מה הטיעון שלכם?
בלי טלפונים עד גיל 11. בלי סמארטפונים עד גיל 13. בלי אינטרנט בטלפון שלך עד גיל 13. בלי רשתות חברתיות עד גיל 15. טוויטר וטיקטוק צריכות לחכות עד גיל 18.
אלה ההמלצות של הוועדה שמינה נשיא צרפת עמנואל מאקרון להתמודדות עם נזקי השימוש הגובר של ילדים בטכנולוגיה. אתם מכירים: קשיי ריכוז, קשיי שינה, עודף משקל, דכאון ודימוי עצמי נמוך.
נשמע לכם קיצוני? מה שקיצוני זו המציאות. ואם יש לכם טיעון נגד כבר משקל להמלצות הוועדה, אשמח לשמוע.
היא לא הלכה לים
כשנמאס לי לחתור וכבר אין לי אוויר, אני בוהה שוב בכיתוב על הקיר במכון של נמרוד:
It doesn’t get easier
you just get better
השבוע נפלה עלי משקולת 100 קילו: המשפט הזה זה נכון גם ב-AI.
רבים עדיין מתפעלים מאיך שזה מקל עליהם את החיים. לפני כמה שבועות סיפרה סטודנטית בקורס שלי ל-MBA שהיתה אמורה להכין תוכנית שנתית לשימור לקוחות. במקום לעבוד עליה שבועיים, היא כתבה אותה עם GPT ואז השקיעה שעה בתיקונים וזהו, מוכן. באותו רגע נראה שהכל נהיה קל יותר.
מה זה אומר? שאת השבועיים הבאים היא בילתה בים?
ממש לא. אני מקווה בשבילה שהיא ניצלה את שאר הזמן כדי לשפר את המשימות והיכולות האחרות שלה, כי זה מה שהמתחרים שלה עושים.
הקצב הסילוני של החידושים כן מייצר יותר רגעים שבהם יש כלי שאחרים עדיין לא מכירים, ואתה יכול לעשות פתאום במהירות ובקלות משהו שעדיין נחשב לאיטי, קשה ויקר. זה ארביטראז' שמטבעו להיסגר.
קצב הטכנולוגיה הגובר מייצר יותר ויותר רגעים כאלה. בטכנולוגיות המהותיות הפערים ייסגרו, וכדי לשמור לעצמך על הפער, ולשלב כלים חדשים בעבודה - את צריכה לחפש את הכלים החדשים כל הזמן, לבדוק אם הם טובים, ללמוד להפעיל אותם, להבין איך משתנים תהליכים סביבם, מה עושים היריבים שלך, ואיך לשנות את ההתמחות הייחודית שאת מביאה לעבודה.
בקיצור, עד עכשיו קיבלנו עוד ועוד טכנולוגיה, ואף אחד לא עובד פחות. אנחנו רק מייצרים הרבה יותר.
עוד כותרות
- ל-ChatGPT מתווסף עכשיו זיכרון שבו אפשר לשלוט. כלומר: הנה הדברים שאני רוצה שתזכור בתשובות הבאות - סגנון, שפה, מידע חשוב עלי. עוד סיבה לשלם את ה-20 דולר בחודש.
- לקלוד, אלוף העולם בעברית, יש אפליקציה לאייפון וגם יכולת לקנות חשבון של עבודה בצוות של עד חמישה אנשים תמורת 30 דולר בחודש.
- ג'מיני התחבר סוף סוף לשירותי גוגל השונים: ג'ימייל, מפות, טיסות, מלונות ועוד. אפשר לבקש בחיפוש אחד להביא מידע מהשירותים הללו, למשל כשמתכננים טיול.
- גוגל עומדת להשיק כלי שמייצר סרטונים, רילז וסטוריז. נראה מבטיח מאוד, וסכנה להרבה סטארט-אפים שמציעים את זה השירות הזה היום. (תודה לגיל ספיר אלוף הצ'אטבוטים על העדכון!).
- אם אתם עוד לא מציירים עם מכחול ה-AI הכי יפה בשכונה, מידג'רני, אז רק שתדעו שהחסם הכי מרגיז שלהם הוסר כמעט לגמרי: התפעול דרך דיסקורד. מי שכבר עשה ("ג'ינרט") יותר מ-100 תמונות יכול להשתמש בממשק החדש הפשוט והקל. אם עוד לא עשיתם, למה אתם מחכים.
90% מהעובדים פוטרו
"איפה זה מפתיע אותך?" שאל ביל וויטאקר, מגיש 60 דקות ב-CBS, את ג'נסן הואנג מייסד ומנכ"ל אנבידיה, בכתבה שהוקדשה השבוע לו ולחברה שבנה.
