סרטן שלפוחית השתן הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר. ד"ר מיכל צרפתי, מומחית לאונקולוגיה קלינית ומנהלת היחידה לגידולי מערכת השתן במרכז הרפואי שיבא, מציינת כי גידול זה שכיח יותר בגברים, לרוב מעל גיל 65 עם רקע של עישון, או חשיפה לחומרים שונים במהלך עבודתם.

התסמינים

אחד מתסמיני המחלה המשמעותיים ביותר, לדברי ד"ר צרפתי, הוא הופעת דם בשתן. כמו כן, תיתכן דחיפות במתן שתן או צריבה בעת השתנה. אולם, היא מציינת כי אלה עשויים להופיע גם במצבים אחרים, כמו למשל במקרה של ערמונית מוגדלת, או בדלקת של דרכי השתן, ומכאן החשיבות הרבה באבחון.

האבחון

ד"ר צרפתי מסבירה, כי בשלב הראשון, אנשים עם אחד או יותר מהתסמינים שתוארו, מופנים על ידי רופא/ת המשפחה לבדיקת שתן ולביצוע הדמיה של דרכי השתן על ידי בדיקת CT או MRI.

בשלב הבא, בהתאם לממצאים, אורולוג/ית עורכים בדיקת ציסטוסקופיה, שבה מחדירים מצלמה זעירה לשלפוחית השתן, במטרה להבחין במתרחש בה. ד"ר צרפתי מסבירה שאם אכן מאובחן גידול, הטיפול נעשה בניתוח TURBT. בניתוח כורתים את גידול השלפוחית, במהלכה מסירים את הגידול באופן אנדוסקופי ואוספים דגימה של הרקמות העמוקות של הגידול, כולל שכבת השריר, כדי לבחון האם הגידול חדר אותו.

במקרה שהגידול חודר שריר קיים סיכון מוגבר להתפשטות הגידול לכלי הדם ולמערכת הלימפה ולכן במקרה כזה, מבוצעת גם בדיקת PET CT לקביעת שלב המחלה. שלבי המחלה כוללים: שלב 1 – לא חודר שריר; שלב 2 – חודר; שלב 3 – מערב גם בלוטות לימפה, או איברים צמודים; שלב 4 – מחלה גרורתית שבה הסרטן התפשט לאיברים אחרים.

הטיפול

ד"ר צרפתי מציינת כי רוב המאובחנים בסרטן שלפוחית השתן מאותרים בשלב שבו הסרטן לא הספיק לחדור את השריר.  הטיפול העיקרי בהם מתמקד בכריתה אנדוסקופית, ובמרבית המקרים בטיפול מקומי כימותרפי או ביולוגי בתוך השלפוחית. טיפול זה נעשה במרפאה אורולוגית בטיפול יום, כלומר ללא צורך באשפוז. לעומת זאת, אם בפתולוגיה מתקבלת תשובה לפיה מדובר בגידול חודר שריר, הטיפול מורכב יותר ועל כן כל מטופל מוצג בישיבה של צוות מומחים רב תחומי, הכולל: אורולוגים, אונקולוגים, רדיותרפיסטים, אנשי דימות, אנשי רפואה גרעינית ולעיתים גם פתולוגים. "הצוות מקיים דיון על המטופל, בוחן את תוצאות הבדיקות, מצליב את המידע עם נתונים אודות מחלות הרקע של המטופל ומגבש תוכנית טיפול", מסבירה ד"ר צרפתי.

פרופ' זוהר דותן, מנהל המחלקה האורולוגית בשיבא מסביר, כי "הטיפול העיקרי בגידול חודר שריר כולל הסרה של שלפוחית השתן, בגישה פתוחה או רובוטית". לדבריו, "בחמש השנים האחרונות עוד ועוד מחלקות מבצעות ניתוחים רובוטים, וכיום כשני שליש מהניתוחים בשיבא נעשים בגישה זו, לרבות שחזור שלפוחית השתן". פרופ' דותן מסביר, כי "מדובר ביתרון המקצר את משך האשפוז ומקצר את תהליך ההחלמה". לדבריו, "מתן טיפול כימותרפי לפני הניתוח, מקטין את הגידול, מטפל במחלה גרורתית מיקרוסקופית ומשפר את התוצאות ארוכות הטווח של הניתוח".

