מחרתיים תיכנס לתוקף תקנה שקובעת כי מעתה והלאה ייאסרו ייצור ומכירה של דודי שמש עם ציפוי פנימי העשוי ממלט, וזאת בשל היתכנות לזליגה של מתכות כבדות דוגמת עופרת וניקל אל המים. הימצאות עופרת במים עלולה להוביל למגוון בעיות בריאותיות.
לפי בדיקה שערך ארגון אמון הציבור ולפי הערכותיו, דוודים עם ציפוי מלט פנימי נמצאים כיום בכמיליון בתים בישראל — כמחצית מהדוודים בבתים בישראל בסך הכל — והמדינה לא מיידעת את הציבור כראוי בסכנות הפוטנציאליות או מנחה אותו כיצד לפעול.
לדברי מנכ"ל אמון הציבור, רונן רגב־כביר, "המספרים הם אומדן של אמון הציבור על בסיס הערכות של מומחים לשוק דודי השמש ונתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). משרד הבריאות, כמי שאמור להיות שומר הסף של הציבור, היה צריך לצאת במסר ברור לציבור שעלולה להיות בעיה בדוודים שבבית שלהם.
"צריך להיות קמפיין הסברה שמעדכן את הציבור שכדאי לו לבדוק כמה זמן קיים הדוד, ואם הוא בציפוי פנימי של מלט, וכן לצאת בהנחיות מדויקות ולומר בתוך כמה שנים מיום ייצור הדוד עשויה להיווצר בעיה באיכות המים בדוודים אלה. לא ייתכן שבמשרד הבריאות מעלים לדיון ציבורי את נושא העופרת במכונות הקפה, ובמקרה של מים בבתים הם נמנעים לצאת באמירה ברורה לציבור".
רגב־כביר מציג מכתב שקיבל מפרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, שבו כתב לו גרוטו: "אף שמשרד הבריאות לא היה מעורב בהכנת התקן עצמו, משהסתבר כי ציפוי המלט אינו נותן הגנה מספיק טובה לשמירה על איכות המים, המשרד תמך בשינוי התקן ופנה ביוזמתו למשרד הכלכלה כדי לקצר את לוחות הזמנים ביישומו — משלוש שנים לשנה".
משרד הבריאות התבטא בעבר בעניין הסכנה שבשימוש בדודי שמש בציפוי מלט, ואמר כי "התקן הישן של הציפוי לדוודים לא מספק הגנה טובה לאיכות המים, בעיקר בשל ציפוי שכבת מלט דקה, המתכלה מהר — ובכך עלולה לגרום לקורוזיה ולנדידת מתכות כבדות מחומרי המבנה של הדוד למים. השינוי בתקן מבוסס על סדרת התקנים הגרמנית ועל התקן האירופי, וכולל בעיקרו עדכון הדרישות בנוגע לציפוי המיכלים והסרת האפשרות לייצור מכלים עם ציפוי הגנה ממלט לסוגיו".
בתשובה לפנייה שביצע TheMarker השבוע למשרד הבריאות בנושא הובהר כי אין בכוונת המשרד לצאת בקמפיין הסברה לציבור: "דודי השמש אינם באחריות רגולטורית של משרד הבריאות. הסמכות לתקינתם נתונה למכון התקנים ולמשרד הכלכלה. בעבר התקיימו דיונים בין משרדי הבריאות והכלכלה בנושא תקן מחייב לדודי שמש, שבסופם התקבלה התוצאה הרצויה. מבירור שערכנו התגלה כי כבר כיום חלק גדול מדודי השמש עומדים בתקן החדש, שייכנס לתוקף ב–10 בפברואר 2017".
לפני כשבועיים הוציא הממונה על התקינה במשרד הכלכלה את ההודעה הבאה: "דודי שמש וחשמל שבהם הציפוי הפנימי עשוי ממלט — אסור לייצור, מכירה, יבוא או התקנה החל ב–10 בפברואר 2017". בהודעה לא מפורטות הסכנות האפשריות שבשימוש בדוודים אלה, ומצוין רק כי "ועדת התקינה במכון התקנים החליטה לא לאפשר עוד ציפוי במלט בדוודים, לצורך שיפור עמידות הדוודים בפני שיתוך (התבלות בדרך כימית; עד"מ) והארכת חיי השירות שלהם".
הבעיה קיימת בבתים ישנים וחדשים כאחד
הבעייתיות של דודי השמש בציפוי מלט פנימי עלתה לכותרות בעקבות כתבות שונות, לרבות בתוכנית התחקירים "כלבוטק". ב–2012 מכון התקנים התחיל לבדוק את הנושא, וביוני 2014 התקבלה החלטה בוועדת התקינה על שינוי התקן. מאז חלפו יותר משנתיים, כאשר שינוי התקן עצמו פורסם על ידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה באוגוסט 2015, והוחלט לתת ליצרנים של דודי המלט עוד שנה וחצי להיערך לשינוי. במשך זמן זה, היצרנים המשיכו למכור דוודים מצופי מלט באין מפריע.
"בעיית העופרת במים בבתים קיימת לא רק בבתים ישנים, מכיוון שגם בבתים חדשים משתמשים בדודי שמש עם ציפוי פנימי ממלט", הוסיף רגב־כביר. "לאורך השנים היה מצב הזוי, שבו המדינה איפשרה ליצרני הדוודים לצפות את גוף הפח במלט בעובי 1 מ"מ בלבד, בעוד שמדינות רבות בעולם אסרו כבר את השימוש בדוודים מצופי מלט, ואישרו רק שימוש בדוודים מצופי אמייל. גם לפני שאסרו בחו"ל את השימוש בדודי מלט, ניתנה אפשרות ליצרני הדוודים לצפות את גוף הפח במלט בעובי 10 מ"מ ומעלה ולא 1 מ"מ, כפי שמותר בישראל".
