שירים קצרים

בעוד שסרטים שוברי קופות הפכו לארוכים יותר יותר, השירים התקצרו עד מאוד. האורך החציוני של מצעד הסינגלים בבילבורד ירד מ-4 וקצת דקות בתחילת העשור הקודם ל-3 וחצי דקות ב-2018. מבין כל השירים שהגיעו ב-2019 למקום הראשון במצעד הבילבורד הארוך ביותר עמד על 3:35 דקות, מחציתם בני 3 דקות ופחות. לא נתפלא אם המגמה תמשיך לרדת כי אנחנו בעידן הפרעות הקשב אז מומלץ שתיים וחצי דקות, ואולי על הדרך כבר נקצץ את הסי-פארט ונקבל משהו שמתאים לאורך של פרסומת. על דוכן העדים עומדות ספוטיפיי, אפל ושות'. הן השתלטו על השוק ועם הכסף שהן משלמות על כל האזנה למוזיקאים אין שום מוטיבציה ליצור מוזיקה ארוכה ומורכבת. נשמח לאיזה Bohemian Rhapsody ארוך וטוב בעשור הבא.

הסאונד הטרופי

באיזשהו קטע המפיקים בעשור האחרון התאהבו במרימבה וחליל עץ, ושאר כלים שנותנים וייב טרופי, ושילבו אותם בכל שיר פופ ודאנס בעשור האחרון. מה שהתחיל עם רמיקס של פליקס ז'אן ל-Cheerleader של אומי התפשט לכל חלקה טובה. קשה היה שלא לתפוס שיר שרצה ממש להעניק לך את התחושה הספציפית של לשכב על ערסל. יותר מדי יוטיוברים גילו את הנוסחה להשגת ספונסרים לטיול מסביב לעולם או סוף שבוע במלדיביים בחינם - סרטון ערוך היטב של תמונות מפל וים צלול, סלואו מושן של בגדים מתנופפים בבריזה ופסקול של חופשה. העניין הוא שאת הטריק הזה גילו כבר עורכי וידאו של חתונות ובר/בת מצוות משנות התשעים שלא שמו לב ש-Wonderful Life של בלאק הוא השיר הכי מדכא שיש. אז בבקשה, לא דחוף לנו להרגיש כאילו אנחנו באזור טרופי, השיער שלנו לא נראה שם טוב.

הגל הלטיני

נתחיל בזה שאין לנו שום דבר נגד האמנים הלטיניים שגיוונו לנו את הפלייליסטים. יש בעיה עם כל האחרים שהחליטו שהעולם גילה שוב את המקצב הלטיני אז למה לא להצטרף לגל. פתאום לג'סטין ביבר ולביונסה היה דחוף להוציא רמיקס לשירים עם ביליוני ציפיות ביוטיוב שהסתדרו לא רע בלי התוספות שלהם. כל אמן שנתקל בקצת קשיים להרים את עצמו החליט שהדרך הכי טובה לגייס מחדש את הקהל היא מקצב מנענע אגן, וקצת מילים וביטויים שנשמעים נוטפי סקס כמו מי אמור. הרי אין להם שום מחשבה על ההיסטוריה של הז'אנר או המשמעות החברתית, הם צריכים להיט עכשיו ולמי אכפת אין להם אפילו טיפה של גרוב בנשמה.

הקליפ האמנותי

מתי ראיתם לאחרונה קליפ עם 2-3 לוקיישנים, כוריאוגרפיה וליפ-סינק? נכון, ב-2009. כולם החליטו שהם אמני ויז'ואל ולא יכול להיות כזה דבר שאין עלילה לקליפ, או לכל הפחות איזה סאבטקסט מתוחכם. יש את המגזימים שהפכו כל אלבום למיני סרט עם אפקטים שלא יעליבו את מארוול, והוסיפו ווייס אובר כאילו הם מינימום וירג'יניה וולף כשבעצם הם בסך הכל רצו להיות קארי בראדשו או מרדית' גריי. נכון שיש עכשיו יוטיוב ולא צריך לחכות מול MTV בשביל לראות את בריטני או כריסטינה חצי ערומות אז אפשר להשקיע כי יש סיכוי ליותר צופים במיידי, אבל למי יש כוח. רוצה להפגין יכולות אמנותיות? פסטיבל הסטודנטים הקרוב לביתך קורא לך. 

הרפרנסים

המוזיקאים לא סתם הפכו ליותר אמנותיים, הם באו בגישה פוסט מודרנית שכולנו רפרנס אחד גדול. לא מספיק יותר לדבר על הצרות בזוגיות או החרדה שבקיום, צריך לרפרר לאיזו יצירה תרבותית או אירוע אקטואלי. עכשיו מאחורי כל סימפול יש תיאוריה שלמה, כל תמונה באינסטגרם היא הומאז', ובכל קליפ יש אינספור רמזים לרגעים מחייו של הזמר. זה מעייף ומתיש ובמקום לייצר עניין מותיר חוסר חשק משווע אפילו להאזין לשיר. למה שנרגיש כאילו אנחנו בשיעור ספרות בתיכון כל פעם שאנחנו שומעים שיר או צופים בקליפ?

הקונספט

אין יותר להיטי רדיו, יש קונספט. יש אלבום קונספט ונלווה אליו קליפ קונספט ובשביל לייחצן את הכל הם מופיעים בתמונת שער שהיא כמובן חלק מהקונספט. אין יותר מוזיקה, יש רעיון. קניה ווסט וביונסה הם המלכים של הטרנד. ממוזיקאים שהוציאו להיטים בעשור הקודם, הם הפכו כעת לאמני קונספט. האירוניה היא שהם הכי פופולריים ומדוברים עכשיו ולא יצאו להם כמעט להיטים שהוכיחו את עצמם בשטח בעשור הנוכחי. אבל זה לא רק הם, הרבה נדבקו בחיידק הזה. מדובר בלגיטימציה להוצאת שירים לא טובים שמתנדפים אחרי שמבינים שאין בסיס לכל הקונספט הזה. אנא, תנו לנו שירים טובים.

מנת היתר

איימי וינהאוס, וויטני יוסטון, מאק מילר, ליל פיפ, ולאחרונה ג'וס וורלד. כל אלה מתו בעקבות מנת יתר של אלכוהול, סמים או כדורים. כולם רחוקים ממיצוי הקריירה, חלקם רק התחילו. עולם המוזיקה שופע סיפורים טראגיים על מוזיקאים שמתו טרם זמנם, מה שיצר את המיתוס של "מועדון 27" שמסתמן שיעדכן את שמו בקרוב ל"מועדון 21". רצינו להאמין שדווקא בעשור הנוכחי, עם כל העוררות החברתית והמודעות למצוקות נפשיות הסטטיסטיקה תיראה אחרת. העניין הוא שכולנו אכלנו בכפית את הרכילות על המסיבות, הפרידות והפאדיחות ולא עצרנו לחשוב שמתקיימת בעיה אמיתית מאחורי הטקסטים הכמעט מורבידיים. נקווה שהעשור הבא יהיה שופע חיים.