"בגילוי תרופות ובתכנון חומרים חזקים וקלים יותר", אמר הואנג. השבבים של אנבידיה עוזרים לחברת Generate Biomedicine לגלות ולפתח תרופות מבוססות פרוטאין שמיועדות להילחם בסרטן, באסטמה ובקורונה. הם עוזרים לחברת קיובריק לייצר סטים לקולנוע בשניות בעזרת AI. בחברת Figure מייצרים איתם רובוטים מטורפים ביכולות שלהם. צירפתי כאן הדגמה לפני כמה שבועות: אפשר לבקש מהרובוט להגיש לך אוכל בריא מתוך קערת של פירות וחטיפים. הוא מבין מיד מה ביקשת ומגיש לך את התפוז. "אפשר יהיה לשווק מיליארדים כאלה בעשורים הקרובים", אמר המנכ"ל ברט אדקוק בלי למצמץ.
מה עם העובדים? שאל וויטאקר את ג'נסן. "כשחברות נהיות יותר פרודוקטיביות, רווחיהן עולים. ראית פעם חברה שנהיית רווחית יותר ולא שוכרת יותר עובדים"? רגע רגע.
שווה לעצור בנקודה הזאת. לא ראינו עדיין, אבל זה לא אומר שלא נתחיל לראות. כל יום אני שומע על עוד חברה שפיטרה 90% מאנשי התמיכה והשירות והחליפה אותם ב-AI, ועכשיו היא מרוויחה יותר. לפני כמה שבועות ציטטתי כאן את משל האוזמפיק של פרופ' סקוט גאלווי, שהבחין שחברות כמו מטא הצליחו לעשות בדיוק את זה: להרוויח יותר ולפטר עובדים באותו זמן. גאלווי מעריך שבינה מלאכותית היא זו שמאפשרת להן לעשות בדיוק את זה.
הואנג מגיש את מעבד ה-AI הראשון של החברה לאלון מאסק, אז ממייסדי OpenAI, שעליו יפותח מה שאנחנו מכנים היום GPT. מאז, כמו שאומרים, הכל היסטוריה.
עם כל התועלות המטורפות של בינה, ולמרות ההרגעות בדבר נחיצותם של בני האדם, גם הואנג מודה שהוא מרגיש התרגשות ופחד מהלא נודע.
הרגע שבו נגמרת הכתבה הוא הרגע בו התפקיד של עיתונאים, חוקרים ומנהיגים אמור להתחיל: לנסות לתאר ככל האפשר את סכנות הלא נודע הזה, ולחפש דרכים להיערך אליו. אני שומע שבפורומים הפנימיים של מאיירים האווירה - סוף העולם. זה מגיע למוסיקאים וליוצרי וידיאו עכשיו. אבל זה עוד כלום ליד הסכנה הזאת: מה אם בינה מלאכותית תחליט לחסל דווקא אותך? תמשיכו לקרוא.
"רגע אופנהיימר"
כלי טיס קטלניים ובלתי מאויישים, מערכות קבלת החלטות שמחליטות את מי לתקוף ומתי, לעתים עם מעט מאוד בקרה אנושית אם בכלל - שדות הקרב הפעילים היום, ובעיקר באוקראינה ובעזה, הפכו לשדות ניסויים "על רטוב" למערכות נשק שמופעלות יותר על ידי טכנולוגיה ופחות על ידי בני אדם.
נציגי 100 מדינות התכנסו השבוע בווינה כדי לדון ביכולת לשלוט במכונות הללו באמצעות חוקים ורגולציה. "בקרוב נאבד שליטה על הדור החדש של מערכות נשק המונעות על ידי בינה מלאכותית" - הזהירו שם. ההקבלה למניעת נשק גרעיני היא כמעט בלתי נמנעת. שר החוץ האוסטרי, אלכסנדר שלנברג, טוען שאנחנו ב"רגע אופנהיימר של דורנו", כשהוא מתייחס לרוברט אופנהיימר, אחד המדענים שחתומים על פיתוח פצצת האטום - לפני שהפך לפעיל בולט בתנועה למניעת התפשטות הנשק הגרעיני.
וזה הרגע שאנחנו בישראל מושכים כתפיים ואומרים, מה הבעיה. הטכנולוגיה בצד שלנו לא? אם עוד לא קראתם את התחקיר על השימוש של צה"ל ב-AI במלחמת "חרבות ברזל", הוא מחכה לכם כאן. יש לא מעט בעיות שצריך לפתור. שנית, לא לעולם חוסן. לחיזבאללה כבר יש רחפנים תוקפים. יהיה לו גם AI. "רק אחרי שהטכנולוגיות יהיו נגישות לארגונים לא מדינתיים ואולי גם לטרוריסטים, המדינות ייאלצו לנסח כללים חדשים", ניבא ארנולדו טינוקו, שר החוץ של קוסטה ריקה.
כך הפסדנו את הסיפור
אם גם אתם עדיין בשוק על איך ישראל הפסידה את הסיפור העולמי סביב חרבות ברזל, תתעודדו: אנחנו לא לבד. גם פרופ' סקוט גאלווי, מהאנשים החכמים והמעניינים של דורנו, המום מזה. בכלל, הוא עובר סביב המלחמה מהפך שלם. מאדם שהעדיף לא לדבר על הקשר שלו ליהדות ולישראל - הוא שוקל לעבור לתל אביב, מזועזע מהאנטישמיות הסמויה שדולפת עכשיו מכל חור בארה"ב, ואבל על איך שישראל הפסידה את הסיפור. להאזנה כאן.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן