תמונה ראשונה: אישה כבת 50, לבושה במיטב בגדיה נעה במהירות באולם. אנשים נמשכים אליה מכל עבר. ברכות מופרחות לאוויר, נשיקות מרפרפות על לחיים. היא קורנת אמנם, נראה שזהו ערב מיוחד עבורה, אך דבר מה מעיב על המראה האוטופי. בין מזל טוב לנשיקה היא נראית מוטרדת, מוסחת. מתקבצים סביבה מכל עבר, מראים לה פתקים עם מספרי שולחנות. היא מציצה ברשימות שלא משות מידיה כל הזמן הזה, ומפנה את השואלים לכל רוחות האולם. מצחה כבר מבריק מזיעה. היא חשה כיצד הערב המרגש בחייה – בנה מתחתן היום – הופך לסיוט.
תמונה שנייה: זוג בבגדי חתן וכלה מסיימים את הסלואו המסורתי. הפנים שלהם אומרות הכל: הלחץ בשעות שקדמו לשנייה שבה נשברה הכוס, האקסטזה במסיבה, האהבה מהחברים, גאוות ההורים – כל אלה דומה שהתנקזו לרגע הזה שבו האושר והאופוריה מרקיעים שחקים. שניות אחר כך, בחיוך שאינו סר, הם מתחילים להיפרד ולומר דברי תודה חטופים למי שהגיע ונשאר עד הסוף. גם מנהל האירוע מגיע, מחייך. שואל כבדרך אגב מתי יעבירו לו את הטיפים למלצרים ולברמנים – היו 40 לדבריו, חשבו אפילו להזניק כמה מהבית. אירוע מדהים – ואגב, מנהל המלצרים עבד מאוד קשה, וגם מנהל הבר, והתאורן שיושב שם בצד בחיוך וממתין למשהו. והחתן מחפש את הארנק כדי לשלוף עוד כמה שטרות לא מתוכננים, מלבד אלה שיצאו לבקשת הרב – תרומה לצדקה כמובן, והכלה פונה לאביה ששולף אף הוא.
תמונה שלישית: זוג שב מירח הדבש. מחשבים את הוצאות החתונה. תחת "טיפים – סוף הערב" הם מוסיפים 4,500 שקל.
על מתווכים, חתולים ושריטות
האמא של חתן שעסוקה כל הערב במנהלות בעל כורחה או זוג שברגעי האופוריה מתומרן להיפרד מסכומי כסף לא מבוטלים ולא מתוכננים, הם רק חלק מהמציאות המוכרת של חתונות בישראל. הבעיה כפולה: ראשית, חוסר היכולת לוודא שהדברים אכן מתנהלים כפי שסוכם. אי אפשר לצפות מבני זוג בערב חתונתם לשים לב שהסינטה לא אזלה מהמגשים, שכל הקינוחים אכן יצאו ושהקמפרי לא נגמר. הם גם לא ידעו אם אכן היו 40 מלצרים או שמא רק 32.
ואומָר זאת באחריות: אם לא יהיה מי שיפקח עין, הדברים הללו יקרו גם יקרו, בתצורות דומות ובתדירות משתנה. הבעיה השנייה אולי חמורה יותר: התפקיד היחיד של בני הזוג ומשפחותיהם במהלך החתונה הוא ליהנות ולהשתדל לצרוב בזיכרונם כל רגע. סידור שולחנות וטיפול בתקלות לא מתוכננות, קטנות עד גדולות, אינם נכללים במסגרת התפקיד.
מול הבעייתיות הזאת המציאה תעשיית החתונה פונקציה חדשה – מפיק חתונות. התפקיד נושא את כל המאפיינים של מתווך דירות: אדם בעל רקע מקצועי, חוסך לכם את כאב הראש, דואג שלא יעבדו עליכם וחשוב מכל – גוזר קופון שמן. בסך הכל, נראה פתרון לא רע בכלל, בעיקר מבחינת הורדת העומס בערב החתונה, עניין השווה כל מחיר. אבל האומנם כל מחיר? לעיתים המחיר גבוה מאוד. לכן חשוב לדעת על מה אתם משלמים ולתאם ציפיות.
זוגות רבים שוכרים מפיק בעיקר עבור תכנון החתונה, וזה דבר מיותר בעיני, שכן בני הזוג מעורבים גם ככה בקבלת ההחלטות ועושים את הרוב בעצמם. לטעמי, חיוניותו של המפיק מתבטאת בדיוק בזמן שבו בני הזוג לא יכולים להתעסק במנהלות. בנוסף, רצוי להכיר את המפיק ולוודא שאתם באותו צד של המתרס. מפיק מטעם האולם או הקייטרינג הוא בדיוק החתול ששומר על החלב. למרות אהבתי לחתולים, זה אף פעם לא סימפטי להישרט.
הפיתרון שלנו: שוגר דדי
אז מה אתה מציע, אתם שואלים, ובצדק. הרי גם כך מדובר בפרויקט, אז מדוע להוסיף עוד פונקציה, שלא די בכך שהיא יקרה היא גם נושאת שם מחייב מדי? הרי אנחנו לא מעוניינים בהפקה. אם כן, תמיד תוכלו לעשות מה שאנחנו עשינו. אנחנו קראנו לדדי. דדי הוא חבר של חבר, כזה ממעגל רחוק שאינו מוזמן לחתונה.
בדומה לצעירים רבים בני גילנו, דדי עבד בשנים האחרונות בכל שרשרת המזון של תעשיית החתונות. הוא מכיר מבפנים את כל הכשלים הקטנים ואת נקודות התורפה של המערכת, אלו שנעלמים מעיני החתן והכלה במהלך הערב. הוא מגיע עוד לפניכם לאולם, מוודא שהכל כשורה, ומבלי שיבחינו אף סופר את המלצרים ובודק שכל האלכוהול שהבאתם נמצא בידיים טובות.
מבחינת העובדים, דדי הוא נציג המשפחה. אליו באים בכל עניין הדורש החלטה, החל בהיכן להושיב את האורחים הלא מתוכננים וכלה בבקשות מיוחדות של המשפחה. אנחנו, כמו גם האורחים שלנו, משוחררים מכל עיסוק טפל במהלך הערב. בד בבד, אם מתעורר צורך כלשהו, תמיד נוח יותר לפנות למישהו שאתה מכיר, מישהו שאתה סומך עליו.
מובן שדדי מקבל שכר עבור עבודתו. עם זאת, בניגוד לרוב הגורמים שעליהם תשפכו את ממונכם, כאן ההוצאה משתלמת, ותתפלאו – לרוב היא אף מחזירה את עצמה (דוגמת המלצרים לבדה שווה לפחות 1,500 שקל). מעבר לכך, תמיד נחמד יותר לשלם לחבר רחוק מאשר לבעל מקצוע.
לכן, אם גם אתם לא בעניין של הפקה, מִצאו את הדדי שלכם. בדקו אצל חברים לגבי מכרים המגיעים מהתעשייה או מאזוריה. אחד מהם בטוח ישמח להרוויח כמה מאות שקלים בערב ועל הדרך להשתתף בשמחתכם.
ככה מארגנים חתונה בכמה שפחות כאבי ראש: לכל הטורים של החתן הקטן