Donnie Trumpet & the Social Experiment - Sunday Candy
ההיפ הופ מתחיל להיראות טוב שוב. קנדריק לאמאר עם מסרים מהפכניים, טיילר דה קריאייטור בהזיות ומוזרויות, אקשן ברונסון והצחוקים וגוד ווייבז שלו. אצל כולם הייחודיות והרצון האמיתי להתבטא וליצור חוזרים להיות ערכים יותר גבוהים מהאגו והכסף. במקרה של צ'אנס דה ראפר זה אומר שהאלבום הבא שלו, למרות ההזדמנות להפוך לאחד הגדולים במשחק, לא יהיה אלבום ראפ, או אפילו אלבום שלו. Donnie Trumpet & the Social Experiment הם הרכב ג'אזי רענן שצ'אנס הוא רק חלק ממנו, והקליפ החדש שלהם מוגש כסרט קצר, קומפלט עם רשימת קרדיטים ארוכה ביוטיוב. הוא צולם בטייק אחד על במה עם תפאורה ותאורה תיאטרלית, בויים על ידי צ'אנס בעצמו יחד עם אוסטין וסלי ומדובר במיני מחזמר א-לה "ברנשים וחתיכות" שעושה ממש טוב על הלב וימרח לכם חיוך מטופש על הפרצוף.
TODD TERJE - Alfonso Muskedunder
עם שנים של יצירה והרבה הערכה מהבועה האלקטרונית, טוד טרייה לקח את הדיסקו הנורבגי המוקפד אך משוחרר שלו צעד גדול מאוד קדימה, אל הקהל הרחב, עם אלבום הבכורה שלו שיצא בשנה שעברה. בסרטון האנימציה שמלווה את הסינגל החדש שלו, אלפונסו מוסקנדונדר חוגג את העושר המוזיקלי, השיגעון הנורדי וההומור המוזר מעט של המוזיקה, בכיכובן של הדמויות מעטיפת האלבום והסינגלים הקודמים ועוד שלל חברים דמיוניים שלהן. זאת סחרחרה של צבע, צורות, חיות ושלל הפתעות, חגיגה אמיתית של אנימציה מלאת חיים עם מחוות לפיקאסו, מאד מגזין, דאלי, מר שמח וידידיו, צוללת צהובה ועוד מלא דברים שאנחנו בטח מפספסים.
Dam Funk - When I'm With U I Think of Her
דיים פ'אנק מוכר כנסיך והנציג הרשמי של הפ'אנק המודרני והבוגי של שנות העשר'ז, אבל בעצם מדובר במוזיקאי שפעיל כבר שנים רבות. בקליפ החדש הוא מחבר בין הקצוות בקריירה שלו עם השיר " When I'm With You I Think Of Her" שנכתב והוקלט איפשהו בתחילת שנות התשעים, יצא באלבום בשנת 2010, ורק ב-2015 זוכה לווידאו חמוד להחריד בו בובת שלד על חוט נכנס לגרוב ברחבי העיר ועל גבי מצבות בבית הקברות. המורבידיות מעולם לא היתה יותר כיפית.
Samo Sound Boy - What Can I Do
ממש לא חייבים הפקה גדולה או אנימציה יקרה בשביל לעשות קליפ מוצלח. לפעמים רק רעיון טוב ואייפון מספיקים. זה בדיוק מה שסאמו סאונד בוי עושה בקליפ החדש והאחרון מתוך טרילוגיה שמלווה דייטים של זוג אמיתי, במקומות אמיתיים וסיטואציות אמיתיות. הקליפ מצולם בסופר סלואו מושן מזווית הראיה של הבחור, שצופה בחברתו פורצת בבכי, מעל גבי שולחן עמוס בדים סאם, אגרולים ועוד, במסעדה אסייתית משעממת למדי. כל כך מעט קורה כאן וזה בדיוק הכוח של הקליפ שמצליח לתת הרבה משקל למוזיקה ולהשאיר המון מרחב לפרשנות ולשקיעה בפרטים הקטנים, מזווית הראיה המאוד אינטימית שאנחנו מקבלים אל תוך סיטואציה יומיומית אך טעונה.
Kindness - I'll Be Back
אם כבר אינטימיות ומקום לפרשנות, החדש של קיינדנס גם הוא מצטיין בדיוק בזה. על רקע שיר יפהפה מתוך אלבומו השני של המוזיקאי המחונן אנחנו מצטרפים לנסיעה מלאת שתיקות של שתי נשים. אולי הן אמא חורגת ובת, אולי רק היו בחוג לספרות במתנ"ס הקהילתי, מה שבטוח זה שמטענים לא חסרים ביניהן. יחד הן חולפות דרך לילה ויום על פני נופים של חורף אנגלי טיפוסי, בדרך מנקודה אחת בחייהן שאנחנו לא יודעים עליה כלום, לנקודה אחרת אליה אנחנו מגיעים בלי הרבה יותר מידע, אבל עם תחושה שהן ואנחנו עברנו משהו קצת מרגש. זה יכול להיות הקליפ הכי משעמם שראיתם, או ממש ההפך. המוזיקה בכל מקרה די מושלמת.
Tinashe - All Hands On Deck
טינאשה ללא ספק בדרך לכבוש את העולם עם להיט האר אנ' בי ההיסטרי שלה " All Hands On Deck", בהפקת הכוכב העולה Cashmere Cat, שמקבל קליפ גרנדיוזי ומושקע במיוחד. יחד עם חבורת רקדנים היא משתלטת על נמל מסחרי ובכוריאוגרפיה מרשימה שמתפרשת על גבי מערום ענק של מכולות הם מדגימים בצורה מדויקת מדי את מילות הפזמון "All in the front all in the back just like that", כאילו שאפשר היה לפרש אותן באיזושהי צורה אחרת. אז אוקיי, טינאשה היא אולי קצת בימבו, אבל אם זה המחיר שצריך לשלם בשביל לקבל להיט שמזכיר את תור הזהב של האר אנ' בי ואת הימים הגדולים של סיארה בתחילת העשור הקודם, זה בהחלט שווה את זה.
The Soft Moon – Wasting
מתוך אלבומם השלישי "Deeper" שיצא לפני שבועיים, הקליפ של Wasting מציע את המצע הוויזואלי המושלם לסאונד האפל, העצור, המופנם והמרגש של The Soft Machine. פסיכדליה, הזיות, רמזים לחוסר שפיות ושלל סיוטים פורצים כאן מכל עבר, בזמן שדה סופט מאשין מטביעים את המאזין בחומת סאונד שטוף דיסטורשן, צרימות מושלמות וריוורב. מומלץ לבעלי לב חלש.
Ratatat - Cream On Chrome
לא בטוח שאפשר בכלל לקרוא לזה קליפ, אבל זה לא עושה את החדש של RATATAT לפחות כיף. אחרי שתיקה של חמש שנים, הגיטרות המלוכלכות והפ'אנקיות של הצמד חוזרות לפנק עם מלודיות סוחפות על גבי ביט מלא גרוב. כל מה שיש בקליפ זו הקרנה אבסטרקטית של צבעים וצורות על רצף של פלורסנטים, שאחד מהם, כמיטב המסורת, לא עובד. כל זה קורה בחדר די מטונף עם מפסקים חשופים על הקיר, תמונה של חתול, מאוורר תעשייתי עייף ואסייתי אחד חביב שבכלל לא ברור אם נכנס לפריים בטעות או בכוונה. יש תחושה שזה צולם ממש באולפן של ראטאטאט שהשקיעו בערך שקל וחצי בהפקת הסרטון, וזו כבר סיבה מצוינת לאהוב אותם.