ש', בשנות השלושים לחייה, סובלת מבעיות בגפיים. לקראת חתונתה היא החליטה לקנות זוג נעליים מיוחדות המותאמות למידתה ולצרכיה, ולשם כך היא הגיעה לחנות נעליים המתמחה בהתאמת נעליים לפי מידת הלקוח.
ש', סיכמה עם בעל החנות על מידת הנעליים שהיא צריכה ושילמה לו מקדמה של 600 שקלים. כעבור חודש ש' הגיעה לחנות מדדה את הנעליים וגילתה שאינן מתאימות לה בכלל.
"כשמדדתי את הנעליים גיליתי שהן לא במידה שלי. כשהתלוננתי בעל החנות סירב לעשות תיקונים", סיפרה. "הוא השאיר את הנעליים אצלו בחנות והבטיח לזכות את החשבון שלי, אבל לא רק שהנעלים נשארו אצלו- הוא גם לא החזיר לי את הכסף".
ש' הגישה תביעה נגד בעל החנות לבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים. היא דרשה פיצוי של 4,500 שקלים וחשפה בבית המשפט כי נאלצה להתחתן כשהיא יחפה.
מנגד, בעל החנות הגיש כתב הגנה בו טען כי הוא אכן מוכר נעליים בהתאמה אישית, אך בחנות שלו תלוי שלט שביטול הזמנה כרוך בתשלום של 250 שקל עם זיכוי לשנה.
"אני סיפקתי לה את הנעליים שביקשה. היא פשוט בחרה להתנער מההזמנה ולהתחמק מתשלום. פרקטיקה ידועה אצל כלות", טען בעל החנות. הוא הודה שהנעליים נשארו אצלו בחנות.
לדברי ש', היא לא ראתה שתלוי שלט כזה בחנות.
הרשם הבכיר אדי לכנר שדן בתביעה יוצאת הדופן קבע שלא מדובר בביטול הזמנה אלא בהפרת הסכם אשר מזכה את התובעת בביטול והשבה ולאור עיתוי הזמנים (הכוונה לחתונתה) גם בסעד של פיצוי כספי. הוא דחה את טענות בעל החנות לפיה ש' התחרטה על ההזמנה ושמדובר בדבר שכיח אצל כלות.
לדבריו, בעל החנות לא עמד בהתחייבותו לספק ל-ש' את הנעליים שביקשה ממנו ולמעשה גרם לה לעוגמת נפש שעה שהתהלכה יחפה בחתונתה.
לבסוף, הרשם החליט לקבל את התביעה וחייב את בעל החנות לשלם לכלה היחפה פיצוי של 4,500 שקלים. הוא ציין בפסק הדין כי מדיניות ביטול ההזמנה אינה סבירה בעיניו. "הנתבע (בעל החנות) החליט על דעת עצמו להשאיר את הנעליים בחנות ומנע מהתובעת להוכיח כי הנעליים לא תואמות למידותיה וצרכיה הפיזיים", ציין הרשם בפסק הדין.