ממכון התקנים נמסר: "הכנת התקנים נעשית בוועדות תקינה ציבוריות, שבהן מיוצגים בעלי עניין שונים במשק. המכון אינו קובע את התוכן המקצועי של התקנים, אלא מספק תשתית מקצועית להכנתם, כולל סקירת התקינה הבינלאומית.
"הוועדה ביקשה לקבל דו"ח מומחה, וזה סקר את התקנים הלאומיים להגנה בפני קורוזיה במדינות שונות, בהיעדר תקן בינלאומי. לאחר דיונים ופרסום התקן לביקורת ציבורית — הוועדה סיימה את עבודת התקינה ביוני 2014 והעבירה אותה להמשך טיפול במשרד הכלכלה והתעשייה. הנושאים הנוגעים לכניסה לתוקף של התקן, אכיפתו והחלטות הנוגעות לדוודים שנרכשו לפני העדכון אינם נוגעים לתקן עצמו".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר: "ההכרזה בדבר שינוי התקן הרשמי פורסמה באוגוסט 2015. השנה וחצי שחלפה מאז ועד שהתקן ייכנס לתוקף היא פרק הזמן המינימלי שהיה דרוש ליצרני הדוודים להתארגן לשיטות ייצור שונות. הדרישה שלהם היתה אפילו לשלוש שנים של היערכות.
"עם העברת ההמלצה על שינוי התקן ממכון התקנים למשרד הכלכלה, מתחיל תהליך של היוועצות ציבורית, המחויב על פי חוק. במקרה הנדון התקיימו שני סבבי היוועצות, שלאחריהם אושר התקן".
בתשובה לשאלה כיצד התיקון ייאכף, נמסר: "מדובר בתו תקן חובה ועל כן הפיקוח ייעשה על ידי מכון התקנים באופן שוטף בתהליך הייצור, ובנוסף יחידת האכיפה של מנהל התקינה תערוך פיקוח מדגמי בשווקים".
בכל הנודע לדוודים בציפוי מלט שעדיין קיימים בבתים, נמסר כי "השינוי בתקן אינו חל רטרואקטיבית על דוודים קיימים. אין חובה להחליף באופן יזום את הדוודים שמותקנים בבתים. בינואר פורסמה בתקשורת הודעה לציבור על מהות השינוי, כולל האופן שבו הצרכן שרוכש דוד יכול לוודא מה סוג הציפוי בדוד.
"נציין עוד כי ככל הידוע לנו, בפרוטוקולים של ועדת התקינה לא קיים אזכור לטענה כי סיבת השינוי היא המצאות עופרת ומתכות אחרות במים הדוד. הסיבה הרשומה היא שיפור העמידות בקורוזיה ובהתאם — הארכת חיי הדוד".
עוד מסר המשרד כי אין בידיו מידע באשר לכמות הדוודים הקיימים בציפוי מלט וכמה דוודים בציפוי מלט נמכרו בזמן שחלף מאז שאושר שינוי התקן ועד לכניסתו לתוקף בסוף השבוע הקרוב.
פגיעה בתפקודי כליות ובמערכת הרבייה
באחרונה עלה נושא העופרת במים לסדר היום כאשר משרדי הבריאות והכלכלה הודיעו כי מצאו ריכוז גבוה מהתקן של עופרת בחלק ממכונות הקפה. המשרדים אף המליצו לכלל האזרחים להפחית בשתיית קפה ממכונות, ולנשים בהריון להימנע משתיית קפה ממכונות מוסדיות עד לתוצאות בדיקות נוספות.
במשרד הבריאות הסבירו את נקיטת משנה הזהירות בכך שחשיפה לעופרת עלולה לגרום למגוון של השפעות בריאותיות. בבוגרים, חשיפה לעופרת נמצאה כקשורה למחלות לב וכלי דם ולעלייה בלחץ דם. כמו כן, עופרת עלולה לפגוע בתפקודי הכליה ולפגוע במערכת הרבייה של נשים ושל גברים.
עוד נמסר כי האוכלוסייה הרגישה ביותר להשפעות של עופרת היא ילדים קטנים ועוברים. נמצא קשר בין חשיפה לעופרת לבין עלייה בסיכון להפלות, לירידה במשקלי לידה של תינוקות וכן לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים, למשל מנת משכל ויכולות למידה.
כפי שנחשף ב–TheMarker, בדיקות שערכו כמה יבואנים ויצרנים של מכונות קפה גילו עופרת גם במי הכניסה למכונות הקפה (מי הברז המובילים למכונות) בריכוז גבוה מהמותר. בתאגידי מים, כדוגמת תאגיד מי אביבים בתל אביב־יפו, סיפרו כי בחלק מהבדיקות שנערכו בבתי תושבים נמצאה עופרת במי הברז. במי אביבים קראו למשרד הבריאות לבדוק מחדש את מדיניות בדיקת המתכות הכבדות במים.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
עלייתו לגדולה של נתניהו, ונפילתו משם
תוכנית חדשה לשאטלים מחניון הנתיב המהיר
