גבר מחטיף לגבר אחר על שפגע ברגשות אשתו. נשמע לכם סצנה מוכרת מסרט? מהמציאות? זאת הסצנה שהתרחשה בטקס האוסקר היום לפנות בוקר בשידור חי, כשמנחה הטקס כריס רוק העליב את השחקנית ג'יידה פינקט סמית', כאשר התבדח על הקרחת שלה. כתגובה בן הזוג שלה והשחקן וויל סמית', שזכה בפרס השחקן הראשי על תפקידו ב"משפחה מנצחת", קם ומול כל הקהל 'החטיף סטירה' למנחה האירוע.

מה אנחנו יכולים ללמוד על החברה שלנו מהאירוע הזה?

  1. אנחנו עדיין חושבים שזה התפקיד של הגבר

    מחזה זה - שהתרחש לעיני כולם, והלגיטימציה שהוא מקבל בעצם העובדה שהמנחה לא הגיש תלונה למשטרה, הקהל לא עזב והטקס המשיך כסדרו – מראה שהתסריט שעדיין יש לנו של "משפחה מנצחת" הוא כזה של גבר שתפקידו להגן על אשתו.
  2. זה מה שנקרא סקסיזם אבירי

    התפיסה החברתית הסטריאוטיפית לפיה אישה לא יכולה להגן על עצמה, וכשאישה נפגעת לבן זוגה יש זכאות להגן עליה ולהחטיף לגבר אחר – עדיין חיה ונושמת. גישה זאת היא סממן מובהק של סקסיזם אבירי, שגורם לתפיסה המעוותת לפיה כבוד האישה הוא כבודו של הגבר או של "בעלה".
  3. האישה היא בכל זאת קניינו של הגבר

    האירוע הזה לא מפתיע כשאנו עדיין משתמשים ומשתמשות בשגרה במילה "בעל", שנותנת אף היא לגיטימציה להתנהגות כזאת. הרי האישה – לפחות על פי השפה והדת – היא קניין של הגבר, ולכן פגיעה באישה היא פגיעה בקנינו של הגבר עליו הוא זכאי ואף נדרש להגן. תופעות דומות לכך הן "רצח על כבוד המשפחה" או נכון יותר "רצח על כבוד הגברים במשפחה". הגיע הזמן כחברה לשנות ולשים סוף במיידי לגבריות רעילה מסוג זה.

    >> "אם האישה היא הרכוש של הגבר ומישהו נוגע בה, אז הוא יתקוף אותו. זה קונספט דפוק"
  4. גבריות לא חייבת להיות אלימה

    לפני מספר שנים יצאה פרסומת מצויינת לכלי הגילוח של ג'ילט. בפרסומת נראו גברים שעוצרים גברים אחרים, חברים שלהם, מלהטריד נשים במחמאות, שריקות והצקות ברחוב או מלהכות ולהשתמש באלימות. הפרסומת, שהעבירה מסר של גבריות אחרת, עוררה תרעומת של גברים שהחרימו את החברה והפסיקו לקנות את חומרי הגילוח של ג'ילט בטענה שהחברה משמיצה את הגברים והגבריות. גברים רבים אחרים דווקא הזדהו עם הפרסומת וטענו שהגיע הזמן שגברים ייקחו אחריות על התנהגויות של גברים אחרים ויפעלו נגד "גבריות רעילה", נגד חינוך אבהי לגבריות מסוג זה ונגד התנהגויות פוגעניות של גברים כלפי נשים וכלפי גברים אחרים.

  5. יש עוד תקווה

    אני מקווה שכמו שחברת ג'ילט גילתה את האומץ לשלם מחיר ולקדם גבריות אלטרנטיבית – גם ארגונים נוספים, חברות ואנשים יגלו אומץ לשנות ולשים סוף לגבריות הרעילה ולגבריות של סקסיזם אבירי, ולייצר תרבות בה יש מקום לנשים להגן על עצמן באופן ראוי, כעומדות בזכות עצמן ולא כקניין, ולגברים לעודד גבריות של הקשבה, חמלה, סובלנות ופגיעות.

 

פרופסור רונית קרק היא ראשת המגמה החברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת מסלול "מגדר בשטח" לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת מנהיגות ומגדר בהקשר הארגוני, פסיכולוגית ויועצת אירגונית שעובדת עם חברות במשק על גיבוש אסטרטגיה לקידום מגוון ושוויון מגדרי