האם גבר אלים יכול להשתקם? השיח המקצועי העדכני טוען שבהחלט כן, ופסיקה מעניינת שנעשתה לאחרונה תומכת בעמדה הזו. השופט שי ברגר גזר על גבר צעיר ממרכז הארץ שתקף את בת זוגו עונש קל של שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בנוסף לתשלום פיצוי של 2,500 שקלים לבת זוגו - בטענה שהנאשם הראה פוטנציאל לשיקום משמעותי.
לפני כשנה וחצי נפשו בני הזוג באילת, כאשר ויכוח קולני ביניהם בעת הליכה בטיילת הפך לתקיפה אלימה. עדי ראייה מסרו שראו כיצד הגבר דחף את האישה בכוח והמשיך להכות אותה גם לאחר שנפלה על הארץ. לפי כתב האישום, אחד מעדי הראייה לתקרית תיאר כי אחרי שהבעל תפס את אשתו הוא "משך בעוצמה רבה בשערותיה, הצמיד את ראשה לחזה - ולא הרפה עד שכמה אנשים שנכחו במקום חילצו אותה ממנו".
האישה נפצעה באורח קל, ולשכת התביעות במשטרת מרחב אילת הגישה כתב אישום נגד הבעל בגין תקיפה. לאחר שהתברר שיש לנאשם עבר פלילי בעבירות אחרות שעליהן כבר ריצה עונשי מאסר, דרשה התביעה להחמיר עימו ולהפעיל כלפיו עונש מאסר של שמונה עד 20 חודשים.
שירות המבחן המליץ לבית המשפט שלא לגזור עונש מאסר בפועל על הגבר, כיוון שהוא עובר הליך שיקום, מגיע באופן עקבי לקבוצה טיפולית בתחום האלימות הזוגית, לוקח אחריות על מעשיו וכיום רמת הסיכון שלו כלפי המתלוננת נמוך.
בגזר הדין קבע השופט שי ברגר כי לא נגרם נזק פיזי למתלוננת, ולכן מדובר במקרה של "השפלה ועלבון" היות והוא התרחש במקום ציבורי לעיני כל. השופט התחשב בהליך השיקומי שעבר הנאשם ובעובדה שהקשר בינו לבין המתלוננת נותק, וגזר עליו עונש קל באופן יחסי. "לשאלת הסטייה ממתחם העונש ההולם: רשאי בית המשפט לסטות ממתחם העונש ההולם מחמת שיקולי שיקום. היינו אם הנאשם השתקם או אם קיים סיכוי שהוא ישתקם... אין חולק כי העבירה שביצע הנאשם הינה חמורה ועל בית המשפט להעביר מסר מוחשי וברור כנגד כל מי שביצע עבירות אלימות. יחד עם זאת יש לערוך איזון בין האינטרס הציבורי בהרתעה והגנה על ביטחון הציבור וההכרח להילחם ביד קשה בעבירות אלו, לבין האינטרס האישי של הנאשם".
במקום כליאה לעבור למודל של שיקום
האם מאסר הוא באמת האפשרות הטובה ביותר במלחמה באלימות של גברים כלפי נשים? גורמי המקצוע המטפלים בגברים אלימים מבקשים לקחת בחשבון את התוקף כפרמטר שחייבים להתייחס אליו באופן הוליסטי ואפילו הומאני. תוקפנות היא בדרך כלל תוצר של מתח רגשי שאינו מוצא פורקן במילים - ולכן מתפוצץ בהתנהגות פוגענית, ומכאן שחינוך בנים צעירים לבטא את עולם הרגש שלהם יכול לתרום להפחתה ניכרת של התופעה מיסודה.
"רוחב התופעה, העלות הכלכלית של הענישה אל מול עלות הטיפול ואחוזי הפשיעה החוזרת של אסירי אלימות במשפחה מחייבים שינוי מגמה"
שראל אוחיון, המחלקה לקרימינולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר אילן
ד"ר קרן גואטה, ראשת המחלקה לקרמינולגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן, מסבירה כי בניגוד לתפיסה שלנו שמאסר או ענישה הם גורם הרתעה - המחקר יודע דווקא אחרת. "אנחנו יודעים שאדם שאשתו מודיעה לו שהיא עומדת לעזוב אותו והוא חש שאיבד את כל עולמו לא יורתע ממאסר או מכל עונש אחר. זה לא אומר שלא צריך להעניש, אלא לחשוב מה בנוסף לענישה יכול להרתיע גברים".
הסיבות לתופעת האלימות מגוונות. גברים יכולים להגיע לאלימות בעקבות רקע תרבותי (רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה, לדוגמא), בעקבות התמודדות לא טובה עם טראומות עבר ואפילו בגלל הפרעה פסיכופתית. "אין מרכיב יחידני במרכז התופעה, ולכן גם המענים הטיפוליים צריכים להיות מגוונים", סבור שראל אוחיון מהמחלקה לקרימינולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר אילן, "רוחב התופעה, העלות הכלכלית של הענישה אל מול עלות הטיפול ואחוזי הפשיעה החוזרת של אסירי אלימות במשפחה מחייבים שינוי מגמה. במקום ענישה, כליאה וגמול, יש לעבור למודל של שיקום, החלמה, חינוך ומניעה".
אילו פתרונות מציע אוחיון? "תקצוב, קידום והרחבת המענים הטיפוליים המסופקים בקהילה, חלופות מאסר ובמקביל מענים לקורבנות, כמו גם המשך החינוך וקידום המודעות. אנו צריכים כחברה שיהיה ביוש כלפי מעשי אלימות, אך לא כלפי השתתפות בטיפול".