: לופים, היפנוטיקה ותחושה של לילה, או של בוקר, כשעולה האור במסיבה. אין לי מישהו שהוא טאבו או פרות קדושות מדי. אני תמיד בא ממקום סופר מכבד למוזיקה הזו". סמדר משתף שהספיק להשמיע לקלפטר לפני מותו רמיקס שעיבד ל"דמיון חופשי": "הוא שמע אותו ומאוד אהב ושמח על זה ואני מאוד גאה בזה".
בנוסף לשיתוף פעולה עם גדולי המוזיקה הישראלית, סמדר שם עין (ואוזן) גם על אמנים עכשוויים: "בקרוב יצא שיתוף פעולה שלי עם הילה רוח ואני עובד עם להקת 'מגפונים' הרבה", הוא מפרט. עם זאת, הוא מרגיש שבמוזיקה ישראלית מודרנית יותר יש לו פחות מקום להתבטא: "אני מרגיש שפופ חדש, למשל, הוא מאוד מופק. אין לי שם מקום להביע את עצמי בניגוד לדברים של פעם, שאני מרגיש שתמיד יש לי בהם מקום להביע את עצמי".
הדיג'יי התל אביבי אומנם נהנה מתקופה מדהימה ברמה האישית, אבל גם הוא רואה שחיי הלילה והקלאבים נמצאים בשנה בעייתית בלשון המעטה. "בשנה שעברה הייתה התפוצצות מטורפת, אנשים רק חיפשו איך לצאת ולבלות והיו המון מסיבות, ואני חושב שהשנה זה טיפה מתאזן", סמדר טוען. "כולם חיפשו בשנה שעברה איפה להתקרחן וזה היה אולי טו מאץ' עם כל התופעות המכוערות שראינו, כמו פריצת גדרות. הרבה קלאבים לא שרדו את הקוביד גם כאן ובכל העולם, וזה גם פגע מאוד בחיי הלילה".
גם את ההשפעה של המתיחות במדינה חווה סמדר: "אני משתדל שהמוזיקה שלי תדבר, כי מוזיקה זו שפת התקשורת הכי גבוהה מבחינתי. גם בהופעות שלי אני אומר לקהל שאנחנו לרגע שוכחים מה שקורה בחוץ, כי אנחנו פה מתקשרים ברמה יותר גבוהה מהשפה היומיומית שלנו בחוץ. לצערי, אנחנו לא במקום הכי טוב כרגע".