לאורך ההיסטוריה, נאלץ העם היהודי להפטר מלא מעט סטריאוטיפים לא מוצדקים שדבקו בו. אחד מהם הוא הקלישאה הלעוסה היטב של האמא היהודייה. אנחנו יכולות לתאר אותה ב-500 מילה, ואנחנו יכולות פשוט לומר: אמא של סיינפלד. לחוצה, חמוצה, צקצקנית, דוחפנית, בעלת נטייה לפאסיב אגרסיב ומאוד טובה בלגרום לנו לחוש אשמה. מצד שני, האמא היהודייה זוכה גם לטייטל האמא האוהבת ביותר. אוהבת עד כדי מחנק, אבל עדיין. מכל מקום, מה שבטוח הוא שהאמא הזאת היא יופי של גימיק כשמגיעים למכור ספר.
אמא, איך עליי להכיר את בן זוגי היהודי?
מי שיצא לה ליפול על הריאליטי "עקרות בית אמיתיות, ניו יורק", ודאי נתקלה בג'יל זארין – עלק עקרת בית, עם פה גדול, מבטא מובהק ודומיננטיות בלתי מעורערת. זו לקחה את 15 דקות התהילה והשיקה ספר חדש על אהבה, זוגיות ואושר, ביחד עם אחותה היהודייה ואמה היהודייה, שנקרא "סודותיה של אמא יהודייה: עצות אמיתיות, סיפורים אמיתיים, אהבה אמיתית".
בספר הן מסבירות שלשדך בין אנשים זה לא תחביב, אלא שליחות של ממש, ועל כל שידוך שמצליח הן זוכות בקרדיט בפנקס של אלוהים. והן כמובן מחלקות מלוא החופן טיפים. למשל, שאת חייבת לתת צ'אנס לאתרי היכרויות כי הם עובדים (אפילו בנה של ג'יל הכיר שם את אשתו, היהודייה כמובן). או למשל שאין רק מכסה אחד לסיר. הן גם לא חושבות שגירושים זה דבר נורא כל כך, זה רק אומר שהבחור שבחרת לעצמך היה נכון לך לתקופה מסוימת.
שלושת הקצ'קעס גם מעלות כמה שאלות שאת חייבת לשאול את עצמך: האם את מחפשת מערכת יחסים רצינית? האם הפצת את הבשורה בקרב חברייך וביקשת את עזרתם במציאת ה-אחד? ממה את כל כך מפחדת? האם נרשמת לאתר היכרויות? ובסוף, הן אפילו נותנות הוראות ברורות רגע לפני הדייט הראשון: גגלי מידע על הבחור שלך. אם את ממש בעניין שלו, אל תהססי לעשות עליו עבודת תחקיר רצינית.
אם אין גפילטע, זה לא סוד יהודי
ניסינו לגרד מהספר הזה כמה עצות מועילות באמת לחיים, אבל המחשבה היחידה שהוא העלה בנו, לא קשורה בכלל לדייטינג. תכלס, די שבענו מעצות נוסח "היכרויות באינטרנט זה טוב בשבילך". מה שכן, נדמה שאין שעה טובה יותר מלומר: כל אמא עונה בהחלט לרשימת המכולת של האימא יהודייה. כלומר פולנייה. כלומר דואגת וחרדה, אוהבת ולא מרפה.
תראו לנו אמא אחת שלא תמליץ לבת שלה לחשוב טוב טוב לפני שהיא מציעה את עצמה לבחור, ונגיד לכם שכנראה אין לה גוגל. תכלס, האמא היהודייה, קריקטוריסטית, שתלטנית ומוגזמת ככל שתיוצג, היא בדיוק כמו האמא האיטלקייה של ריי רומנו. בסופו של דבר, כשמדובר בילדים שלנו – אנחנו נוטות להגזים ולעטוף לפעמים חזק מדי ולפלוט לפעמים הערות לא רלוונטיות סביב שולחן האוכל.
אז עם כל הכבוד לטיפים על היכרויות, אם אין בספר שום מתכון לגפילטע פיש או הצעות איך לשרוד את פסח כהלכתו, אולי מוטב לחסוך מאיתנו את כותרת האמא היהודייה. היא לא באמת רלוונטית.