פתאום יש לך עניין חדש ומרגש בחיים. הוא עובד במשרד השכן לשלך, ואחרי כמה היתקלויות מקריות באזור העישון בחוץ, גיליתם שאתם חולקים את אותו הטעם בספרים וששניכם הייתם פעם פריקים של "טווין פיקס". בהמשך התחלתם לקבוע להפסקות צהריים משותפות, ובלי ששמת לב את מוצאת את עצמך חושבת עליו כל הזמן. נשמע מדהים, לא? לא ממש אם את נשואה.
את יודעת שבחיים לא תבגדי בבעלך, הוא החבר הכי טוב שלך. אבל כשאת שוכבת לישון, את חושבת על ההוא. לאט לאט הלא-רומן שלך הולך ומתפשט גם מעבר לשעות העבודה, והקשר ביניכם מתהדק במיילים ובצ'טים. את מסתירה, כמובן, את ה"ידידות" הזו מפני בן הזוג שלך, למרות שאת יודעת שלא עשית שום דבר לא בסדר. הרי לא התנשקתם אף פעם, אפילו לא הייתם קרובים – בסתר ליבך היית רוצה, אבל את לא מתכננת לעשות את זה. זה יהיה לבגוד, ואת הרי לא בוגדת.
אין סקס, אין בגידה?
אצל רוב האנשים הגבול עובר בנקודה מאוד ברורה: אם אין סקס, לא מדובר בבגידה. פיליפ הודסון, חבר באגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה ומחבר הספר "כמה 'מושלם' הוא בן הזוג שלך?", חושב אחרת. "זה בכלל לא משנה איך את קוראת לזה", הוא אמר לדיילי מייל, "אם את מחליפה את הנאמנות האינטימית שלך, זו בגידה".
הודסון סבור שדיני הנישואים המוכרים לנו, לא עושים כלום בשביל לעזור לנו לצאת מסיטואציית המוסר הכפול הסבוכה הזו. "העובדה שהחוקים הקשורים לנישואים נשארו אותם חוקים מאז ימי הביניים די מקשה עלינו, כי היחסים המודרניים בנויים בצורה שונה לגמרי," הוא מסביר.
הבעיה עם ההגדרה של בגידה כמו שרובנו מכירות אותה, היא שמבחינה חוקית רק קשר שהיו מעורבים בו יחסי מין נחשב כניאוף, ואדם שביצע בגידה רגשית לא יוכר על ידי בית משפט כנואף. "נורא קל לשכנע את עצמך שאת בסדר, בגלל הגבולות המיניים שגורמים לך להאמין שטכנית הבגידה שלך היא חוקית. אבל את עברת את הגבול המוסרי והנפשי. לדעתי, אם את מבצעת ניאוף בלב שלך, את מבצעת ניאוף", אומר הודסון.
הדסון מציע מחשבה אחרת על הקשר. לטענתו מה שבאמת שומר על היחסים המודרניים היא האיכות של האינטימיות. על פי ההיגיון הזה, ניאוף יכול להתרחש גם באמצעים אחרים, בלי נגיעות בכלל. ואם מחפשים אשמים, הוא מטיל את האחריות על הטכנולוגיה של היום: האינטרנט, למשל, מסוגל לייצר תנאים לאינטימיות מואצת וקרובה יותר מאי פעם, במהירות, קלות והכי חשוב, דיסקרטיות.
"האינטרנט הוא איבר המין הגדול ביותר על פני כדור הארץ. הוא מאפשר לנו לחפש התאמות ברזולוציות קטנטנות, ואנחנו יוצרים דרכו קשרים עם אנשים שבחיים לא היינו מגיעים אליהם בלעדיו. אם אני מתעניין גם באופרות של ורדי וגם בגבינה צהובה, יש לי סיכוי די טוב למצוא באינטרנט מישהי שחולקת איתי את האהבות האלה. אני יכול גם לתקשר עם מישהי 15 פעמים בשעה אם אני רוצה, ואז אני מקבל את החיזוק של הקשר מהר מאד".
אם זה מרגיש כמו רומן, מריח כמו רומן ונראה כמו רומן
אז טכנית, את לא בוגדת. אבל הגבול המוסרי נחצה, כי את בוגדת בלב. כשאת קונה בגדים לעצמך זה בשביל להרשים אותו, כשקורה לך משהו משמח את מחכה שתוכלי לספר לו. למרות שאת לא עושה שום דבר פיזי, את מרגישה כאילו שאת מנהלת רומן, כולל תופעות הלוואי: חוסר ריכוז, עצבנות ורגשות אשמה. לא משנה כמה ה"לא רומן" שלך לוהט, הוא בטוח לא שווה את זה.
"אם היינו מפעילים את העסקים שלנו כמו שאנחנו מפעילים את הנישואים שלנו, רוב האנשים היו פושטים את הרגל," טוען גארי נוימן בספרו החדש "בגידה רגשית". נוימן סבור שכשאנחנו משתפות בדברים אינטימיים גבר זר שאינו בן הזוג שלנו, אנחנו מרוקנות את השותפות הזוגית שלנו מהאנרגיה שהיא זקוקה לה על מנת להתפתח. הוא מציע לפתח את האינטימיות הרגשית עם בן הזוג, כדי להימנע מלחפש אותה במקום אחר, ונותן המלצה פשוטה: נסי לחזור ולספר לבן הזוג שלך את כל החוויות הקטנות שאת אוגרת במשך היום, ולמצוא איתו שוב את הקרבה שאבדה. את תזכי לקרבה פנים אל פנים, ולא מעבר למסך המחשב.