עמוד הפייסבוק הפופולרי של "האקדמיה ללשון העברית" הצליח להרגיז לא מעט גולשים וגולשות, בין היתר סופרות ישראליות שתהו על הרלוונטיות של הגוף האחראי על השפה העברית. בשונה מהפוסטים הקלילים יחסית שעולים בעמוד ושמתייחסים להיבטים שונים של השפה, כמו גם למילים חדשות שמתעדכנות כל הזמן, אתמול (ד') עלה פוסט שמתייחס ל"נקודה המגדרית" ושקבע כי "הכנסת נקודות או לוכסנים בתוך המילה אינה לפי כללי הכתיבה ויש למצוא דרכים אחרות למבקשים ולמבקשות להדגיש נוכחות של נשים".
בפוסט אף צויין כי "אין זה תפקידה (של האקדמיה) להכשיר צורות המנוגדות למבנה הלשון או משנות את דקדוקה", וכי יש דרכים אחרות "להדגיש ולהבליט את נוכחותן של נשים בדיבור ובכתיבה". לצד תגובות שצידדו בהחלטה ש"עושה סדר" לטענתן, מאות ואלפי תגובות יצאו נגד הקביעה בטענה שהיא לא רלוונטית, לא מתחשבת ואף פוגענית: "אויש נו, תנוחו. אתן.ם לא רלוונטיות.ים יותר".
היו גם תגובות מנומקות יותר כמו זו של אישה שעובדת בתחום: "אז מסתבר שלא שאלתי אתכןם! אין לכם שום סמכות, אני מתרגמת כבר 20 שנה ומסתבר שלנשים ולאנשים א-בינאריות מגיעה נראות. גולש נוסף תהה מה הפתרון: "איזו רשומה מבאסת. בתור גוף שמגדיר את עצמו אקדמי, הייתי חושב שתמצאו לנכון לחשוב על פתרונות יותר חדשניים לנושא מאשר להגיד בעיקר מה לא. כפי שציינתם, שפה היא דבר שמתפתח בהתאם לדוברים אותה, ואולי הגיע הזמן שאתם בתור גוף רשמי לנושא תפקחו עיניכם לשינוי שמתרחש מסביבכם, ותספקו את המענה הנכון".
הדיון גלש לקבוצות פייסבוק נוספות שמתעסקות בספרות ובשפה העברית וגם מספר סופרות ישראליות אמרו את דעתן בסוגיה. "אם לבני האדם חשוב לתקשר הם יתקשרו. אם בא להם להשתמש בסלנג הם יעשו זאת עם או בלי אישור של גוף כזה או אחר. אם בא להם לשתוק ישתקו", כתבה הסופרת מיה טבת דיין והוסיפה כי: "גם אם אלף טקסטים ייכתבו ב'שפה תקנית', השפה המדוברת תמשיך לשאוף לצאת מהגבולות. זה מה שיפה בשפה – שהיא חיה ונושמת".
גם הסופרת מעין רוגל התייחסה בציניות לנושא בעמוד הפייסבוק שלה וכתבה: "א.נשים יקירומ.ות, כותבותים וסופרימות, א.נשי שיווק ויח"צ, עצרו הכל, קחו הכל אחורה, התעלמו בבקשה ממשהו שממילא נמצא בשטח וקורה גם אם כל העולם ואשתו (או בעלו) יעמדו על רגליהם האחוריות, ותפסיקו עם זה! זה מסרבל!"