המהפכה הטיפולית שמפחיתה את הסיכוי להישנות המחלה

"כאשר סרטן שלפוחית השתן חודר שריר, תאי סרטן מיקרוסקופיים עלולים לעבור לזרם הלימפה או הדם ולגרום לחזרה גרורתית של המחלה בתוך מספר שנים מהניתוח. על כן יש חשיבות של מתן טיפול כימותרפי טרום ניתוחי (נאו-אדג'ובנטי) על מנת לחסל את התאים הסרטניים ולמנוע את חזרת המחלה", מסבירה ד"ר צרפתי. "לשמחתנו כבר 15 שנה משתמשים בטיפול הנאו-אדג'ובנטי, שמשפר את הסיכוי להאריך חיים", מוסיף פרופ' זוהר דותן בהתייחסותו לטיפול הכימותרפי שניתן לפני הניתוח.

"לאחר הסרת השלפוחית הרקמה מעובדת במחלקה הפתולוגית, כך שניתן לקבל מידע על התגובה לטיפול הנאו-אדג'ובנטי. אם המחלה הגיבה היטב לטיפול, הסיכוי לחזרת מחלה נמוך מאוד. אם נותרה בשלפוחית מחלה חודרנית, הדבר מעיד על עמידות מסוימת של המחלה לטיפול ועל פרוגנוזה פחות טובה", מסבירה ד"ר צרפתי.

פרופ' דותן מציין, כי "עד לשנת 2021 לא היה טיפול משלים שניתן לאחר הכימותרפיה, ולכן חולים נאלצו לחיות עם החשש מפני חזרת המחלה. בשנה האחרונה הצטרף למלחמה בגידול טיפול חדשני אימונותרפי,  שמגייס את מערכת החיסון לפעול כנגד הגידול. הטיפול ניתן לחולים בסיכון גבוה לחזרת מחלה, גם לחולים אחרי טיפול נאו-אדג'ובנטי כימותרפי מקדים לניתוח וגם לחולי סרטן השלפוחית שלא קיבלו טיפול כימותרפי מקדים. טיפול זה מקטין באופן משמעותי את הסיכוי לחזרת המחלה", מסביר פרופ' דותן.

"מדובר בתרופה שמשמשת לטיפול בחולי סרטן שלפוחית גרורתי כבר מ-2016", מציינת ד"ר צרפתי. "במחקר גדול על כ-700 מטופלים בסיכון גבוה לחזרת מחלה, הטיפול הפחית את הסיכון להישנות המחלה ב-30% לעומת פלצבו (תרופת דמה). מרבית המטופלים סבלו מתופעות לוואי קלות של עייפות, בעיות עור קלות, שלשול או שיבוש בפעילות בבלוטת התריס, שניתנים לרוב לטיפול".

הבדיקה שמנבאת את אחוז הצלחת הטיפול החדשני

ד"ר צרפתי מסבירה, כי כדי להעריך את מידת הצלחת הטיפול, נהוג לבצע צביעה המכונה 1PDL. "מדובר ב'צביעה פתולוגית', שבאמצעותה ניתן לנבא את יעילות הטיפול בהפחתת הסיכון לחזרת המחלה. כאשר צביעה זו חיובית, היעילות מוערכת ב-45%". גם הבדיקה וגם הטיפול האימונותרפי המשלים נכללים וממומנים במסגרת סל הבריאות. בנוסף, ד"ר צרפתי מבהירה כי טיפול זה עשוי להיות יעיל במידה פחותה גם אצל חולים שתוצאת צביעתם אינה חיובית.

פרופ' דותן סבור, כי השנתיים האחרונות היו מאוד משמעותיות בתחום שילוב טיפולי האימונותרפיה בתחום סרטן שלפוחית השתן. "ידענו שאימונותרפיה יעילה במחלה גרורתית. לאחרונה אושרו מספר אינדיקציות לטיפול בחולים לא גרורתיים, הכוללים טיפול לאחר כריתת שלפוחית, המובילות לתוצאות ארוכות טווח משמעותיות עם פרופיל רעילות נמוך. אלה הן בשורות מעודדות למטופלים הרבים הסובלים מגידולים אלה".

"חשוב להדגיש, כי גילוי מוקדם מציל חיים. כל מצב של שינויים במערכת השתן מחייב אבחון, במיוחד אם מדובר בהופעת דם בשתן", מסכמת ד"ר צרפתי. "לחולים המאובחנים כיום עם סרטן חודר שריר יש סיכויי ריפוי מצוינים, בין היתר בזכות התקדמות הטיפול והשימוש בתרופות אימונותרפיות. שילוב מוחות של צוות מומחים רב תחומי מאפשר לקבל החלטות טיפוליות טובות ביותר למען כל מטופל".