אחד מכל שני חולים שאובחנו עם סרטן שלפוחית השתן הם מעשנים או כאלה שנחשפו לעישון פאסיבי. סרטן שלפוחית השתן הוא התשיעי בשכיחותו בעולם והחמישי בשכיחותו בישראל. בשנת 2018 אובחנו בישראל 1755 חולים חדשים עם סרטן שלפוחית שתן, מהם 1447 גברים (82.5%) גברים ו-308 נשים (17.5%), לפי הנתונים העדכניים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

איך מזהים סרטן שלפוחית השתן?

סימן האזהרה הראשון והנפוץ ביותר שמעיד על המחלה הוא דם בשתן. בכל מקרה של דימום בשתן, גם אם הוא חלף, מומלץ לערוך בירור מלא לאיתור הגורם לדימום ולשלילת סרטן שלפוחית השתן.

סרטן שלפוחית השתן מופיע במקור בשכבת התאים (תאי אורותל), המצפים את שלפוחית השתן מבפנים. עם גורמי הסיכון הנוספים להתפתחותו נמנים גם, חשיפה לכימיקלים במקום העבודה, זיהומים חוזרים בדרכי השתן וטיפול בקרינה באזור האגן. תסמינים נוספים שעשויים להעיד על קיומו הם: כאבים מקומיים, תחושות גירוי בשלפוחית השתן, או צריבה. כדי להימנע מבהלה מיותרת, חשוב לציין כי תסמינים אלו, מופיעים גם כתסמינים של מחלות אחרות בדרכי השתן, כמו דלקות או אבנים בדרכי השתן.

גבר מעשן (צילום:  Nopphon_1987, shutterstock)
צילום: Nopphon_1987, shutterstock

איך מאבחנים ומטפלים?

לאחר הופעתם של תסמינים מחשידים, ובראש ובראשונה דימום בדרכי שתן, יכלול האבחון בדיקת שתן לתאים סרטניים, בדיקת CT של מערכת השתן ובדיקת ציסטוסקופיה, שבה סוקרים את שלפוחית השתן באמצעות מצלמה. האבחון נועד לקבוע האם מדובר בגידול ממאיר ומה היקפו, לטובת התאמת טיפול אישי בהמשך.

כאשר מתגלה גידול בשלפוחית השתן, שלא חדר אל שריר השלפוחית, החולים עוברים ניתוח לכריתת הגידול בגישה אנדוסקופית (TURBT), כלומר באמצעות החדרת צינור עם סיב אופטי ומצלמה, דרך הנקבים הטבעיים שבגוף המטופל. במקרה של סרטן שלפוחית השתן, הניתוח נעשה דרך השופכה (צינור השתן). תאי הגידול המוסרים בניתוח נשלחים לבדיקה פתולוגית, לאבחון שלב המחלה ומידת האגרסיביות של תאי הגידול. בירור זה חשוב במיוחד, כי על בסיסו מחליטים על דרכי הטיפול.  

לאחר הניתוח נוהגים לטפל באזור הגידול בשלפוחית השתן, על ידי שטיפות מסוגים שונים, בהן: שטיפות כימותרפיה מקומיות, או שטיפות המכילות חיידק חי מוחלש (BCG) שמעורר תגובה מקומית של מערכת החיסון, כדי שזו תילחם בתאי גידול.

טיפולים חדשים מפחיתים את הסיכון לחזרת המחלה

כאשר המחלה חודרת גם לשריר שלפוחית השתן, הטיפול יהיה, על פי רוב, ניתוח לכריתת שלפוחית השתן ויצירת מעקף שמאפשר פינוי שתן אל מחוץ לגוף. טיפול נוסף הוא שחזור פנימי של השלפוחית – הליך מורכב יותר שאינו מתאים לכל החולים. בניתוח נרחב יחסית, מסירים גם את הערמונית בגברים ובנשים מסירים את הרחם, השחלות וחלק מהנרתיק. הניתוחים הללו אורכים, בד"כ, מספר שעות ומשפיעים גם על מערכת העיכול. הניתוחים נעשים כיום, גם, בגישה רובוטית, מבעד לחתכים קטנים בגוף.

גם כאשר כורתים את שלפוחית השתן במלואה, כאשר הסרטן חודר את שריר שלפוחית השתן, אחד משני חולים נמצא בסיכון לחזרת המחלה. כשהמחלה נשנית היא תהיה ממוקדת בשלפוחית השתן, או תופיע עם גרורות. עד לאחרונה, הטיפול היחיד שמנע בשיעורים נמוכים את חזרת המחלה לאחר ניתוח, היה טיפול בכימותרפיה. אבל תודות לטיפולים חדשים אימונותרפיים השתנו פני הטיפול במחלה.

בסל הבריאות האחרון נכלל טיפול שרותם ומגייס את מערכת החיסון של החולים להילחם בתאי הסרטן ולחסל אותם. התרופות האימונותרפיות פורצות הדרך, ניתנות לחולים שמחלתם חדרה לשריר ולאחר ניתוח לכריתת שלפוחית השתן. ממחקרים שנעשו עם התרופות, גם במרכזים רפואיים בישראל, נראה כי טיפול אימונותרפי, אחרי כריתת שלפוחית השתן, מוריד באופן משמעותי את הסיכון לחזרת המחלה, ומשפר את סיכויי ההישרדות ללא מחלה של החולים.

ד"ר דוד סריד, מנהל השירות לגידולי מערכת השתן במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ויו"ר החוג הישראלי לגידולי מערכת שתן ומין