איתי אנגל: "סוריה המדינה המסוכנת ביותר"

התקשורת האמריקאית תוהה מתי תתרחש התקיפה | צילום: חדשות 2 בזמן שארה"ב ומדינות המערב נערכות לפעולה צבאית בסוריה, אנחנו שומעים פחות ופחות דיווחים אמינים מתוך השטח. מצד אחד, הכוחות המורדים מפיצים סרטונים ותמונות המוכיחות שימוש בנשק כימי ומצד שני, השלטונות מציגים תמונה של "הכל בשליטה". מה שהיה יכול לשנות את המצב ולהביא דיווחים אמינים יותר, זה כמובן עיתונות חופשית שעושה את עבודתה ומדווחת מאיזור הלחימה. אבל מאז שפרצה הלחימה בסוריה רק עיתונאים בודדים הצליחו להיכנס למדינה ולא מעט מהם אף שילמו בכך בחייהם.

לכן לא פלא, שבעוד הפרשנים האמריקנים הפסיקו לתהות האם תהיה מתקפה, אלא מתי וקוראים לנשיא ארה"ב ברק אובמה לצאת לתקיפה, מעט מאוד ידוע על מה שבאמת מתרחש שם. בשלב הנוכחי עיתונאים שרוצים לדווח על המתרחש מסוריה יכולים לדווח רק מביירות בלבנון, או מגבול סוריה בירדן, טורקיה או לבנון. האמיצים במיוחד, ייכנסו באופן לא חוקי למדינה, כשלרוב חציית הגבול לסוריה תתבצע בעזרת קשריו של העיתונאי עם אנשי המורדים הסורים או גורמים מקומיים אחרים. בניו יורק טיימס, למשל, אפילו לא ניסו לשלוח כתב. עורך העיתון, ג'ון קהאן, אמר השבוע בראיון להאפינגטון פוסט, כי אין לעיתון כתבים שמסקרים מדמשק, "אנחנו עובדים עם עיתונאים פרילנסרים בסוריה שעוזרים לנו בהשגת המידע" ומודה שהסיקור מסוריה לא פשוט בשל הקושי הרב להיכנס למדינה.  

הממשל הסורי מכחיש כל שימוש בנשק כימי | צילום: יו טיוב

"חוסר הוודאות העצום גורם לחוויה להיות הרבה יותר מפחידה"

איתי אנגל, כתב "עובדה", שביקר בכל אזורי המלחמה המשמעותיים בעולם, הינו הכתב הישראלי היחיד שדיווח מסוריה. אנגל הוברח לסוריה דרך גבול טורקיה בדצמבר 2012 יחד עם אמיר תיבון ונפגש עם המורדים הסורים. אנגל מודה שסוריה היא מדינה מסוכנת יותר מכל מדינה אחרת שסיקר עד כה. "הסכנה מאוד מאוד גדולה גם מבחינת הסיכוי להיהרג מהמלחמה וגם מקרי החטיפות וההוצאות להורג הן רבות. אני איבדתי את שני חבריי העיתונאים: רמי אושליק, הצלם הטוב ביותר שהכרתי, היינו ביחד בכיכר תחריר וג'יימס פולי שנחטף ומאז לא ראו אותו יותר.

איתי אנגל, הכתב הישראלי היחיד שדיווח מסוריה | צילום: אמיר תיבון, עובדה "חוסר הוודאות העצום גורם לחוויה להיות הרבה יותר מפחידה. הבעיה הגדולה שעומדת בפני עיתונאי שנמצא היום בסוריה היא שהוא פשוט לא יודע מול מי הוא ניצב, הכול יכול להשתנות בגבעה הקרובה שלידך", אומר אנגל. "אנחנו נפגשנו עם קבוצת מורדים אחת והעיתונאי ג'יימס פולי שהיה 2-3 ק"מ מאיתנו היה עם קבוצת מורדים אחרת מקבוצת ג'באת אל-נוסרה ונחטף".

סכנה נוספת, מלבד האי ודאות, לדברי אנגל, היא השליטה המצויינת של הסורים במדיום המקוון, "עד לא מזמן אף אחד לא ידע מי זה איתי אנגל מישראל, היום בלחיצת כפתור, הם רואים מי אני ומטעם מי הגעתי". אנגל מספר כי עד כה ניסה לשמור על אנונימיות והצליח להסתובב במדינות אויב רבות. "כיום האינטרנט הפך לכלי נשק עבורם והם הפכו לגאונים בתחום דבר שיכול לפעול לרעתי וכנגד כל עיתונאי אחר", הוא מדגיש.

"זאת כמעט התאבדות"

הפחד הגדול, החשש מחטיפה וסכנת החיים גורמים למערכות העיתונים לשלוח מעט מאוד כתבים שידווחו משטח האש בסוריה. "המערכות פוחדות לקחת סיכון ולכן רב העיתונאים שנמצאים כרגע בסוריה הם פרילנסרים", הוא מוסיף. חלק מהעיתונאים הפרילנסרים עובדים בניגוד לנורמות העיתונאיות ולעיתים הינם חסרי אחריות בשל רצונם להשיג את הסיפור ולברוח. "לעיתים מתבצעת פגיעה באתיקה העיתונאית אבל זוהי שליחות חשובה, לפחות יש מי שנמצא בשטח ומסקר", הוא מדגיש.

בעיות נוספות בסיקור ובהצגת תמונה מלאה מתרחשות כאשר עיתונאים שמודעים לסכנות מתמקדים באזור סיקור אחד מאוד מצומצם. "עיתונאים רבים מעדיפים להישאר באותו מקום, למרות שהעבודה העיתונאית היא לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה". אבל בסוריה זה בלתי אפשרי "זאת כמעט התאבדות", הוא מסביר.  

למרות שמדובר בשליחות קטלנית ועיתונאים רבים מתקשים להיכנס לארץ מלחמה ולסקר מהשטח אנגל מאמין שהעיתונאים חייבים לעשות זאת:  "בעייני זה נורא אם בסוריה או בכל מקום אחר בעולם לא יהיו כתבים שיסקרו מהשטח ונשאיר את הבמה לפרשנים שאמנם מבינים בתחומים רבים אך לא היו בשטח מעולם ופגשו את האנשים והביאו את סיפורם בגוף ראשון".

סכסוך הדמים בסוריה גבה את מותם של עיתונאים ברחבי העולם שסיכנו את חייהם בעת העבודה העיתונאית. לפי הועדה להגנת עיתונאים, במהלך שנת 2012 נהרגו 28 עיתונאים בסוריה. החשש מסיקור ישיר מסוריה גדול בשל האפשרות וגם הסיכון הכרוך כתוצאה מחטיפת עיתונאים. העיתונאי, ריצ'ארד אנג'ל, כתב החדשות של רשת NBC היה מוחזק בשבי במשך 5 שנים ושוחרר בחודש דצמבר האחרון. אנג'ל סיפר כי חוטפיו היו תומכיו של הנשיא  אסד ותכננו להעביר אותו לאזור שנמצא בשליטת אנשי חיזבאללה.